חדשות הארץמבזקים

כמה מזהמים המפעלים בסביבה שלנו? | המשרד להגנת הסביבה עם הנתונים

המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (רביעי) את המצאי הארצי של הפליטות לאוויר לשנת 2022 וכן את מרשם הפליטות של המפעלים בישראל (מפל"ס) לשנת 2022, הכולל מידע מקיף על אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים מהמפעלים וגורמי זיהום הגדולים. המשרד להגנת הסביבה מפרסם את המפל"ס מדי שנה מאז 2012.

המפל"ס מציג את פליטות המזהמים של 572 מהמקורות הגדולים בישראל. המידע מוצג גם באופן גיאוגרפי, ומאפשר לחפש מפעלים על גבי מפה. כמו-כן ניתן לבצע ניתוח נתונים מתקדם לפי מקור ולפי מזהם וכן השוואה בין שנים.

למאגר הנתוניםhttps://www.gov.il/he/departments/topics/prtr

• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן

כמדי שנה, המפל"ס משמש כלי מרכזי לזיהוי מגמות של פליטות מזהמים והעברת פסולת בישראל. המשרד להגנת הסביבה נעזר במפל"ס כאמצעי מסייע לפעילות פיקוח, לקבלת החלטות ולקביעת מדיניות. בנוסף, המפל"ס נועד להגביר את שקיפות המידע הסביבתי בישראל, ככלי המנגיש מידע לציבור על פליטות מזהמים (לאוויר, לים, לנחל, לקרקע) ועל העברות פסולת מכל המפעלים הגדולים. מכיוון שמבנה המרשם במדינות ה-OECD דומה, ניתן לבצע השוואה בין מדינות.

מצאי הפליטות הארצי לאוויר: מאגר מידע המציג את כמויות החומרים המזהמים הנפלטים לאוויר ממקורות שונים, ובהם תחבורה, שימושים ביתיים, מחצבות, שריפות פסולת, כמו גם ממקורות תעשייתיים שאינם נכללים במפל"ס. המצאי, המפורסם משנת 2021 מדי שנה, נועד לספק מידע משלים לעניין הפליטות לאוויר בישראל, נוסף על דיווחי המפעלים למפל"ס, ולייצר תמונה שלמה וכוללת של פליטות חומרים מזהמים לאוויר, גם של ענפי פעילות שאינם מדווחים למפל"ס.

הרחבה על הנתונים:

 

סיכום מגמות פליטה לאוויר במפל"ס ובמצאי 2022: נרשמו ירידות ברוב הסעיפים:

 

ירידות משמעותית בעשור האחרון בתחמוצות גופרית ובתחמוצות חנקן – שמקורן בשריפת דלקים מזהמים; ירידה במזהמים רבים בשל התקנת אמצעי הפחתת פליטות וצמצום שימוש בפחם

 

כמות פליטות לאוויר

מפל"ס

המצאי הארצי של הפליטות לאוויר

2022 ביחס ל-2021

מגמה מ-2012

2022 ביחס ל-2021

תחמוצות חנקן

ללא שינוי

-69%

+3%

תחמוצות גופרית

-5%

-85%

-9%

חלקיקי PM10

+3%

-69%

-2%

חלקיקי PM2.5

לא נכלל בחוק המפל"ס

-6%

חומרים חשודים כמסרטנים או מוכרים כמסרטנים בבני אדם

-9%

-50%

-2%

תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן NMVOC

-20%

-44%

+20%

סה"כ גזי חממה לפי הפירוט הבא:

·       פחמן דו חמצני

·       מתאן

·       HFCs (גזי קירור)

-0.6%

  +1.5%

  +8%

  -83%

 

-22%

  -22%

  +34%

  +418%

 

 

+3.5%

   +3.5%

   +3%

   +7%

 

 

עלות חיצונית של הפליטה לאוויר

+1.6%

לא מחושב

לא מחושב

 

סיכום מגמות נוספות במפל"ס 2022: ירידות ברוב הסעיפים

נושא

2022 ביחס ל-2021

מגמה מ-2012

צריכת מזוט

-28%

-94%

צריכת גז מחצבים

-4%

+196%

כמות פליטות בעת תקלות לאוויר, לים, לנחל, לקרקע

+357%

+1,700%

אחוז מחזור פסולת מעורבת מתחנות מעבר

ללא שינוי

+9% (מ 2014)

