יהדותמבזקים

דברי תורה לפרשת מִשְׁפָּטִים – "מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני"

"ואלה המשפטים" (כא' א') כותב על כך רש"י: ואלה, מוסיף על הראשונים; מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני. כלומר, מ-וי"ו החיבור שלפני המילה "אלה", אנו למדים, שכשם שהדברים שבסוף הפרשה הקודמת נאמרו בסיני, כך גם המשפטים שבפרשה זו נאמרו בסיני.

שואל "השפת אמת" : מה הפשט ברש"י? בשביל מה צריך את הלימוד הזה מ"ואלה המשפטים" שהכל מסיני? הרי רש"י כבר אומר זאת בתחילת פרשת בהר – "מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני? אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני". כבר יש לנו לימוד שהכל מסיני? "ואלה המשפטים מוסיף על הראשונים" – איזה ריבוי יש פה שלא מוזכר בפרשת בהר?

מבאר השפת אמת: ההבדל בין הלימוד בפרשת בהר ללימוד בפרשתנו הוא, שבפרשת בהר לומדים על המצוות השמעיות, ואילו בפרשתנו לומדים על המצוות השכליות. בן נח חייב בשבע מצוות בני נח. אומר רבינו ניסים גאון בהקדמה למסכת ברכות, שכל מהות המצוות שמצווה בן נח אלו רק עניינים שכליים. מצוות שאינן מובנות בשכל, א"א לחייב בהן את הגויים. רק דבר שהוא שהוא מבין בשכלו שהוא לטובתו, אפשר לצוות אותו עליו. ממילא היתה הוא אמינא שגם יהודי מחוייב במצוות השכליות מכיוון שהוא מבין אותן בשכלו, לא מכיוון שהתורה ציוותה. אומר השפ"א: זה החידוש של "ואלה המשפטים", שגם דברים של בין אדם לחבירו, שהיינו יכולים לומר שגם לולא התורה השכל מחייב אותם, ולכן לא צריך להתחבר למקור מסיני, אומר רש"י: "מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני".

"וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (כא, יט)

בספר "עטרת גדולי אוסטראה" מסופר, שבעיר אחת התגורר יהודי בשם דוקטור גרדיה, שהיו קוראים לפניו 'רבי', לאחר שהמגיד הגדול רבי אשר צבי קוריץ זצ"ל, קרבו לתורה ומצוות, והיה מלמד לפני העם מתורת המגיד שזכה לשמוע מפיו הקדוש, זאת מלבד מה שעסק ברפואה. ולא זו אף זו, הוא היה מתפלל עבור ישראל וגם באו לפניו עם קוויטלאך.

והיה ויכוח בינו לבין המגיד: הדוקטור טען שכל מה שהוא עוסק ברפואה עם בני ישראל זה רק 'משחק', כי כל חוקי הטבע שלמד בחוכמת הרפואה אינם שולטים כלל על בני ישראל שהם למעלה מהטבע, למעלה מהמזל, ועם תפילה הם משנים לגמרי הכל, וכל מה שהוא עוסק בזה הוא למשחק בעלמא, אחיזת עיניים. אך רבי אשר צבי טען לעומתו שחז"ל דרשו "ורפא ירפא – מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות", והרי תורת אמת היא שכך הוא, ואם תאמר שכל פעולת הדוקטור היא רק אחיזת עיניים, איך יתכן לומר שהתורה אומרת דבר שאינו אמיתי? וביקש רבי אשר צבי שהדוקטור יודה לדבריו.

הויכוח הזה הסתיים באורח פלא: פעם אחת ארע מעשה באוסטראה, שאחד מעניי העיר חלה ונפל למשכב, ודוקטור גרדיה, שהיה מפורסם לצדיק ואיש חסד, היה הולך לבית העניים לעסוק עמהם ברפואה בלי תשלום. כשבאה אשת העני לבכות לפניו שבעלה חולה ומוטל על ערש דווי, בא הדוקטור לבית העני וראה שמצבו של החולה קשה מאד, חולה מסוכן, עד כדי כך שראה שאין שום פעולה שיכול לעשות כדי לרפא אותו.

אך מכיוון שלא רצה לצער את אשת העני ולומר לה את האמת, מה עשה? כתב רשימה של כמה עשבים במרשם רופא וציוה עליה לבשל את כל אלו בתוך סיר מים, ופעם בשעה יתנו כף מאלו המים לתוך פי החולה. הגם שהוא ידע שה'תרופה' לא תועיל לו כלל, רצה לתת לה פתח של תקוה, שלא תתייאש מן הישועה.

באותו לילה לא יכול היה הדוקטור הקדוש לישון. הוא ידע שזה ענין של שעות ספורות עד שהחולה ימות ויעלה לעולם שכולו טוב, והרי הוא היה שם בבית וראה את העניות המשוועת, ואיך יישארו האלמנה והיתומים העוללים ללא פת לחם? והיה חושב מחשבות רבות איך להושיע את האלמנה והיתומים.

כשהאיר השחר הלך הדוקטור, לפני התפילה, לבדוק מה מצב החולה, כי לא רצה להכריז בבית המדרש ולבקש מנדיבי העם לסייע בידי האלמנה כל זמן שאינו בטוח באלמנותה. בבואו סמוך לבית הטה אזנו סמוך לבית, שהרי אין זה מתאים לשאול אותה האם כבר התאלמנה, והנה אינו שומע לא קול צווחה ולא קול פרץ.

הוא דפק בדלת והאשה פתחה והתחילה להרעיף עליו שבחים רבים: "איזה רופא פלאי אתה, הרי הצלת את חיי בעלי ממוות לחיים!"…

הרופא ניגש אל המיטה וראה שהאירו פני החולה ונהפך לאיש אחר. וסיפרה לו האישה שלא היה לה מעות לקנות את העשבים שכתב הרופא במרשם, אלא לקחה את הפתק עצמו ובישלה אותו בתוך סיר מים, ונתנה כל שעה כף אחת לבעלה החולה האנוש, בתמימות, כאשר צווה הרבי הרופא. והראתה לרופא את הסיר עם הפתק המבושל בתוכו. והנה כל שעה ושעה שלקח החולה עוד כף מים הלך והתרפא יותר ויותר, עד שיצא ממוות לחיים. לקח הרופא את הסיר עם הפתק והביאו לבית המדרש באוסטראה, מקום מושבו של רבי אשר צבי, ואמר לו: "הנה לך! תאמר לי האם אין אחיזת עיניים בכל פעולות הרפואה!"…

ומאותו יום ואילך הודה רבי אשר צבי לרופא הרבי, שרפואת ישראל אינה תלויה ברופא וברפואותיו, כי הנהגת הקב"ה עם כלל ישראל היא למעלה מן הטבע, ובכח התפילה להציל חולה אנוש ממוות לחיים.

לע"נ של סבתי מרת סעדה בת חנינה ע"ה
שבת שלום וחודש טוב

אמיר קריספל

זמני כניסה ויציאת השבת – פרשת מִשְׁפָּטִים

Back to top button