מבזקיםפוליטי / מדיני

נתניהו לארגוני הטרור: "לא תפחידו אותנו", לחברי הקואליציה: "הפסיקו לטפס על העצים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא הלילה (שישי) דברים בעצרת החגיגית לכבוד יום איחוד ירושלים, בישיבת מרכז הרב.

ראש הממשלה נתניהו התייחס למצעד הדגלים שעבר בשלום ושלח מסר לארגוני הטרור: "לא תפחידו אותנו באיומים שלכם. לא תנצחו אותנו. מי שינסה לפגוע בנו ישלם את מלוא המחיר. דמו בראשו, כפי שקרה רק לפני כמה ימים במבצע 'מגן וחץ'."

נתניהו פנה גם לחברי הקואליציה במסר ואמר כי לא תהיה להם ממשלה טובה יותר מזו, "אז הגיע הזמן להפסיק לאיים, להפסיק להחרים, להפסיק לטפס על העצים".

• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
אש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה בעצרת החגיגית לכבוד יום איחוד ירושלים, בישיבת מרכז הרב
צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נאם אחרי ראש הממשלה בישיבת מרכז הרב והשיב לו: "אדוני ראש הממשלה, סיכולים ממוקדים זה לא עץ, רפורמה משפטית זה לא עץ, ההתיישבות בכל חלקי יו"ש זה לא עץ, פינוי חאן אל אחמר זה לא עץ, לקחת את הטלפונים מהמחבלים בבתי הכלא, זה לא עץ. אנחנו יכולים לעשות את זה בכוח שלנו, יש לנו ממשלת ימין, אסור לנו לפספס."

צילום: גרובייס הפקות

ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת החגיגית לכבוד יום איחוד ירושלים, בישיבת מרכז הרב (הנאום המלא):

"כמה שהמפגש המיוחד הזה היה חסר לי ולרעייתי שרה בשנים האחרונות. אנחנו כל כך שמחים להיות כאן אתכם, ביום חגה של בירתנו ישראל. אני חייב להגיד לכם, מעולם לא עזבנו את הבית, אנחנו תמיד בבית הזה. להיות פה ביום חגה של ירושלים זו חגיגה מיוחדת. ירושלים שהתעטפה בצבעי כחול ולבן, עם 'מצעד הדגלים' שצעד ברבבותיו.

אמרתי היום, למרות האיומים ובגלל האיומים הנחתי לקיים את המצעד במסלולו, כסדרו וכהלכתו. אלפי דגלי ישראל שהונפו בו הם התשובה שלנו לכל ארגוני הטרור: לא תפחידו אותנו באיומים שלכם. לא תנצחו אותנו. מי שינסה לפגוע בנו ישלם את מלוא המחיר. דמו בראשו, כפי שקרה רק לפני כמה ימים במבצע 'מגן וחץ'.

המסר שלנו, בייחוד השנה, הוא "שְׂאוּ צִיוֹנָה נֵס וָדֶגֶל" – ואני אומר זאת, מכובדיי, גם כתיקון למשהו שארע בירושלים לפני שנה, וזיעזע אותי, אני בטוח שהוא זיעזע גם אתכם. מדובר בסרטון שהופץ ברבים, ותועדו בו שתי צעירות יהודיות מסירות מהר מרכבן את דגלי ישראל. כשהרכב שלהן נעצר ברמזור הן יצאו ממנו והחביאו את הדגלים בתוך הרכב, משום שהן חששו שפלסטינים עם דגלי אש"ף, שהיו לא רחוקים מהן יפגעו בהן.

כל זה אירע לפני שנה בלבד בלב הבירה – במרחק של כמה עשרות מטרים מתהלוכה של מתנגדי ישראל עם הדגלים המתריסים. אגב, אם למישהו זה לא ברור, זה לא קרה בתקופת הממשלה שלנו. אני נחרדתי לראות זאת, והבטחתי שנעשה הכל להקים ממשלה אחרת, ממשלה שתחזיר את הכבוד הלאומי לעם ישראל.

הבטחנו להחזיר את הכבוד הלאומי לעם ישראל – וקיימנו.

עכשיו, אני רוצה לומר משהו לחברי בקואליציה: אין ולא תהיה לנו ממשלה טובה יותר. ממשלה לאומית, ממשלה תקיפה, ממשלה שדואגת למורשת ישראל, להתיישבות בארץ ישראל, לעם ישראל לעתיד ישראל. אז הגיע הזמן להפסיק לאיים, להפסיק להחרים, להפסיק לטפס על העצים – כולם צריכים לעבוד יחד ולהעביר את התקציב למען העם, למען ההתיישבות, למען ארץ ישראל ולמען תורת ישראל.