כמות פסולת בניין מטופלת בתחנות מעבר

+10%

+227% (מ 2014)

 

 

(באדום: מגמות שליליות היוצרות נזק לסביבה; בירוק: מגמות חיוביות המשפרות את מצב הסביבה)

 

גזי חממה:

מצאי ארצי: מהנתונים המוצגים בדוח עולה, כי כמות כלל פליטת גזי חממה בישראל בשנת 2022 עלתה בשיעור של 3.5% משנת 2021 והגיעה ל-81.1 מיליון טונות CO2eזהו הנתון הגבוה ביותר של פליטת גזי חממה בישראל מאז שנת 2012, והוא גבוה ב-1% ביחס לשנת 2015 שהיא שנת הייחוס של הסכמי פריז. נתון זה של הפליטות מרחיק עוד יותר את ישראל מעמידה במחויבות הבין-לאומית שלה להפחית ב-27% את פליטות גזי החממה עד 2030 ביחס לשנת הייחוס 2015.

 

הגורמים לעלייה הם: צריכת דלקים בתחבורה (עלייה של 11% בסולר לתחבורה, עלייה של 4.5% בבנזין); ועליות בצריכת גזי קירור (7%); בתחנות כוח (2%) בשל עלייה של 3.7% בייצור חשמל, אשר הובילה לעלייה מתונה בצריכת גז לייצור חשמל, מכיוון ששיעור העלייה באנרגיות מתחדשות היה קטן.

 

מפל"ס: בשנת 2022 פחתה פליטת גזי החממה המדווחת למפל"ס ב-0.6%. זאת, בשל הפחתה בפליטות גזי קירור HFCs (83%-) שהם שוות ערך ל-1 מיליון טונות פחמן דו חמצני, בעקבות צמצום דליפות במשחטת מילועוף. ואולם חלה עלייה בפליטות פחמן דו חמצני (1.5%+) ובפליטות מתאן (8%+).

 

 

העלייה בפליטת פחמן דו חמצני ממשק החשמל נובעת מהגידול המואץ בצריכת חשמל במשק אשר הובילה לעלייה בצריכת הגז בתחנות הכוח, זאת בעקבות עלייה לא מספקת ביצור חשמל מאנרגיות מתחדשות והיעדר התייעלות אנרגטית מורגשת במשק.

 

על מנת להוביל את ישראל לעמידה ביעדים להפחתת גזי חממה בשנת 2030 ולאיפוס הפליטות עד ל 2050 המשרד מקדם שורת פעולות מרכזיות חיוניות להפחתת גזי חממה, ובראשן השלמת חקיקת חוק אקלים בעבודה משותפת עם משרד ראש הממשלה ומשרדי הממשלה האחרים, ואישור מתווה לתמחור פליטות גזי חממה אשר יאפשר לישראל לשמור על כלכלה תחרותית, יעילה ופחות מזהמת. מתווה תמחור הפחמן אשר גובש ביחד עם משרד האוצר אושר בהחלטת ממשלה 286 בשנת 2021, אך טרם אושר בכנסת. המשרד סבור, כי יש חשיבות מכרעת להשלמת צעדים אלו ולאישור תוכנית פעולה חמש שנתית מקיפה לעמידה ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה. המשרד מדגיש כי חוק האקלים הוא כלי הכרחי לביצוע הפחתות בגזי החממה, כפי שבוצע באמצעות חוק אוויר נקי בזיהום האוויר.

 

כיצד המשרד להגנת הסביבה פועל לצמצום זיהום האוויר ופליטות גזי החממה?

 

המשרד תקצב לנושא האקלים יותר מ-200 מיליון שקל לתמיכה בפרויקטים שונים:

 

תחבורה: בפרויקטי תחבורה נקייה, לתמיכה באזורי אוויר נקי ברשויות, הגעה ירוקה לעבודה, תמיכה באוטובוסים ובמשאיות חשמליים – תוכניות ופרויקטים המהווים דחיפה של המשק קדימה.

 

ייצור והתייעלות שימוש באנרגיה: מענקים לרשויות לקירוי סולארי של שטחים ציבוריים מבונים כמו חניונים ומגרשים; תמרוץ כלכלי להתייעלות אנרגטית בתעשייה; חישמול קווי ייצור כחלופה לדלקים מזהמים.

