מאמריםמבזקים

מלחמה עם יחסי ציבור לא תביא אותנו לניצחון, ישראל מוכרחה לשנות כיוון

השעות מורטות העצבים שחולפות כעת (מוצ"ש) על אזרחי מדינת ישראל, היא תולדה של חוסר נחישות מצד מקבלי ההחלטות במדינה, מול אויב אכזר ומנוכר שלא בוחל בשום אמצעי ועושה הכל כדי להתיש אותנו ולקבע את ההבנה בישראל ובעולם כולו כי "הוא זה שמחליט".

ישראל, במשך כמעט שני עשורים ניהלה מול רצועת עזה עשרות מבצעים ונחתמו עם האויב המון הסכמים ולמה? כי את כולם הוא הפר. אחרת אם הוא היה עומד בהסכם לא היה צורך בהסכם נוסף וכך במשך שנים התגלגלנו ממבצע עופרת יצוקה (2008–2009) למבצע עמוד ענן (2012) ומשם למבצע צוק איתן (2014) ולשומר החומות (2021) ועלות השחר (2022) ומבצע מגן וחץ (2023) ועכשיו מצאנו שם חדש אבל זה כבר לא מבצע, זו מלחמה! "חרבות ברזל". ושלא נשכח זה לא רק המבצעים האלה כי בין מבצע למבצע היה גם "מיני מבצע" ואחרי כל אחד כזה היה הסכם עם הטרוריסטים ומשהו השתנה? לא! הרווחנו קצת זמן של "שקט" (וכולם יודעים שאף פעם לא היה שקט פה, פשוט "התרגלנו לטפטופים", אז כבר הפסקנו לספור את זה כהפרות של ההסכם).

מי שעשה מזה ממש בדיחה הוא הקומיקאי אדיר מילר, נחמד לחזור ולשמוע את המערכון ולהבין כמה זה אמיתי ונכון.

מישהו חכם בשם "אלברט איינשטיין" אמר פעם ש "אי שפיות היא לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" וזה בדיוק מה שישראל עושה כבר שנים. ותכלס, המתקפה של ה-7 באוקטובר ממש לא "מתקפת פתע", הכתובת הייתה על הקיר או ההפתעה היא של העיתוי בלבד אבל לכולם היה ברור שעוד "מלחמה" מול הטרוריסטים האלה צמאי הדם, זה רק עניין של זמן.

מה שקורה הערב זה עוד תוכנית הונאה שמבוצעת לפי התוכנית השטנית במוחו של מנהיג חמאס, יחיא סינוואר. ולמה? יש לזה את כל הסיבות "הטובות" מבחינתו. ונמנה את הסיבות לכך:

1. משיכת זמן – ככל שסינוואר מרוויח יותר זמן של שקט וישראל לא תוקפת הוא מרוויח מזה. כך הוא יכול לפעול כדי לשנע כוחות, להתארגן "כמו שצריך" על אמל"ח, לתכנן מבצעי תקיפה, להטמין מטענים ומלכודות לכוחות שיגיעו, אם יגיעו בהמשך ועוד…

2. העסקה הזו היא "win win" מבחינתו ולמה? כי כל אלה שהוא משחרר כעת (תינוקות, ילדים, נשים וקשישים) הוא לא באמת צריך אותם, הם רק עושים לו "שם רע" בעולם ובתמורה הוא מקבל אסירים ושקט.

3. כשמדינה שלמה יושבת בציפייה וסינוואר מחליט ללחוץ על הברקס ולתת לדובר הזרוע הצבאית של הארגון להוציא הודעה על עיכוב הוא רוצה להשיג בזה רק דבר אחד והוא – שליטה. לקבע את התודעה שהוא זה ששולט והוא זה שמכתיב את הקצב. זה מקטין את ישראל ושם אותה בעמדה נחותה מולו.

