ישראל מתמודדת בימים אלה עם מציאות מורכבת בשתי זירות מרכזיות – בדרום מול רצועת עזה ובצפון מול לבנון, כאשר בשתיהן היא מוצאת את עצמה במצב של היעדר חלופות אסטרטגיות למתווים שכבר הוסכמו.
בחזית הדרומית, המערכה מול חמאס ברצועת עזה מתנהלת תחת מגבלות המתווה שגובש, כאשר ישראל מתקשה למצוא מענה הולם להפרות היסודיות של ההסכמות. במקביל, בגזרה הצפונית, המתיחות המתמשכת מול חיזבאללה בלבנון מציבה אתגרים דומים, כשגם שם האפשרויות המעשיות מוגבלות במסגרת ההבנות הקיימות.
המצב הנוכחי מחייב, על פי ההערכות, שינוי משמעותי במשוואה האסטרטגית. שלושה כיווני פעולה אפשריים מסתמנים: מהלך מול איראן, שנתפסת כגורם מרכזי המזין את שתי החזיתות; יוזמה חדשה בזירת עזה; או מהלך דיפלומטי מול סעודיה, שעשוי לשנות את המערך האזורי.
ההערכה היא כי ללא נקיטת צעד יזום באחד המישורים הללו, ישראל עלולה להמשיך ולמצוא את עצמה כבולה במסגרת המגבלות הקיימות, ללא יכולת ממשית להגיב באופן אפקטיבי להפרות המתמשכות של ההסכמות בשתי הזירות.