 

עדכון הדרישות בהיתרי פליטה: של כ-150 המפעלים הגדולים ליישון הטכניקה המיטבית הזמינה, כולל דרישה להפסקה מוחלטת של ייצור שגרתי של חשמל בפחם, קביעת מועדים להסבת יחידות הייצור הפחמיות לייצור בגז והפסקה בשימוש ביחידות 1-4 באורות רבין.

 

פסולת: המשרד מקדם חקיקה מקיפה בתחום פסולת הבנייה, שבמסגרתה תוטל חובה על יצרני הפסולת להתקשר ישירות עם אתר קצה המורשה לקלוט פסולת בנייה שאושר והוכר על ידי המשרד להגנת הסביבה כאתר מורשה, שרק אליו ניתן יהיה לפנות פסולת הבנייה המיוצרת על ידם. באשר ליו"ש: העברת החלטת ממשלה לקידום הטיפול במפגעים סביבתיים ולחיזוק האכיפה הסביבתית באזור יהודה ושומרון.

 

סעיפים בולטים – פליטות לאוויר:

 

במצאי הפליטות הארצי לאוויר התרחשו בשנת 2022 המגמות הבאות:

  • בחומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן (NMVOC) התרחשה עלייה של 20% בשל הוספת חישוב פליטות מרפתות עבור קבוצת מזהמים אלו.
  • בתחמוצות חנקן נרשמה עלייה של 3% בעקבות עלייה בפליטות ציוד מכני הנדסי (צמ"ה).
  • בתחמוצות גופרית חלה הפחתה של 9% בעקבות הפחתת פליטות מתעשייה וייצור חשמל.
  • בחלקיקי PM10 חלה הפחתה של 2% בעקבות עדכון שיטת חישוב פליטות מתחבורה כבישית.
  • בחלקיקי PM2.5 חלה הפחתה של 6% בעקבות הפחתה בפליטות מתעשייה ועדכון שיטת חישוב פליטות מתחבורה כבישית.
  • בחומרים חשודים כמסרטנים או מוכרים כמסרטנים בבני אדם חלה הפחתה של 2% בעקבות ירידה במספר אירועי שריפה לא חוקית של פסולת עירונית.

בפליטות לאוויר במפל"ס התרחשו בשנת 2022 המגמות הבאות:

המפל"ס מציג הפחתות בפליטת חלק מהחומרים המזהמים לאוויר בשיעורים של 5% עד 20% ועלייה של 3% בפליטת חלקיקי PM10, בהשוואה לשנת 2021. בין השנים 2012 ל-2022 מוצגות הפחתות של עד 85%, בעקבות יישום דרישות המשרד להגנת הסביבה בהיתרי הפליטה של המפעלים, וכן עקב הגברת השימוש בגז מחצבים וצמצום השימוש בפחם לייצור חשמל.

 

הרחבה:

 

  • עלייה של 3% בפליטות חלקיקי PM10 בשנת 2022 התרחשה במחצבות ובמטמנות פסולת.
  • פליטת חומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן (NMVOC) המדווחים למפל"ס פחתה בשנת 2022 ב-20% בשל התקנת RTO במפעל רותם אמפרט נגב, על פי דרישת המשרד להגנת הסביבה.
  • לראשונה מאז הקמת המפל"ס, בשנת 2022 לא חלה הפחתה בכמות פליטת תחמוצות חנקן לאוויר, וכמות הפליטה הייתה זהה לכמות בשנת 2021. זאת, מכיוון שבשנת 2022 נרשמה עלייה של 1% בייצור חשמל מדלקים והפחתה של 1.5% בלבד בכמות צריכת הפחם לייצור חשמל.
  • פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים פחתה בשנת 2022 ב-9%. הפליטה מענפים הנדרשים בהיתרי פליטה לאוויר פחתה בשנת 2022 ב-30% (הפחתת בנזן בעקבות התקנת RTO ברותם אמפרט נגב והפחתת דיכלורומתאן באדמה אגן). הפליטה מענפים שאינם נדרשים בהיתרי פליטה לאוויר עלתה בשנת 2022 ב-4% (מטמנות ומט"שים).