לדגל שלנו, בתקופה האחרונה, הייתה עדנה מחודשת. הביקוש לדגלי ישראל אצל היצרנים שבר שיאים חדשים, עלייה של מאות אחוזים. זה לא רק בגלל 'מצעד הדגלים', אתם מן הסתם יודעים שיש במדינה הפגנות מצד זה, ומצד אחר, שאלפי דגלים מונפים בהן. ההפגנות הללו כשלעצמן מגחיכות את ההשמצות חסרות היסוד שנהפוך ל"דיקטטורה".

אני אומר לכולם: אנשים אחים אנחנו. מבלי לוותר על עקרונות חשובים, תמיד נחפש את ההידברות ואת ההסכמות, והתקווה שלי היא, שיגיע יום שכל הדגלים, יהפכו יום אחד לנהר שוצף אחד. כולנו יחד.

זה מזכיר לי את מה שכתב הרצל לברון הירש, הנדבן הידוע, לפני כמעט 130 שנה. הרצל כתב לו: "דֶּגֶל? מָה זֶה? מוֹט עֵץ וְעָלָיו פִּיסַת-בַּד? לֹא אֲדוֹנִי, דֶגֶל הוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶה. בַּדֶגֶל מוֹלִיכִים בְּנֵי־אָדָם אֶל אֶרֶץ הַבְּחִירָה". רבותיי וגברותיי, הדגל הוא סמל מובהק של ערכים, ולכן דוד וולפסון, אף הוא מאבות הציונות, עיצב את הדגל הציוני בהשראת הטלית. זהו הדגל הכחול-לבן, שמגן-דוד מצויר עליו. מסיבה זו התייחסתי גם אני בנאומי בליל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, לפני חודש ב'יד ושם' למעשה ההירואי של מורדי גטו ורשה, שהניפו את הדגל הציוני הכחול-לבן מעל גגות הגטו הבוער והנחרב. זה היה צעד כמעט אחרון לפני הסוף. הנפת הדגל לעיני צוררינו ביטאה זקיפות-קומה לאומית, "נֵּס לְהִתְנוֹסֵס" בלשונו של משורר תהילים.

ומכאן אני מגיע אל מייסד הישיבה המפוארת הזאת, הרב אברהם יצחק הכהן הכהן קוק זכר צדיק לברכה, שהבין את המשמעות העמוקה של הדגל. "דגל ירושלים" קרא הרב קוק לתנועה שהקים, במטרה לחזק את הצדדים הרוחניים של גאולת ישראל. לא זו בלבד, אלא שהרב קוק היה הנואם המרכזי במעמד שבו הוכנס 'דגל הגדוד העברי', ב-1925, לבית-הכנסת 'החורבה' ברובע היהודי. אני מרגיש קשר נוסף, משום שהמפקדים, המפקד של הגדוד העברי הזה, האנגלי ג'ון הנרי פטרסון, היה הסנדק של אחי יוני. הקשר שלנו מגיע מכל מני קשרים בנויים ונסתרים, שמחזקים אותנו בברית איתנה, ברית העם היהודי המתחדש בארצו.

מי שקורא את הדרשה של הרב לכבוד הדגל, מתרשם מן הסמליות החשובה שהוא ייחס לו: אחדות העם, ייחוד לאומי, פלא קיבוץ הגלויות, זכותנו על ארץ ישראל, גבורת לוחמי ישראל, ועוד. הדברים כמובן קשורים לדגלים של שבטי ישראל, עליהם נקרא השבת הקרובה בפרשת 'במדבר'.

לרב קוק, מענקי הרוח ביישוב העברי, היה ידיד נאמן שחלק איתו השקפה דומה על הדגל. אני מתכוון לסבי, הרב נתן מיליקובסקי-נתניהו ז"ל, שכמו הרב קוק למד בישיבת וולוז'ין המפורסמת בבלארוס. אתם ביטאתם את זה בצורה מרגשת מאוד בשי שנתת לי עם ההספד, המכתב הנפלא של הרב קוק למשפחתי. הרב קוק וסבי נפגשו בהזדמנויות שונות, וכבר סיפרתי כאן בעבר על ההספד המופלא של הרב קוק בהלוויית סבי. שניהם, הרב קוק והרב מיליקובסקי-נתניהו, הדגישו את מקומם של התורה והרוח בתהליך התחייה הלאומית, כמו גם את הצורך להיאבק בתקיפות על שמירת זכויותינו הלאומיות.

