צפו: מה חושב היועץ המשפטי של ועדת החוקה על עילת הסבירות?

היועץ המשפטי של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, עו"ד ד"ר גור בליי, התייחס היום (ראשון) במהלך הדיון הראשון להצעת חוק יסוד: השפיטה- עילת הסבירות, אשר נמצאת בכותרות מאחר והיא נחשבת בעיני רבים לתחילת העברת חוקי הרפורמה המשפטית אשר מכונה בפי מתנגדיה כ"הפיכה משטרית".

מדברי יועמ"ש הוועדה עו"ד ד"ר גור בליי: "אם בדיונים בעבר על הרפורמה דובר על ביקורת של בימ"ש על חקיקה של הכנסת, עילת הסבירות שייכת להיבט אחר בעבודת הביקורת- ביקורת מנהלית על פעולות הממשלה. ביקורת כזו מתנהלת עוד מתקופת המנדט וגם עילת הסבירות עצמה קיימת עשרות שנים גם אם היא התפתחה במשך השנים. ס' 15 לחו"י השפיטה מעניק לבימ"ש סמכות לתת צווים נגד הממשלה וסעד מן הצדק, ואין פירוט מעבר לכך, ולכן רוב החובות ומרבית העילות האחרות הנוגעות למשפט המינהלי כמו תקינות ההליך או איסור על שיקולים זרים לא מעוגנות בחקיקה אלא מגיעות מפסיקת בית המשפט. בעניין הזה עילת הסבירות אינה חריגה. מה שפה חריג זה שלא מבקשים לעגן את עיקרי המשפט המינהלי ולקבוע גבולות גזרה לעילות שונות, אלא להסדיר רק היבט אחד צר שלו. זו נגיעה מאוד נקודתית ולא הסדרה כוללת של המשפט המינהלי."

"סבירות כשלעצמה היא מונח שסתום, היא התפתחה בהרבה מדינות וגם שם התרחבה משך השנים. סבירות בשפת בני האדם נשמעת מונח פתוח אבל בסופו של דבר משתמשים בה גם בתחומים אחרים כמו ברשלנות רפואית- בודקים מה אומר רופא סביר. יש התפתחות של הפסיקה ובדומה יש "שר סביר". השימוש במושגים כלליים, פתוחים כמו "סביר" או "שיקולי צדק", קיים במשפט בתחומים שונים."

"הגבלת עילת הסבירות על כל הדרג הנבחר עלולה להותיר החלטות בתחומים מסוימים ללא ביקורת שיפוטית אפקטיבית. למשל, מינויים מדרג של שרים ועד דרגים הרבה יותר נמוכים של מינויים בידי השר. דוגמאות אחרות – מצב שבו מקבל ההחלטה מעניק משקל אפסי לחוות דעת מקצועיות, או סיטואציה שיש בה שיקולים זרים אבל קשה מאוד להוכיח אותם. בנוסף – יש חשש שבהיעדר עילת סבירות על דרגים גבוהים בממשלה, הם ירגישו משוחררים מקבלת החלטות שיטתית ומבוססת עובדות. צריך גם לזכור שהרשות המבצעת מקבלת אלפי החלטות בשנה שרק חלק קטן מהן מגיעות לבג"ץ וחלק עוד יותר קטן נפסלות. אנחנו גם לא כאלה חריגים במבט עולמי. נוכח הגידול בכוחה של הרשות המבצעת ושיקול הדעת שלה, גם בשיטות משפט אחרות שצמחו מהמשפט האנגלי במשך השנים חלה הרחבה של עילת הסבירות (או המידתיות). "

"ההבחנה בין דרג נבחר לדרג מקצועי מבוססת על ההנחה שהדרג הנבחר נהנה מלגיטימציה דמוקרטית והוא מכריע בנושאי ערכיים רחבים של מדיניות, והוא גם עומד לבחירת הציבור. אבל ההבחנה הזאת מעוררת קשיים – צריך לזכור ששרים מקבלים הרבה החלטות אינדיבידואליות שאינן החלטות מדיניות (וגם לא פוגעות בזכויות) – הענקת רישיון או סובסידיה, כניסה לישראל של מי שאינו אזרח. יש גם חשש שיעבירו לדרג הנבחר החלטות "בעייתיות" כדי לפטור אותן מביקורת של עילת הסבירות. בסופו של דבר גם בבחירות בוחרים לפי שאלות כלליות של מדיניות או התאמה לתפקיד ולא על בסיס החלטה מינהלית כזאת או אחרת ולכן הבחירות הן לא בקרה מספקת על הרשות המבצעת."

"לכן, ככל שהוועדה מבקשת להגביל בחקיקה את השימוש בעילת הסבירות, מוצע לשקול, אימוץ מודל חלופי למודל המוצע. חלופה אפשרית להגבלת עילת הסבירות היא לא לצמצמה ביחס לכלל ההחלטות המתקבלות על -ידי הדרג הנבחר אלא רק ביחס לסוג מסוים של החלטות, אפשר לבחון איזה. היו הצעות ברוח הזאת של פרופ' דותן וכן במתווה הנשיא ממרץ. כמו כן, בכדי להבטיח שקיפות והליך קבלה ראוי של החלטה הפטורה מעילת הסבירות, מוצע לשקול יצירת מנגנונים הליכיים חלופיים שיחולו על מקבלי ההחלטות ביחס להחלטות אלה, דוגמת – תיעוד מפורט של החלטתם, חובת הנמקה מוגברת, וכיוצא באלה. זאת כדי להפחית מהחשש שאי החלת עילת הסבירות תפגע באיכותה של ההחלטה המינהלית ותפטור את הרשות מקיום איזון ראוי בין השיקולים הרלוונטיים בעת קבלת ההחלטה".