 

זרקור על אזורי תעשייה בישראל:

 

מפעלי מפרץ חיפה:

במפרץ חיפה התרחשו הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר של 57% עד 95% משנת 2012. הפחתות אלו הושגו בעיקר בעקבות יישום התוכנית הלאומית להפחתת סיכונים במפרץ חיפה (2015 עד 2020) וכן פעולות אסדרה ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה.

  • ב-NMVOC נרשמה הפחתה מצטברת של 88% בפליטות לאוויר משנת 2012 והפחתה של 7% בשנת 2022, הנובעת מהפחתות במפעל גדיב וסגירת מפעל שמן תעשיות שמנים.
  • בחלקיקי PM10 חלה עלייה של 15% בשנתיים האחרונות ומקורה בתחנת הכוח חיפה. כמות הפליטה עדיין נמוכה מהפליטות שהיו בשנים 2012 עד 2018.
  • בתחמוצות חנקן חלה בשנתיים האחרונות הפחתה של 21% בעקבות הפחתות בתחנת הכוח חיפה, כרמל אולפינים, בז"ן וגדיב.
  • בחומרים מסרטנים חלה הפחתה של 23% בשנת 2022 בעקבות הפחתות בתחנת הכוח חיפה ובבז"ן (צמצום דליפות מרכיבי ציוד).

 

אזורי התעשייה בצפון אשדוד:

באזורי התעשייה שבצפון אשדוד פועלים 12 מדווחי מפל"ס תעשייתיים. באזורים אלה חלו הפחתות בפליטות מזהמים לאוויר בשיעור של 23% עד 98% משנת 2012.

  • חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים: בשנת 2022 חלה הפחתה של 13% – בעקבות פעולות שננקטו לאחר פרסומי המפל"ס של השנים 2020 ו-2021 שהציגו עלייה של 107% במצטבר. ההפחתות התרחשו במפעלי אדמה אגן ויהודה פלדות. במפעל הקורנס נמשכה מגמת העלייה בפליטת עופרת ובנזן (אך ללא חריגה מערכי הפליטה המותרים).
  • תחמוצות חנקן: בשנת 2022 חלה עלייה של 15% בעקבות גידול בהיקף פעילות תחנת הכוח אשכול.
  • NMVOC: עלייה של 38% בשלוש השנים האחרונות נובעת בעיקר ממפעלי סולבר מוצרי חלבון (עלייה בהיקף פעילות) ופז בית זקוק אשדוד. בשנת 2022 נרשמה עלייה של 14%.
  • בתחנות ניטור האוויר בכל מרחב אשדוד – מרחב המגורים בעיר: לא נמדדו חריגות מערכי הסביבה בשנת 2022.
  • הרחק מאזורי מגורים: בתחנות ניטור תפעוליות הממוקמות בתוך או בסמוך למפעלים, המשמשות לבקרה ופיקוח על מקורות הפליטה הלא מוקדיים (תחנות "על הגדר"), נמדדו חריגות מערכי סביבה של בנזן ועופרת. בבדיקות הסביבתיות שנעשות על-ידי המשרד באזור התעשיה הצפוני של אשדוד נמדדו שלוש חריגות מהערך הסביבה היממתי של 1,3 בוטאדיאן ו-2 חריגות מערך הסביבה היממתי של טריכלורואתילן.

 

בהמשך לדוח המפלס לשנת 2021 ולאור ריכוז המפעלים הגבוה באזור התעשייה שבצפון אשדוד, המשרד להגנת הסביבה, עיריית אשדוד ואיגוד ערים לאיכות סביבה אשדוד-חבל יבנה גיבשו והחלו ביישום תוכנית פעולה להפחתת מפגעי זיהום אוויר וריח מאזור התעשייה הצפוני בעיר. התוכנית כוללת: אסדרה של תנאים סביבתיים ברישיונות העסק ואסדרה של היתרי הפליטה; הגברת סיורי פיקוח; דיגומי פתע בארובות; ניטור רציף סביבתי ובמפעלי התעשייה; סקרי ריח ועוד; וכן פעולות אכיפה משמעותיות, כולל התראות ושימועים למפעלים.

