חדשות הארץמבזקים

מבקר המדינה: ישראל לא מוכנה לרעידת אדמה עוצמתית

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) את דו"ח המבקר במספר נושאים. הנושא הבולט בדו"ח הוא מוכנותה של מדינת ישראל לרעידות אדמה. בנוסף, התייחס המבקר לחיסוני הקורונה ולסיוע לעסקים בתקופת משבר הקורונה.

היערכות הרשויות המקומיות לרעידות אדמה
מדינת ישראל שוכנת בסמוך לשבר הסורי-אפריקאי, ומשכך גובר הסיכון לכך שתתרחש בה רעידת אדמה בעצימות גבוהה. ההנחה הרווחת היא שיש סבירות גבוהה שבתוך חמישים השנים הקרובות תתרחש רעידת אדמה חזקה במרחב שבין דרום לבנון לדרום ים המלח.

דוח זה נוסף על הדוחות הקודמים של מבקר המדינה העוסקים במוכנות מדינת ישראל לרעידות אדמה, מציג תמונה של כשל רב שנים בהיערכות המדינה לאירוע של רעידת אדמה ובפרט בערי הפריפריה השוכנות לאורך קו השבר הסורי-אפריקאי. ממצאי הדוח מדגישים את נחיצותה של פעילות רבה המשלבת ראייה ארוכת טווח על מנת לטייב את היערכות המדינה לרעידת אדמה בעצימות גבוהה.

בתחילת פברואר 2023 קיבלה ישראל תזכורת מצמררת לתוצאות ההרסניות העשויות לפקוד את מדינת ישראל בעת התרחשותה של רעידת אדמה בעצימות גבוהה, כאשר רעידות אדמה בעצימות שכזאת, שמוקדן היה בדרום טורקיה בקצהו הצפוני של השבר הסורי-אפריקאי, הביאו למותם של עשרות אלפי בני אדם ולפציעתם של עשרות אלפים נוספים, לקריסת של יותר מ-12,000 מבנים ולכך שיותר מ-500,000 בני אדם נותרו מחוסרי כול וללא קורת גג. מאז רעידות האדמה ממשיכות לפקוד את אזורנו בתדירות גבוהה המורגשת היטב במדינת ישראל.

הביקורת העלתה כי במועד הביקורת עדיין לא חוזקו 1,124 (93%) מהמבנים שנקבע שיש לחזקם בעיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה ובמועצה המקומית חצור הגלילית, אשר עלות חיזוקם בתוספת מיגון היא 2.34 מיליארד ש"ח. בנוסף בנוגע ליישום תמ"א 38 ברשויות מקומיות בפריפריה, עלה כי תמ"א 38 לא יושמה בעיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה ובמועצה המקומית חצור הגלילית, אף שכולן נמצאות באזורים המועדים להיפגע קשות מרעידת אדמה, ואף שתמ"א 38 הייתה התוכנית העיקרית ליישום מדיניות הממשלה לחיזוק מבנים זאת בשל התבססותה של התוכנית על מודל כלכלי, ולפיו יישומה מעלה את שווי הנכסים באזורים שבהם ערך הקרקעות גבוה.

כמו כן עלה בביקורת כי טרם בוצע חיזוק בכ-70% מבתי הספר שנקבע כי הם טעונים חיזוק, ומכאן שבפועל לא חוזקו 38 מתוך 54 בתי הספר שנקבע שיש לחזקם. עוד הועלה כי ביקורות שביצע פקע"ר מעידות כי רמת מוכנותן של עיריית בית שאן והמועצה המקומית חצור הגלילית להתמודדות עם אירועי חירום נמוכה; כי רמת מוכנותן של עיריות טבריה וצפת טובה, ורק מוכנותה של עיריית קריית שמונה היא טובה מאוד. כן עלה בביקורות אלה כי אין תקן מחייב לגבי ציוד החירום שעל הרשויות המקומיות להחזיק ולתחזק במחסני החירום שלהן במסגרת התארגנותן להתמודדות עם אירועי חירום, לרבות עם אירוע של רעידת אדמה.

לנוכח הניסיון הבין-לאומי המראה שהשקעה מוקדמת בהיערכות לרעידת אדמה מצמצמת באופן ניכר פגיעות בנפש ונזקים לרכוש עם התרחשותה, הדרך הטובה ביותר למזעור נזקים ולמניעת התרחשותו של אסון כבד עקב רעידת אדמה היא שיפור עמידות המבנים – מבני מגורים, מבני ציבור ותשתיות – בפני רעידת אדמה.

