14 שנים לאסון הכרמל: השריפה ששינתה את פני מערך הכבאות בישראל
בדיוק לפני 14 שנים התרחש אחד מאסונות הטבע הקשים ביותר בתולדות מדינת ישראל. השריפה בכרמל, שפרצה בחג החנוכה 2010, גבתה את חייהם של 44 בני אדם והותירה צלקת עמוקה בנוף ובתודעה הישראלית.
האש שהשתוללה במשך ארבעה ימים כילתה כ-25,000 דונם של יערות וחורשים, הרסה בתי מגורים ואילצה את פינויים של כ-17,000 תושבים מבתיהם. בין היישובים שנפגעו קשות היו עספיא, שכונת דניה בחיפה, טירת כרמל, מגדים, עין הוד ועין חוד.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
האירוע הטראגי ביותר התרחש כאשר אוטובוס שהוביל צוערים של שירות בתי הסוהר נלכד בלהבות. 37 מתוך 40 נוסעי האוטובוס נספו, ביניהם גם שלושה כבאים שניסו לחלצם, שלושה קציני משטרה ונהג האוטובוס.
"המראות היו סוריאליסטיים", משחזר יובל ברק, שהיה אז כבאי צעיר ומשמש כיום כדובר מחוז חיפה בכבאות והצלה. "כשהגענו לזירה, התברר שכבר אין את מי להציל. האוטובוס נלכד בסופת אש שלא השאירה סיכוי להישרדות."
בעקבות האסון, עבר מערך הכבאות וההצלה בישראל רפורמה מקיפה. הוקמה טייסת כיבוי אש ייעודית עם 14 מטוסים, נרכש ציוד מתקדם, ופותחו מערכות התרעה מוקדמת. "היום אנחנו מוכנים הרבה יותר טוב להתמודד עם שריפות בסדר גודל כזה", מדגיש ברק.
השינוי המשמעותי ביותר, לדברי ברק, הוא בתפיסה המבצעית: "הלקח העיקרי הוא שחיי אדם קודמים לכל. גם אם יישרפו שטחים נרחבים, כל עוד אין נפגעים בנפש – זו הצלחה."
אסון הכרמל נחשב לאסון האזרחי החמור ביותר בתולדות המדינה עד לאסון הר מירון ב-2021, והוביל לשינויים מרחיקי לכת במוכנות ישראל לאירועי חירום מסוג זה.