 

אזור התעשייה באשקלון:

באזורי התעשייה בדרום אשקלון פועלים 7 מדווחי מפל"ס תעשייתיים מתוכם 3 תחנות כוח – רוטנברג, דוראד ו-ורידיס. הפליטות לאוויר באזורים אלו פחתו בשנים האחרונות ב-25% עד 93% בעקבות צמצום השימוש בפחם בתחנת רוטנברג והתקנת סולקנים בכל יחידות הייצור. איכות האוויר הנמדדת באזור אשקלון עומדת בערכי הסביבה למעט אזור התעשייה הדרומי בו נמצאו חריגות מערכי סביבה של חלקיקיPM10  ו-PM2.5 שמקורן בפעילות מקומית באזור.

 

תמונת המצב של אזורי התעשייה שבהם 7 מדווחי מפל"ס ומעלה, וכן היקף הפליטות הצפוי לאחר הפסקת ייצור שגרתי של חשמל בפחם, לו הייתה עמידה בהתחייבויות:

המשרד להגנת הסביבה

עלות חיצונית של פליטות לאוויר המדווחות למפל"ס: סך העלות החיצונית של פליטות מזהמים לאוויר על יד מדווחי המפל"ס בשנת 2022 היא 14 מיליארד שקל – בהשוואה ל-12.7 מיליארד שקל בשנת 2021 – ואולם מחירי הפליטות לאוויר בשנת 2022 עודכנו ועלו. העלות החיצונית של מזהמי האוויר בשנת 2022 עלתה ב-10.63% כתוצאה מעלייה של התוצר המקומי והגידול באוכלוסייה והעלות החיצונית של גזי חממה עלתה ב-8%.

מהשוואת העלות החיצונית בין שנת 2022 לשנת 2021 (במחירי שנת 2021) עולה, כי בשנת 2022 חל גידול של 1.6% בעלות החיצונית, שהיא כ-200 מיליון שקל, שהתרחשה בעקבות עלייה של 1.5% בפליטות פחמן דו חמצני בתחנות כוח (כאמור העלייה הארצית גבוהה יותר – 3.5% וכוללת גם עלייה בפליטות מתחבורה). חישוב העלויות החיצוניות אינו כולל את גזי הקירור HFCs, ולפיכך ההפחתה בפליטות גזי קירור אלו (במשחטת מילועוף) לא באה לידי ביטוי בחישוב העלויות החיצוניות.

על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2022 התוצר המקומי הגולמי של ישראל היה 1,764 מיליארד שקל. חלקם של ענפי כלכלה – תעשיה, כריה וחציבה, אספקת חשמל, שירותי ביוב, טיפול בפסולת היה 216 מיליארד שקל. לפיכך, העלות החיצונית של הפליטות לאוויר המדווחות למפל"ס מהווה 0.8% מהתמ"ג הארצי וכ-6.5% מהתמ"ג התעשייתי.

לפי נתוני האיחוד האירופי (E-PRTR) העלות החיצונית של הפליטות לאוויר מהתעשייה המדווחת ל-E-PRTR בשנת 2017 הייתה בין 277 ל-433 מיליארד אירו. התמ"ג הכולל של ה-EU28 בשנה זו היה 15,435 מיליארד אירו. והתמ"ג של ענפי התעשייה ואנרגיה היה 2,665 מיליארד אירו. לפיכך, העלות החיצונית של הפליטות לאוויר המדווחות ל-E-PRTR הייתה בין 2% ל-3% מהתמ"ג האירופי והייתה בין 10% ל-16% מהתמ"ג התעשייתי.

כמחצית מהעלות החיצונית באיחוד האירופי נגרמה מ-211 המפעלים הגדולים.

15 המפעלים בעלי העלות החיצונית הגדולה, הגורמים ל-76% מכלל העלות החיצונית:

  • 6 מפעלים מתוך ה-15, מקורם בחברת החשמל, עלות חיצונית של 6.9 מיליארד שקל – נתון המעיד על כניסה איטית של אנרגיות מתחדשות ועיכוב בהפסקת הפחם.
#מפעל

(בצהוב מסומנות תחנות כוח)