המבקר אנגלמן מדגיש כי על ראש הממשלה, שר הביטחון, שר הבינוי והשיכון, שר הפנים ושר האוצר וכן ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה לפעול לקידום המוכנות של מדינת ישראל והשלטון המקומי להתמודדות עם רעידות אדמה, בפרט בעניין הרשויות המקומיות הפריפריאליות השוכנות לאורך קו השבר הסורי-אפריקאי.

עוד מומלץ כי משרדי הממשלה הרלוונטיים יפעלו בשיתוף עיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה והמועצה המקומית חצור הגלילית, רשויות מקומיות פריפריאליות השוכנות לאורך קו השבר הסורי-אפריקאי, לגיבוש מנגנון לחיזוק המבנים באותן רשויות ולאיתור המשאבים הדרושים לכך. נוכח המשאבים התקציביים הגדולים הנדרשים לחיזוק המבנים והתשתיות ביישובי הפריפריה, שרובם במעמד חברתי-כלכלי נמוך, הדבר מחייב הירתמות של כל הגורמים המקצועיים והקצאת משאבים מתאימה. המבקר חותם הדוח בהמלצה שעל הממשלה והשלטון המקומי לפעול במהירות ובנחרצות לטיפול בנושא, ויפה שעה אחת קודם.

פיתוח חיסון ונוגדנים נגד נגיף הקורונה במכון למחקר ביולוגי בישראל
בעקבות מגפת הקורונה שפרצה בישראל במרץ 2020, ובהנחיית רה"מ מפברואר 2020 החל המכון בתהליכי פיתוח חיסון ונוגדנים כנגד נגיף הקורונה החדש, שכללו בין היתר הכשרת קו ייצור לחיסון, ניסויים פרה-קליניים בבעלי חיים וניסויים קליניים בבני אדם.

מבקר המדינה מצא כי הצעת מנהל המכון לרה"מ אשר בעקבותיה ניתנה ההנחיה לא עלתה בקנה אחד עם היכולות המוגבלות של המכון בתחום הייצור לפני התפרצות מגפת הקורונה, וכי המל"ל איפשר להעלות לדיון את נושא החיסון ולהציג את ההצעה לרה"מ, אף שהיה מודע לכך שמטה עוזר שר הביטחון לא ידע בעוד מועד על מכתב מנהל המכון ולא קיים תהליך בקרה בנושא. בנוסף, הפרויקט נוהל שלא בהתאם לנהלים התקפים במכון, ומטה עוזר שר הביטחון איפשר את התנהלות הפרויקט בלי שהתקיימו תהליכי הבקרה הנדרשים. לוח הזמנים הצפוי לביצוע הפרויקט התארך מכ-11 חודשים לכ-36 חודשים, והתוספות התקציביות הוצגו בחלקים ולא כתמונת מצב מלאה (עלייה מכ-63 מיליון ש"ח לכ-1.4 מיליארד ש"ח). כך נמנע שיקוף מלא של לוח הזמנים הצפוי וההשקעה הנדרשת לפרויקט, שעד למועד סיום הביקורת הושקעו בו כ-230 מיליון ש"ח.

במועד סיום הביקורת, יולי 2022, פרויקט החיסון והנוגדנים במכון, שהוגדר כמשימה לאומית והושקע בו תקציב של כ-230 מיליון ש"ח, נסגר בלי שפיתוחם וייצורם של החיסונים והנוגדנים הושלם, ובלי שהם אושרו לשימוש בבני אדם.

ניהול משברים, בייחוד משברים לא צפויים, מחייב קבלת החלטות וביצוע מהיר של פעולות בתנאי לחץ ואי-ודאות. עם זאת, הדחיפות שהייתה בתחילת המגפה אינה יכולה להיות נימוק לליקויים שהיו במשך התקופה שלאחר פברואר 2020, מועד הטלת משימת הפיתוח על המכון.

המבקר אנגלמן ממליץ כי מטה עוזר שר הביטחון והמכון יערכו תהליך להפקת לקחים לגבי הליך פיתוח החיסון על ידי המכון, בפרט לשם חידוד מנגנוני הבקרה בתהליכי הפיתוח והייצור המבוצעים במכון. כן מומלץ כי מטה עוזר שר הביטחון יבחן אם קיימת תרומה אפשרית למכון בהתמודדות מדינת ישראל עם פנדמיה בעתיד, זאת בהתייחס לשלבים השונים של פיתוח תכשירים רפואיים, ובכלל זה הייצור והרגולציה המתחייבת במסגרתם.

הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה
בעקבות פרוץ מגפת הקורונה בישראל במרץ 2020 נקטה הממשלה צעדים לצמצום התחלואה והתמותה, ובראשם – הטלת הגבלות על תנועה והתקהלות במדינה וסגירת השמיים לתיירים זרים. הגבלות אלו פגעו קשות בתעשיית התיירות בשלב מוקדם יחסית של המגפה, ומרף של כ-4.5 מיליון תיירים שנכנסו לישראל בשנת 2019 ירד מספרם לשפל חסר תקדים של כ-832,000 תיירים בשנת 2020. הכנסות המשק הישראלי מתיירות בשנת 2021 הייתה כ-14 מיליארד ₪ לעומת ההכנסות טרום משבר הקורונה בשנת 2019 שעמדו על כ-43 מיליארד ₪. המבקר בחן את הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות בשני בכל הנוגע להיערכות המשרד לאירועי חירום בעת שגרה, ובמיוחד בהיבטים הנוגעים לריכוז מידע הנחוץ להפעלת הסיוע בעת חירום ולהגדרת מושאי הסיוע. כמו כן, בחן המבקר היבטים שונים הנוגעים לסיוע הייחודי שניתן בשנים 2021 ו-2022 לתעשיית התיירות ולאופן מימושו.

הביקורת הצביעה על פערים בפעילותו של משרד התיירות בעת שגרה בתחום איסוף המידע הנוגע לתעשיית התיירות ועדכונו העיתי, היערכות המשרד למצבי חירום והתייחסות המשרד רק לחלק מהענפים בתיירות. פערים אלה פגעו במועילות וביעילות הסיוע לתעשיית התיירות במשבר הקורונה משום שהם הגבילו את יכולת המשרד לאמוד את הנזקים שנגרמו לענפים שונים המרכיבים את תעשיית התיירות ולהעריך את היקף הסיוע וסוג הסיוע שנדרשו כדי להתמודד עם המשבר.

באוגוסט ובאוקטובר 2020 החליטה הממשלה להעניק סיוע ייחודי לבתי המלון בסך כולל של עד 300 מיליון ש"ח. בדצמבר 2021 החליטה הממשלה להרחיב את הסיוע הייחודי ב-150 מיליון ש"ח נוספים. תכלית החלטות הממשלה הייתה למנוע סגירה של בתי מלון כתוצאה ממשבר הקורונה.

אומנם הקריטריון לקבלת סיוע ייחודי מושפע משינויים במחזור הפעילות, אולם לנוכח היקף הרווחים או ההפסדים השנתיים, שיעורם ממחזור הפעילות, יחסי הנזילות שנבדקו והיקף יתרת הרווחים הצבורים, ועל רקע תכלית הסיוע הייחודי לבתי המלון: מניעת סגירתם של בתי מלון בארץ, עולה בדיעבד ספק בדבר נחיצות הסיוע הייחודי שהעניקה המדינה באמצעות מענק מוחלט שאינו תלוי בהתפתחויות עתידיות לשלוש הרשתות ושהסתכם בכ-60 מיליון ש"ח. העובדה כי ברשתות מלונות א' ו-ב' נרשם רווח נקי בשנת 2021 וברשת מלונות ג' נרשמו בשנה זו רווח תפעולי לא כולל עלויות מימון (כ-207.8 מיליוני ש"ח) לצד הפסד לצורכי מס נמוך יחסית (כ-7.7 מיליוני ש"ח) ביחס למחזור הפעילות שלה שהיה כ-1.3 מיליארד ש"ח (כלומר שיעור הפסד של כ-0.6%), אף שהמדינה העבירה את תשלומי הסיוע הייחודי בעיכוב של ארבעה עד שבעה חודשים לאחר סוף התקופות שלהן יועד הסיוע, מחזקת ספק זה.