4. להציג את ישראל כמי שמפרה הסכמים בכך הוא קונה גם זמן וגם מציג את ישראל בפני העולם באור שלילי, עוד "סיבה" לדרוש מישראל לעצור את המלחמה באופן מוחלט.

5. להתיש את ישראל כדי שתיכנע לתכתיבים שלו. סינוואר היה רוצה עכשיו להשיג שלושה דברים והם: הפסקת המלחמה לחלוטין, שחרור כל האסירים שלו מבתי הכלא בישראל ולשקם את רצועת עזה (כמובן כשהוא נשאר בשלטון).

אני חושב שישראל מוכרחה לנהל מלחמה ולא מסע יחסי ציבור, מדובר פה בדיני נפשות. עסקה עם ארגון טרור על אף שהשכל הישר כלל לא יכול לתפוס דבר כזה, (זה כמו שהמשטרה תנהל משא ומתן כדי להגיע להסכם עם משפחות פשע) היא חייבת להתנהל בחשאיות מוחלטת. גם המשא ומתן עצמו, בלי כל מיני הדלפות לתקשורת וגם הביצוע של שחרור החטופים, בלי מצלמות ובלי כותרות מפוצצות. אם הייתי זה שצריך לקבל את ההחלטה זה היה התנאי הראשון לפני שבכלל הייתי מתחיל לדבר על משא ומתן כלשהו.

אחרי שסוגרים עסקה מאחורי הקלעים לגמרי ועוברים לשלב הביצוע, אסור בשום אופן ליידע את המשפחות או את הציבור. את מעבר רפיח הופכים לשטח צבאי סגור, מסלקים משם את כל המצלמות ואנשי התקשורת ומעבירים את החטופים ששוחררו למקום מוסכם ששם יפגשו לראשונה עם המשפחות וזאת הן ידעו רק לאחר שהחטופים כבר ממתינים להן בשטח המדינה. כך לא יגרם להן מפח נפש כפי שקורה עכשיו.

בהסכם, אותו סינוואר צריך לדעת מראש שיש לוחות זמנים, כך שאם הוא לא עומד בהם הוא יודע מראש מה יקרה ובמקרה כזה באותו רגע הוא צריך לשמוע את קולות הפגזים הרועמים, שיבין שאין פה מקום לוויתורים. אנחנו אלה שעושים לו "טובה". לא משחרר? אז אין שקט – עזה עולה בלהבות!

חמישית מהמוסלמים בעולם חיים במזרח התיכון, תסתכלו על הגבולות של מדינת ישראל, אנחנו מוקפים במוסלמים ולכן, אי אפשר לדבר בשפה שונה. רוצה לחיות בין מוסלמים, תלמדו לדבר ערבית ולדבר בערבית ובמיוחד מול ארגוני טרור זה רק כוח! הם לא מבינים שום דרך אחרת, כבר ניסינו כאן שנים על גבי שנים. ואם יש מנהיג אחד בעולם הזה, שהיה מסוגל שהמדינה שלו תעבור את מה שישראל עוברת, אז יש להזמין אותו אחר כבוד ולבקש ממנו שיספר לנו מה הוא היה עושה אחרת במקומנו!

לסיכום, על ישראל לשנות כיוון. היא כבר לא תוכל להמשיך להתנהל ככה – היום אנחנו כבר מדברים על איום קיומי וזה לא מילים מהשפה אל החוץ, כולם יכולים להביט מסביב ולראות את האיומים מסביבנו. ישראל חייבת ללכת הפעם עד הסוף ובכל הכוח ללא שום הססנות. אז עכשיו קדימה ובכל הכוח, אדון סינוואר, משחרר את החטופים? תפאדל, לא משחרר? להתחיל בטיל ישיר על הבית של סינוואר עד שיתחנן שוב ל"הפוגה".

יחיא סינוואר - צילום תקשורת ערבית
יחיא סינוואר. צילום: תקשורת ערבית
Back to top button