רשות מקומיתעלות חיצונית בשנת 2022, מלש"חשיעור שינוי עלות כוללת משנת 2021 (לפי מחירי 2021)
עלות כוללתגזי חממה מתוך עלות כוללת
1.חברת החשמל – אורות רביןחדרה3,3801,6262-
2.חברת החשמל – רוטנברגאשקלון1,5961,2385-
3.נשר מפעלי מלט ישראלייםרמלה9395490
4.חברת החשמל – גזרגזר62343123+
5.חברת החשמל – אשכולאשדוד54941011+
6.דוראד אנרגיהאשקלון47929030+
7.בז"ן – בתי זיקוק לנפטחיפה4303111+
8.דליה אנרגיות כחיואב3943695-
9.חברת החשמל – חגיתחוף הכרמל39330813-
10.רותם אמפרט נגבתמר3688414-
11.חברת החשמל – חיפהחיפה3602789-
12.או.פי.סי. רותםתמר3322268-
13.אי.פי.אםבאר טוביה270199חדש
14.תחנת כוח אורות יוסףנאות חובב26421536-
15.מפעלי ים המלחתמר2521758-

עדכון המצאי הארצי של הפליטות לאוויר לשנת 2022 – שינויים מרכזיים:

  • ציוד מכני הנדסי (צמ"ה): צמ"ה הוא שם כולל לכלי רכב מיוחדים שנועדו לבצע עבודות הנדסה כגון בנייה, סלילת כבישים, עבודות עפר, הריסה, כרייה. דוגמות לכלי צמ"ה – טרקטור, דחפור, יעה, מוביל עפר, מחפר. מצאי זה אינו כולל מלגזות וכלים חקלאיים. המצאי המעודכן כולל את נתוני שנת 2022 ואילו מצאי שנת 2021 כלל עבור צמ"ה את נתוני שנת 2018.המצאי מציג עלייה של הפליטות לאוויר: בתחמוצות חנקן – 44%, חלקיקי PM10 – 27%, NMVOC – 39%. הגורם המרכזי לעליות הוא עלייה של 32% במספר כלי צמ"ה בין שנת 2018 לשנת 2022, מ-56,052 ל-73,743 (נתוני משרד התחבורה). בנוסף, כ70% מכלי הצמ"ה החדשים שהתווספו, הם כלים קטנים בעלי פליטות גבוהות יותר עבור מזהמים מסוימים. חלק מכלי הצמ"ה פועלים באזורים שבהם חשיפת הציבור לפליטות נמוכה. המשרד להגנת הסביבה מקדם שינוי כך שבאזורים עירוניים שהוגדרו כאזורים מופחתי פליטות תיאסר פעילות כלי צמ"ה מזהמים.
  • תחבורה כבישית: בפליטות PM10 ו-PM2.5 מתחבורה כבישית נרשמו הפחתות של 21% ו-26% בהתאמה, בעקבות עדכון שיטת החישוב של פליטות חלקיקים משחיקה (שחיקה של בלמי כלי הרכב, הצמיגים והכבישים). השינוי הוא מעבר מחישוב על בסיס מודלים אזוריים של נסועה המתעדכנים אחת ל 5 שנים לערך, שבהם עשה המשרד שימוש עד כה, לחישוב על פי נתוני הנסועה הארצית של משרד התחבורה, המתעדכנים מדי שנה.
  • פליטות משריפה פתוחה של פסולת עירונית מעורבת ויבשה: מצאי זה מבוסס בין השאר על מספר אירועי השריפה השנתיים בבסיס המידע של כבאות והצלה לישראל (כב"ה). בשנת 2022 בוצע עדכון של מערכת המידע בכב"ה ועודכנו סיווגי השריפות. במצאי זה לשנת 2021 נעשה שימוש בנתוני כב"ה לשנת 2020 של שריפת "פסולת" (11,730 שריפות), ובמצאי שנת 2022 נעשה שימוש בנתוני שנת 2022 של שריפת "פסולת" (9,144 שריפות) ונתוני "מדורה ללא השגחה" (2,313 שריפות). בסך הכול, חלה ירידה של 3% בכמות השריפות ולכן חלה ירידה בשיעור זה בכמויות פליטות מזהמים לאוויר.
  • פליטות מרפתות: לראשונה חושבו פליטות NMVOC מרפתות. הפליטה מרפתות מהווה 15% מכלל פליטת NMVOC המחושבת במצאי. פליטות אלו מהוות גורם משמעותי בכל הקשור למטרדי ריח. עדכון המצאי בוצע בעקבות עדכון משנת 2022 של המצאי ההולנדי שעליו מבוסס מצאי הרפתות הישראלי.
  • פליטות מתעשייה: כמות פליטת תחמוצות גופרית מתעשייה פחתה ב-26% בשנת 2022 (מ-7,516 טונות בשנת 2021 ל-5,544 טונות בשנת 2022). חישוב פליטות אלו מבוסס על תוצאות דיגומי ארובות המצויים במערכת המידע של המשרד להגנת הסביבה. בשנת 2022 בוצע עדכון תקופתי של המצאי והוסרו ממנו ארובות שהופסקה פעילותן ועודכן חישוב פליטות תחמוצות גופרית מארובות שריפת דלקים במפעלים שעברו משריפת מזוט לשריפת גז או גפ"מ או לצריכת חשמל.