מממצאי הביקורת עולה כי בשנת 2021 חלה התאוששות כלכלית בנתונים הכספיים של שלוש מהרשתות הגדולות של בתי המלון בישראל, ומהרבעון השני של 2021 חלה אף התאוששות משמעותית ברווחיהן בישראל. ברשת מלונות א' אף נרשם שיפור בשנת 2021 לעומת 2019, שהייתה שנת שיא בתעשיית התיירות טרום משבר הקורונה, במחזור הפעילות ובכל משתני ויחסי הרווחיות שלה שנבדקו ובחלק מיחסי הנזילות שנבדקו. בשנת 2021 רשת מלונות א' דיווחה על רווח נקי (אחרי מס) של כ-252.2 מיליון ש"ח (לעומת הפסד של כ-24.5 מיליון ש"ח בשנת 2020), ושיעור רווח תפעולי מהפדיון (ללא רווחי הון וללא הסיוע הייחודי לבתי המלון) של כ-22% (לעומת הפסד בשיעור של כ-2.4% מהפדיון בשנת 2020); רשת מלונות ב' דיווחה על רווח נקי של 17.8 מיליון ש"ח (לעומת הפסד של כ-129.2 מיליון ש"ח בשנת 2020), ואמנם ברשת זו נרשם שיעור הפסד תפעולי מהפדיון (ללא רווחי הון וללא הסיוע הייחודי לבתי המלון) של כ-2.2% אך זאת לעומת הפסד בשיעור של כ-12.3% מהפדיון בשנת 2020; רשת מלונות ג' אומנם הפסידה בשנת 2021 וגם רשמה הפסד לצורכי מס בישראל של כ-7.7 מיליוני ש"ח (לעומת הפסד של כ-167.8 מיליון ש"ח בשנת 2020), אולם בגין פעילותה בישראל בשנה זו נרשמו הכנסות בסך של 1.3 מיליארד ש"ח, רווח תפעולי (ללא רווחי הון וללא הסיוע הייחודי לבתי המלון) של 207.8 מיליון ש"ח (לעומת הפסד תפעולי של כ-55.5 מיליון ש"ח בשנת 2020), ושיעור הרווח התפעולי שלה (ללא רווחי הון וללא הסיוע הייחודי לבתי המלון) מהפדיון היה כ-16.1% (לעומת הפסד בשיעור של כ-7.8% מהפדיון בשנת 2020), גבוה מזה של שנת 2019 שהיה כ-12.9%. השיפור ברווחיות הרשתות מקורו בין היתר בגידול במספר הלינות של ישראלים בבתי מלון בארץ בשנת 2021 בהשוואה לשנת 2019, שנבע בין היתר בשל ההגבלות על יציאה מהארץ.

עוד נמצא כי יתרות הרווחים הצבורים של רשתות מלונות א', ב' ו-ג' היו בשנים 2020 -2021 כ-745.6 מיליון ש"ח וכ-999.9 מיליון ש"ח; כ-610.9 מיליוני ש"ח וכ-633.6 מיליון ש"ח; וכ-152.8 מיליון ש"ח וכ-91.5 מיליון ש"ח, בהתאמה.

כדי לסייע למורי הדרך במשבר הקורונה הקצתה המדינה בשנים 2020 עד 2022 סך כולל של כ-35 מיליון ש"ח להפעלת שלושה סבבי סיורים מודרכים ללא תשלום לקהל הרחב. את הסיורים הפעילה רט"ג באתריה ובכמה ערים ברחבי הארץ.

היקף הסיוע האפקטיבי הכולל בסבב הסיורים השני (כ-6.2 מיליון ש"ח), סכום הסיוע החודשי הממוצע ששולם לכל מורה דרך (כ-300 ש"ח כולל מע"ם) ושיעור מורי הדרך שהשתתפו בסבב סיורים זה (כ-16%) מעלים ספק בנוגע להשגת מטרת הסיוע של סבב סיורים זה, יעילותו ומועילותו.

בהינתן שהכספים שמדינת ישראל יכולה לייעד לסיוע הם לעולם מוגבלים ושמדובר בסיוע ייחודי המחייב רף הצדקה גבוה לעומת הסיוע הכלל-משקי, המבקר אנגלמן ממליץ כי תונח בשלב גיבוש הסיוע תשתית שתגדיל את הסיכוי שהסיוע יינתן בצורה יעילה ומועילה ושתוכל להגשים את תכליתו הן מבחינת מהירות חלוקתו והן מבחינת זהות הגופים שיקבלו סיוע.

יישום ההמלצות על ידי משרד התיירות ויתר הגורמים הרלוונטיים יסייע בידם להשתמש במשבר כהזדמנות ולהשיג שתי מטרות משמעותיות: האחת, להגדיל את מוכנותה ויכולתה של תעשיית התיירות בארץ להתמודד עם מצבי חירום בעתיד ובתוך כך לוודא שכספי סיוע יוענקו לענפים הזקוקים לכך לשם הישרדות כלכלית, והשנייה, למקסם את תרומתה של תעשיית התיירות למשק הישראלי.

