חוסר-המענה המקצועי ללהט"בים-ערבים נחשף היום (רביעי) בדיון בוועדה לענייני צעירים. יו"ר הוועדה, נעמה לזימי (העבודה) הדגישה כי "לא הכרתי את שרית אחמד ז"ל, אך הסיפור שלה כואב, לא-צודק ומספר את הסיפור של הקהילה הלהט"בית בחברה הערבית. שרית הייתה צעירה ואמיצה ושלא כמו רוב הצעירים הלהט"בים היא החליטה לצאת מהארון ולחשוף בפני משפחתה את נטייתה המינית. לצערי, המהלך הזה לא שחרר אותה, אלא רק להיפך סגר אותה בתוך מקלטים, מוסדות, אלימות, איומים ומדינה שהקלה בראש בביטחונה האישי. תפקידנו הוא להבטיח ששרית אחמד ז"ל תהיה המקרה האחרון של רצח על רקע נטייה מינית בחברה הערבית".
לזימי ציינה כי הממשלה יודעת לפעול מעל הרשויות המקומיות כשהיא רוצה – ודווקא כאן היא גוררת רגליים בגלל אי-שיתוף פעולה של הרשויות הערביות. לדבריה, "נצליח לשמור על הביטחון של צעירות וצעירים בחברה הערבית אם נגביר את השיטור במקומות הנכונים". היא קראה לקידום ההוסטל הייעודי בחיפה, וגיבוש מכרזים להוסטל במקרה ואין שיתוף פעולה של הרשות המקומית.
ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) יוזם הדיון, תהה מדוע אין למשרד הרווחה, שאיפה להציב עד סוף השנה, לפחות 8 עובדים סוציאליים להט"ב לחברה הערבית. "המשרד לא מזהה צורך לעובד סוציאלי להט"ב ערבי, ולפנים משורת הדין מוכן לקדם אחד כזה. רוב משרדי הממשלה למעשה מפקירים את הלהט"בים הערבים לגורלם".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
לפי ד"ר סיגל גולדין, מהמכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב, בארץ לא נערך עד כה מחקר מקיף בנושא קהילת הלהט"ב הערבית, והמידע הקיים כיום הוא מועט ומצומצם ביותר. נתוני רקע שנאספו כהכנה מעמדות הציבור הערבי בנושא ושיעורי שוהים מהחברה הערבית בהוסטלים ומסגרות חוץ-ביתיות ייעודיות, מחזקים את הנחת העבודה שהקהילה הערבית הגאה בישראל (מוסלמים, נוצרים, דרוזים) מתאפיינת בהתמודדות כפולה ולעיתים משולשת כקבוצת מיעוט לאומי או דתי בישראל, כקבוצת מיעוט מגדרי-מיני בחברה הערבית, כקבוצת מיעוט לאומי או דתי בקהילת להט"ב בישראל.
לדבריה, "השטח משדר מצוקה מאד גדולה, מהמשפחה, השכונה, בתי הספר, הקהילה ומקום העבודה, ובדרגת איום מידי וממשי על החיים שלהם – וזה חלק מהתרבות". להערכתה, 80% מהלהט"בים בחברה הערבית "חיים בארון" – לעומת רק 35% בחברה היהודית. הם אינם מעוניינים במענה מארגוני-קהילה דוברי עברית, וסוכני-שינוי הם עדיין מעטים, והמחקר עדיין נמשך כיצד ניתן לחזק אותם.
לדברי יואב אנקרי, מנהל תחום אוכלוסיית להט"ב במשרד הרווחה, עובד סוציאלי ייעודי לחברה הערבית איננו אפשרות כרגע, כי הוא יעמיד את הרשות המקומית בסכנה. שלוש קבוצות ערביות בארגון איג"י ממומנות ע"י המשרד, וכל השירותים של המשרד לאוכלוסייה זו ניתנים גם לחברה הערבית, ורבים ממנה ניגשים לעו"ס דובר עברית. מוקד טלפוני בערבית מופעל ע"י המשרד ועו"ס דובר ערבית מטפל כיום, ארצית, בכ-30 איש. בנוסף, יקודם בקרוב עו"ס ערבי נוסף לאזור הצפון.
לטענת פאדי אמון, עיתונאי שפירסם תחקיר בנושא, כל הלהט"ים הערבים אותם פגש, בכו בראיון עימם. לסבית דרוזית סיפרה לו כי נמנעה מלבוא לדיון בכנסת, "בגלל שחיי חשובים לי יותר". מירא נאסר, מדריכה בהוסטל לנערים, כעסה על היעדרות חברי הכנסת הערבים מהדיון, והדגישה את הצורך גם בפסיכיאטר ייעודי. היא סיפרה כי במשך שלוש שנים לא יכלה לחזור הביתה, וגם כיום היא חוששת לחייה. רב פקד רחלי צימבר, ראש תחום להט"ב במשטרה, הדגישה כי רבים הלהטב"ים הערבים החוששים להתלונן.
עורווה אדם, מנהל "בית-אל-מים", ארגון להט"בי-ערבי, קרא למשרד הבריאות לעודד סטודנטים במקצועות הבריאות – להתמקצע בתחום.
ורד זליג-מויאל, סגנית מנהל היחידה לקידום להט"ב במשרד לשיוויון חברתי הציגה תכנית תקציבית בתחום, לפיו לבית הפתוח בירושלים יועדו 79,000 ₪ להנגשת תכנים לאוכלוסיית היעד מהחברה הערבית בירושלים וסביבתה. בנוסף, למיזם משותף עם האגודה למען הלהט"ב יועדו 557,500 ₪ לקידום אוכלוסיות הלהט"ב בחברה הערבית, הכולל בינוי קהילה פיתוח מנהיגות וצמצום פערים. בנוסף, הוקצה כוח אדם לתחום בסך שנתי של 276,000 ₪ הכולל מנהל תכנית ועו"ס ללהט"ב דוברי ערבית. לשנת 2024 נוסף לסכומים אלו, הסכם ייעודי לרשויות עם אוכלוסייה שמרנית, ביניהן רשויות עם אוכלוסייה ערבית, דרוזית ובדואית. טרם ידוע כמה רשויות יצטרפו למיזם, אך מיליון ₪ הוקצה למיזם זה.