הזרמות שפכים:

משנת 2012 חלה הפחתה בכמויות המזהמים בשפכים תעשייתיים המוזרמים למט"שים ב-22% עד 90%. זאת, למרות שכמות המפעלים המדווחים על הזרמת שפכים עלתה ב-10%. ההסבר לכך הוא פיקוח של המשרד להגנת הסביבה וכן יישום תוכניות הניטור של תאגידי המים והביוב בהתאם לכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד-2014 ותעריפי ביוב בהתאם לאיכות השפכים המוזרמים.

העברת פסולת בניין:

כמות פסולת הבניין המטופלת בתחנות מעבר עולה בהתמדה בשל הקמה של תחנות מעבר חדשות ופעולות פיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה. בשנת 2022 חלה עלייה של 10% בכמות איסוף פסולת בניין, שהגיעה ל-5.5 מיליון טונות.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, והמשרד להגנת הסביבה מקדמים חוק לטיפול בפסולת בנייה, אשר יביא לצמצום והפסקת השלכות הפסולת הלא חוקיות בשטחים הפתוחים, תוך מעקב ופיקוח על משאיות המובילות פסולת בנייה. המשרד נחוש לקדם את החקיקה ולהביא להפסקת המפגעים הסביבתיים והפגיעה בציבור כתוצאה מהשלכות אלה. לצד קידום החוק, המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה תמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל וגורמי האכיפה לצמצום עבירות סביבתיות ובהן השלכות פסולת בנייה, הפוגעות בבריאות הציבור והסביבה.

פליטות בעקבות תקלה:

בשנת 2022 כמות פליטות בתקלה לאוויר, לים, לקרקע ולנחל עלתה ב-357% ביחס לשנת 2021. העלייה נגרמה בשל אירוע דליפת תמלחת מתעלת הזנה של מפעלי ים המלח אל מניפת צאלים ולים המלח.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה על פרסום המפל"ס: "נתוני המפל"ס, מרשם הפליטות לסביבה, מוסיפים להיות כלי מרכזי עבור הציבור, הארגונים הסביבתיים והמשרד, המאפשר לקבל תמונת מצב מפורטת בשקיפות מלאה על הזיהום הסביבתי. האופן שבו המשרד יישם את חוק אוויר נקי בעשור האחרון בא לידי ביטוי במפל"ס ומראה ירידה לאורך שנים בפליטות המזהמים לאוויר מהתעשייה בישראל, כך שהן הגיעו לרמה של פליטות התעשייה האירופית. את אותה העבודה שהמשרד ביצע באמצעות חוק אוויר נקי – בכוונתנו לעשות גם בהפחתת פליטות גזי חממה, באמצעות חוק האקלים, עם יעדי הפחתה המעוגנים בחקיקה, שייצר מחויבות של כלל משרדי הממשלה להוביל את ישראל למשק מאופס פליטות. דוח המפל"ס אף מראה שיש עוד עבודה סביבתית רבה במעבר של ישראל לאנרגיות מתחדשות, במניעת שריפות פסולת ובהגברת מיחזור הפסולת, והמשרד ממשיך לפעול ביתר שאת בכיוונים אלה, ולהתוות את הכיוון ביחד עם הממשלה כולה".

זיהום אוויר - איכות הסביבה - מפעל - תחנת כוח - עשן
אילוסטרציה
Back to top button