דוח ביניים: אשפוז ילדים בבתי חולים בעקבות ביקור מבקר המדינה במרכזים הרפואיים איכילוב בת"א וברזילי באשקלון
בדצמבר 2022 קיים מבקר המדינה יחד עם מנכ"ל המשרד וצוותי הביקורת ביקור בבית החולים לילדים איכילוב-דנה דואק ובברזילי באשקלון אשר במסגרתם סיירו במחלקות הילדים השונות ובחדרי האשפוז, בחללים המשותפים, ביחידות לטיפול נמרץ, במחלקה לרפואה דחופה (להלן – מלר"ד) ילדים, במחלקה ההמטואונקולוגית וכן בחדרים המשמשים ללמידת הילדים. במהלך הביקורים נסקרו תנאי האשפוז והתשתיות במחלקות וכן התקיימו שיחות עם ההורים וילדיהם המאושפזים כדי לעמוד על מהלך האשפוז ותנאיו, כפי שהם חוו אותם. כן נפגשו הצוותים עם הנהלות בתיה"ח, עם הצוותים הרפואיים והסיעודיים ועם הצוותים הפָּרא-רפואיים – עובדת סוציאלית ומורים.

בביקור העלו המנהלים והצוותים הרפואיים והסיעודיים נושאים מהותיים ובהם החוסר בתוכנית רב-שנתית המפרטת את המיטות הנדרשות לאגפים השונים במערך האשפוז לרבות אגפי הילדים, שיעור התפוסה הרצוי בבתי החולים וחוסר משמעותי בכוח אדם רפואי, סיעודי ופרא-רפואי. כך למשל, מנהל דנה ציין שכ-20% מהילדים החולים במחלות ממאירות והמאושפזים במחלקה להמטואונקולוגית ילדים נדרשים לטיפול פליאטיבי, אך מצוקת כוח האדם הסיעודי והחוסר בתקנים ייעודיים אינם מאפשרים מתן טיפול כזה.
חוסר התקינה בכוח אדם פרא-רפואי עלול לגרום לכך שבתיה"ח לא יוכלו להעסיק כוח אדם מקצועי זה, דבר שעלול לפגוע בטיפול בילדים ובבני משפחותיהם.

כמו כן, בנוגע לכוח אדם לטיפול בילדים בברזילי נמסר כי כל המתמחים בברזילי אינם בוגרי הפקולטות לרפואה בארץ אלא בוגרי פקולטות בחו"ל. בביקור עלה כי יש קושי בגיוס רופאים מתמחים ומומחים לפריפריה וכי בכל תחום יש רק רופא מומחה אחד, כך שלעיתים יש תקופות שבהן ביה"ח עובד בחוסר של רופאים בתחום מסוים, כך למשל רק בשנת 2019 גויס נוירולוג ילדים. עוד נמסר כי בשל המחסור ברופאי ילדים מומחים רבים מהרופאים המטפלים בילדים בדרום הארץ אינם רופאי ילדים מומחים אלא רופאי משפחה או רופאים כלליים שלא עברו התמחות.

כך נמצא כי ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בברזילי יש רופא מומחה אחד וכן משרת תקן נוספת, אך לא הצליחו לאיישה. נמסר כי כשהרופא המומחה של היחידה נעדר ל-15 ימים בשנה החולפת, בכמחצית מזמן זה רופאת ריאות מומחית ילדים שעושה כוננויות, החליפה אותו ובייתר הזמן היחידה הייתה סגורה.

בבית חולים דנה נמסר כי תקינת הרופאים חסרה ואינה מתאימה עוד לצרכים, וכי ביה"ח מתגבר על כך באמצעות הסכמים שיש לו עם עיריית תל אביב-יפו ועם הקופות שמשפרים את יכולת הגיוס והעסקת הרופאים המומחים והמתמחים ברפואת ילדים.

המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד הבריאות, איכילוב-דנה וברזילי יבחנו את הליקויים העולים מדוח הביקורת ויתקנו את הנדרש. על הגופים המבוקרים מוטלת החובה לפעול בדרך מהירה ויעילה לתיקון הליקויים שהועלו.

ארכיון. צילום: עדינה ולמן- דוברות הכנסת

תגובה אחת

  1. אנחנו הבדואים בונים בתים מפח ואין לנו פחד מרעידת אדמה רק מפחדים מבני אדם שהורסים לנו כל יום🙃

Back to top button