ביום השואה הבינלאומי, שמציין 79 שנים לשחרור מחנה אושוויץ, עולה סוגיה מטרידה: תופעת השנאה וההסתה לא נעלמה, אלא עברה טרנספורמציה והתאימה עצמה לעידן הדיגיטלי. הרשתות החברתיות והמרחב המקוון הפכו לכר פורה להפצת שנאה, אנטישמיות וגזענות בצורות חדשות ומתוחכמות.
מומחים מתריעים כי האנונימיות והנגישות שמספק האינטרנט מאפשרות הפצה מהירה של תכנים פוגעניים, כשהמפיצים נהנים מחסינות יחסית מפני זיהוי והעמדה לדין. בניגוד לעבר, כיום אין צורך במשאבים רבים או בתשתית ארגונית כדי להפיץ תעמולת שנאה – די בחיבור לאינטרנט ובמקלדת.
תופעה מדאיגה במיוחד היא השימוש באלגוריתמים ובבינה מלאכותית להפצת דעות קיצוניות. מערכות המלצת התוכן ברשתות החברתיות עלולות ליצור "בועות מידע" המחזקות דעות קדומות ושנאה, תוך חשיפת משתמשים לתכנים קיצוניים באופן הדרגתי.
המאבק בתופעות אלו מחייב גישה רב-מערכתית המשלבת חינוך, הסברה וכלים טכנולוגיים מתקדמים. ארגונים בינלאומיים פועלים לפיתוח מערכות זיהוי אוטומטיות לאיתור תוכן פוגעני, במקביל לקידום תוכניות חינוכיות המקנות כלים לצריכת מידע ביקורתית.
חשוב לציין כי דווקא הטכנולוגיה שמשמשת להפצת שנאה, יכולה גם לשמש ככלי מרכזי במאבק נגדה. פלטפורמות דיגיטליות מאפשרות הפצת עדויות ניצולי שואה, שימור זיכרון השואה והנחלתו לדורות הבאים בדרכים חדשניות ונגישות.
