נשיא איגוד לשכות המסחר: "חוזקה של הכלכלה הוא חלק בלתי נפרד מהביטחון"

מאות מחברי לשכת המסחר הגיעו היום לאירוע הוקרה לאוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שהתקיים היום (שלישי) במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. האירוע התקיים במסגרת האסיפה הכללית ה-59 של לשכת המסחר תל אביב והמרכז שבמהלכה מתקיימות גם הבחירות לנשיא הבא של איגוד לשכות המסחר. המתמודדים לנשיאות הם אמיר שני ושחר תורג'מן

בפתח דבריו הודה לין למשתתפים הרבים שהגיעו לאסיפה. לין ציין את המבחן המרכזי באשר ליעילותה של כל כלכלה לאומית – תוצר לנפש "הוא כיום 52,000 דולר לשנה במונחי כוח קנייה, והוא קרוב מאוד לרמה המקובלת בארצות אירופה המפותחות: אנגליה, גרמניה, צרפת ואיטליה. אם היינו מצרפים אל מעגל התעסוקה אוכלוסיות שאינן תורמות כיום לכלכלה, היינו יכולים להגיע לרמת המדינות המפותחות בעולם".

לין אף הדגיש את חשיבותו הגדולה של המגזר העסקי לכלכלת ישראל ואף לביטחונה, בטח בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל: "חוזקה של הכלכלה בישראל הוא חלק לא נפרד מהביטחון. וכדאי שכולנו נפנים זאת. ואני יכול לומר, ללא היסוס ופרי ניסיון אישי: ללא ייצוג חזק של המגזר העסקי ומערכת משפט יעילה, כלכלת ישראל לא תוכל לנוע קדימה ולמצות את מלוא יכולתה. על שום שלמערכת הפוליטית יש לעיתים שיקולים הנוגדים את האינטרס הכלכלי הכלל לאומי. כלכלת ישראל הכפילה עצמה הרבה יותר מקצב הגידול של האוכלוסייה. זה כמובן לא הכל אנחנו בלשכת המסחר. זה כל מגזרי המשק המיוצגים כאן היום. אבל חלק ניכר, ובעיקר ביצירת מקומות עבודה והגידול בתוצר, זה כן אנחנו".

לין מנה ארבעה צירים ראשיים שהובילו את תפיסת העבודה של לשכת המסחר תחת הנהגתו: "הציר הראשון – ביטול המדיניות האפלייתית על פיה מחליטות רשויות המדינה מי בענפי המשק חשוב יותר ומי חשוב פחות. בציר זה של ביטול אפליות סקטוריאליות ובמאמץ רב השגנו קרוב ל-80% מהיעד שהצבנו". במסגרת ציר מרכזי זה ניתן להזכיר ארבעה הישגיים חשובים – הורדת מס החברות מ-36% לרמה של 23%, שינוי העקרון המיושן שבזמן מלחמה תמיכת המדינה ניתנת על פי אופיו של העסק – מאז מלחמת לבנון השנייה, בשנת 2006, כל עסק זכאי לפיצוי והמשכיות עסקית בזמן מלחמה, מכון התקנים – השער של כניסת מוצרי היבוא לישראל – מנציג אחד בוועד המנהל ועד לשוויון כיום אל מול נציגות התעשיינים, והקמת אגף ייעוד במשרד הכלכלה לטיפול במגזר המסחר והשירותים.

הציר השני אותו הזכיר לין הוא: "הגדלת חופש ומרחב הפעולה של המגזר העסקי; צמצום רגולציה; הורדת עלויות. ציר זה גם הוא הביא להישגים לא מבוטלים כמו מאבק מתמיד להפחתת נטל הרגולציה והדיפת יוזמות רגולטוריות הזויות; מבצעי מכירות; הקלטת שיחות; השגת פסיקות מבית הדין הארצי לעבודה שהניבו צמצום דרסטי בשליטת הוועדים בנמלי הים, ואפשרו הקמת נמלי ים חדשים; בלימת וצמצום שטף חוקי העבודה הפוגעות בזכויות היסוד של המעסיקים. ואל יהיה זה לקלה בעיניכם.
ב-2009 בהתהוות הקואליציה, 13 חוקי עבודה במכה אחת".

קידום החקיקה המגנה על זכויות מעסיקים הוא הציר השלישי אותו ציין לין שבמסגרתו נחקקו לא מעט חוקים כמו קידום חקיקה המגנה על זכויות המעסיקים. חוק מוסר תשלומים; חוק חוזה סוכנות המגן על זכויות הסוכן הישראלי; חוק חובת מכרזים; חוק האסדרה של הרגולציה; חוק המשנה את המונח "מעביד" ל-"מעסיק" ועוד.

הציר האחרון הוא הציר הבין-לאומי, ובתוכם הסכמי אברהם, שפתחו את המגזר העסקי למדינות שעד היום היו מחוץ לתחום העסקים הישראלי.

בסיום דבריו ייחל לין לחזרתם של כלל החטופים לביתם: "אי אפשר ללא שנזכיר ונחשוב כולנו על קבוצת החטופים – עדיין בשבי החמאס. הם איבר לא נפרד מהחברה בישראל. שום דבר שנעשה בעתיד בישראל לא יוכל להיות שלם אם לא נשחרר את החטופים ונחזירם הביתה".