מבזקיםמשפטי/פלילי

ארבעה מואשמים שמשכו במרמה 4,130,000 ש"ח מחשבונו של איש עסקים

פרקליטות מחוז תל אביב הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד אפי כהן (40) מחולון, אלי דדיה (55) מקריית אתא, מיכאל פרץ (31) מאשדוד וניר מרציאנו (38) מראשון לציון, בחשד שמשכו במרמה מתוך חשבונו של איש עסקים ישראלי סך של 4,130,000 ₪ אותו העבירו לחשבונותיהם.

מכתב האישום שהגישה עו"ד לילך כץ עולה כי הארבעה קשרו קשר להוציא במרמה כספים מחשבונות הבנק של איש עסקים ישראלי החי בחו"ל, תוך שימוש במסמכים מזויפים ובתעודת זהות מזויפת של איש העסקים, ובה תמונתו של דדיה. במסגרת הקשר, סוכם בין הנאשמים כי הכספים שיתקבלו במרמה יועברו לחשבון הבנק של פרץ ולאחר מכן יועברו בחלקם למרציאנו. כהן השיג במרמה כרטיס SIM ובו פרטי הטלפון הנייד של איש העסקים, כאשר הוא עושה בו שימוש על מנת להתחבר דרך מכשיר טלפון הנייד שברשותו לחשבונות הבנק שלו.

בשני מקרים, הגיע דדיה לסניפי הבנק הבינלאומי והזדהה בכזב כאיש העסקים, כאשר כהן ממתין לו בחוץ. דדיה ביקש לפתוח לו הרשאה לצורך ביצוע פעולות בחשבון הבנק באמצעות האינטרנט, ובקשתו נענתה. בהמשך ועקב חשדו של הבנק, נחסמה הגישה לחשבון הבנק של המתלונן. כמו כן, התחזה דדיה לאיש העסקים על מנת לפתוח חשבון בנק ביישומון "פפר". בשיחת וידאו עם נציג הבנק, מסר דדיה את פרטיו של איש העסקים, וכן ציין כי הוא מבקש לנייד את אחד מחשבונותיו של איש העסקים לחשבון החדש שייפתח בבנק זה. עקב חשדו של הבנק, לא בוצע הניוד המבוקש.

ביחס לחשבון שהיה בבנק מרכנתיל, שלח כהן או מי מטעמו מסמך מזויף הנחזה להיות חתום על ידי איש העסקים ובו הוראה להעברת סך 516,067$ וכן סך עמלת פירעון בסך 8,437$ מחשבון מטבע החוץ של איש העסקים, לחשבון העובר ושב שלו. סמוך לאחר מכן, שלח כהן, או מי מטעמו, הוראה להמרת מטבע חוץ בחשבון הבנק של איש העסקים בסך 446,254$, וכן הוראה לבצע העברה בנקאית לצורך רכישת נכס, בסך 1.5 מיליון ₪ לחשבון הבנק של פרץ. על מנת לתמוך בבקשתו לביצוע ההעברה, צירף כהן הסכם מכר מזויף הנחזה להיות הסכם למכירת דירת מגורים בתל אביב בין איש העסקים לבין פרץ. בעקבות כך, העביר הבנק את הסכום לחשבונו של פרץ, שמתוכו הועבר מאוחר יותר סך של 150,000 ₪ וסך נוסף של 405,000 ₪ לחשבונו של מרציאנו, בשני מועדים שונים. בנוסף, בוצעו שתי העברות נוספות במרמה לחשבון הבנק של פרץ, בסך כולל של 300,000 ₪.