והנה, סבי כותב שבעולם הישיבה נוצרה 'אינטליגנציה יהודית'. "אינטליגנציה" – כך הוא כתב – "שאספה רַבים סביב הדגל הכחול-לבן שאנשיה מניפים מעל לראשם, נושאים אותו מעיר לעיר, ומביאים את אחיהם לחיות את חייהם בארץ האבות".

והיה להם, לרב קוק ולסבי, עוד מכר משותף ואהוב: ראש תנועת בית"ר, זאב ז'בוטינסקי. אותו זאב ז'בוטינסקי שכתב ב'שיר הדגל' שלו: "לְעוֹלָם תִּצְמָא נַפשֵׁנוּ דֵּעַה, יֹופִי, טָהֳרָה, וְתֵצֵא מֵהַר קוֹדְשֵׁנוּ הָאֱמֶת – שֶׁהִיא התוֹרָה".

אם כן, "כל הארץ דגלים, דגלים" זאת לא המצאה של ימינו. ממשיך דרכו של הרב קוק האב, היה בנו הרב צבי-יהודה קוק זכר צדיק לברכה. לפני 56 שנים, כשזכינו לתשועה היסטורית בירושלים ובחבלי מולדת קדומים נוספים, הרב צבי-יהודה היה בין הראשונים שהגיעו לכותל המערבי. הצנחן יורם זמוש הניף מעליו את דגל ישראל, שר בדמעות את 'שיר המעלות', ואחר כך דאג להביא למקום הקדוש את הרב צבי-יהודה עצמו, שכמו אביו לפניו ייחס קדושה לערכי האומה שדגל ישראל מבטא. הוא, תלמידיו ותלמידי תלמידיו, ותלמידי תלמידי תלמידיו שנמצאים פה – אתם תרמתם לתנופה הכבירה שהתודעה הלאומית שלנו קיבלה אחרי מלחמת ההצלה בששת הימים: יותר ציונות, יותר יהדות, יותר חיבור לשורשים.

עלו והצליחו כל הזמן. הדגלים שאתם מניפים בעולם התורה, בחינוך, בהתיישבות, בצה"ל ובזרועות הביטחון, בכל התחומים – הדגלים הללו מתנוססים מעלה מעלה, ונראים למרחוק.

מזה קרוב ל-100 שנים שישיבת 'מרכז הרב' אוחזת בגאון בדגל ירושלים. קול התורה שנשמע בישיבה, בהנהגת הרב שפירא, הולך וגדל. זה קורה בזכות ההתמדה, בזכות השקדנות, בזכות הדאגה לכלל ישראל. ישבתי כאן בחוץ, חיכתי כאן ומצאתי את הכוזרי והתחלתי לקרוא. כפי שכתב רבי יהודה הלוי: "דְּגָלַיי כֵּן תָּרִים עַל הַנִּשְׁאָרִים, וּתְלַקֵּט נִפְזָרִים כִּמְלַקֵּט שִׁיבּוֹלִים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁיבְּחוּ גְאוּלִים". גאולים מלשון גאולה.

ובכן, יש לי בקשה אחת מכם לסיום: המשיכו. המשיכו לרומם את הדגל, המשיכו להפיץ אור גדול, המשיכו במלאכת הגאולה.

חג שמח לכם,
חג שמח לירושלים,
חג שמח לעם ישראל".

אש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה בעצרת החגיגית לכבוד יום איחוד ירושלים, בישיבת מרכז הרב
צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ
אש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה בעצרת החגיגית לכבוד יום איחוד ירושלים, בישיבת מרכז הרב
צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ
אש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה בעצרת החגיגית לכבוד יום איחוד ירושלים, בישיבת מרכז הרב
צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ
אש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה בעצרת החגיגית לכבוד יום איחוד ירושלים, בישיבת מרכז הרב
צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ
אש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה בעצרת החגיגית לכבוד יום איחוד ירושלים, בישיבת מרכז הרב
צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ

Back to top button
רוצה לקבל התראות על עדכונים חדשים? הירשמו לעדכונים באתר ותהיו תמיד מעודכנים בכל מה שקורה. לא כרגע כן אשמח