במסגרת תוכנית המרמה, התייצב דדיה בסניף של בנק דיסקונט, והציג בפני פקיד הבנק תעודת זהות מזויפת של איש העסקים. דדיה ביקש לשנות את פרטי הקשר של איש העסקים בבנק, לפרטי הקשר שהיו בשימושו של כהן. בנוסף, מילא טופס בקשת הצטרפות לערוץ תקשורת דיגיטלית תחת שמו של איש העסקים, בה ביקש לכלול גם אפשרות העברות כספים למוטבים מזדמנים. סמוך לאחר מכן, יצר קשר אדם אחר, על דעתם ובידיעתם של הנאשמים, עם המוקד הטלפוני של בנק דיסקונט, כשהוא מתחזה לאיש העסקים. האדם האחר הנחה את פקידת הבנק בכזב לבצע המרה של המטבע הזר בחשבון הבנק של המתלונן ולהעביר אותו לחשבון העובר ושב. בעקבות הנחיה זאת, סך 1,214,953 ₪ הועברו במרמה לחשבון העובר ושב של המתלונן. עוד באותו היום, פעלו הנאשמים בהעברת סך 300,000 ₪ במרמה מחשבון הבנק של איש העסקים בבנק זה לחשבון הבנק של פרץ. במועד מאוחר יותר, נשלח על ידי מי מהנאשמים מסמך מזויף הנחזה להיות מסמך החתום על ידי איש העסקים ובו הנחיה להמרת מטבע חוץ בסך 700,000 ₪ לחשבון הבנק של איש העסקים, וכן העברת סך 1.6 מיליון ₪ לחשבון הבנק של פרץ, וזאת לצורך קניית נכס. על בסיס המסמך המזויף, פעל הבנק לביצוע ההנחיות והעביר את הסכום. מספר ימים לאחר מכן, פעלו הנאשמים במרמה בהעברת סך 150,000 ₪ מחשבון הבנק של איש העסקים לחשבון הבנק של פרץ.

מתוך סך הכספים שהועברו במרמה לחשבון הבנק של פרץ, קיבל מרציאנו כספים ביודעו כי מדובר בכספים שהתקבלו במרמה, בסך כולל של 1,470,000 ₪ ובחלוקה למספר מועדים. עוד במסגרת תכנית המרמה, יצר קשר אדם אחר מטעמם של הנאשמים, עם המוקד הטלפוני של דיסקונט. במסגרת השיחה עם פקידת הבנק, התחזה האחר לאיש העסקים והורה לה בכזב בדבר העברת סך 280,000 ₪ לחשבון הבנק של פרץ. האחר ציין כי הסך האמור מועבר לצורך 'השלמת' קניית נכס מפרץ, וכי קיים הסכם מכר בסניף הבנק.

מספר ימים לאחר מכן נקרא פרץ לסניף הבנק בו מתנהל חשבונו, לצורך בירור מול מנהלת הסניף בדבר הכספים שהתקבלו בחשבונו. על מנת להניח את דעת גורמי הבנק באשר לכספים שהתקבלו, טען פרץ בכזב כי לפני כחודש הכיר את איש העסקים בתיווכו של מרציאנו, וכי הסכים לתת לו הלוואה בסך 5 מיליון ₪, וזאת ללא ריבית, למשך שנה. במסגרת הפגישה, ועל מנת לתמוך בטענת הכזב, הציג פרץ את תעודת הזהות המזויפת של איש העסקים, יחד עם תמונתו של דדיה. סך הכספים שהתקבלו במרמה מחשבונות הבנק של איש העסקים הינו 4,130,000 ₪. כתוצאה מיכולת השליטה שהייתה לכהן על הטלפון הנייד של איש העסקים, פתח במרמה ארנק דיגיטלי מסוג Apple pay תחת פרטיו של איש העסקים, באמצעות יישומון של חברת "ויזה כאל". בעת ששהה באמסטרדם, עשה שימוש בפרטי האשראי של איש העסקים, בין היתר לצורך רכישת פריטים בחנויות מותגי יוקרה – "בלנסיאגה", "פנדי", "דולצ'ה וגאבנה" ו-"כריסטיאן לובוטין" בסך כולל של 177,218 ₪.

בקשה המעצר יינה עו"ד כץ כי "מסוכנות המשיבים נלמדת ראשית מהעובדה כי בתקופת זמן קצרה, תוך שימוש בטלפון נייד ומסמכים מזויפים, הצליחו להוציא במרמה סך 4.1 מיליון ₪ מחשבונות הבנק של המתלונן, ולהעבירם לידיהם. מעשים אלו דורשים חיבור מרשתת זמין בלבד, ועלולים להתבצע בכל מקום, כפי שבפועל אירע בכתב האישום".

כתב האישום מייחס לכלל הנאשמים עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור), איסור עשיית פעולה ברכוש אסור, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות. בנוסף, לדדיה מיוחסת עבירה של התחזות כאדם אחר ולכהן מיוחסת בנוסף עבירה של שימוש ברכיב חיוני כאמצעי תשלום.

כסף - שטרות - ש"ח - שקלים
אילוסטרציה. צילום: חדשות מבזק לייב
Back to top button