מבזקיםפוליטי / מדיני

"אני אשתמש בכוחי בוועדה כדי לדאוג שאף גורם לא חוגג על המידע הביומטרי"

ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח"כ אימן עודה, קיימה היום (שני) דיון מעקב בנושא הסדרת השימוש במאגרים ביומטריים במגזר הציבורי. יו"ר הוועדה פתח את הדיון: "זו ישיבה שנוגעת בדבר חשוב לציבור הרחב. לטכנולוגיה יש יתרון גדול, אבל מצד אחר יש תופעות לוואי ולכן חשוב למצוא את האיזון הנכון. המאגר לא נמצא במקום אחד ויחיד עם פיקוח מהודק. זה הגיע לכל מיני רשויות במדינה. אנו רוצים לפקח על העניין הזה".

הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי, רועי פרידמן, אמר כי "מדובר בנושא רגיש בעל השלכות רוחב והציג את פעילות היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים, אשר עוסקת בשלושה תחומים עיקריים: פיקוח על פרויקט התיעוד הלאומי החכם, גיבוש מדיניות לאומית בנושא הביומטריה תוך וידוא כי ההתנהלות הביומטרית של משרדי הממשלה תואמת את התפיסה של ניהול מידע רגיש זה וכן גיבוש מדיניות בדבר הזדהות דיגיטלית. "

ראש המרכז לפיקוח והכוונה ביחידה להזדהות וליישומים ביומטריים, נעמה בן צבי: "התהליך הביומטרי מדבר על אימות זיהוי של אנשים. זיהוי פנים וטביעות אצבע אלו המודלים הנפוצים בותר. לצד היתרונות יש גם חסרונות. המערכות מדויקות אך יש בהן שגיאות וגם ישנם זיופים. החוק הביומטרי הוא חוק מפורט לפיו מנוהל פרויקט משמעותי ובקצה שלו – תעודות הזהות והדרכונים החכמים. ישנם הרבה משרדי ממשלה שמחזיקים את אותו מידע בדגש על תמונות פנים. היכולת לרכז את המידע במקום אחד מאובטח תאפשר לבטל מאגרים רבים. יחד עם זאת, הדבר מצריך עבודת מטה מאומצת ולצד המחיקה צריך לתת פתרונות".

נציגת הלשכה המשפטית במערך הסייבר הלאומי, עו"ד מיכל בלאו אור: "מידע ביומטרי הוא פרטי, ומאגר תמונות פנים הוא מאגר ביומטרי. ישנם מאגרים נוספים מלבד המאגר הלאומי, ואין להם בסיס חוקי המתאים לפעילותם. אנו עדים להליכים משפטיים שכבר ננקטים בנושא. לדעתנו יש למחוק מאגרים שאינם הכרחיים או נדרשים. הדבר הכי חשוב זה להרחיב את שירותי המאגר הביומטרי הלאומי, שייתן מענה למשרד הממשלה כך שהם לא יצטרכו להחזיק בעצמם מאגרים, וזה כרוך בשינויי חקיקה".

ח"כ יוסף עטאונה תהה כיצד קיום מאגר אחד אל מול מספר מאגרים ישפיע על האזרחים מבחינת שירות, והאם הדבר יזרז את השירות או רק יעכב ויסרבל את כל התהליך של הנפקת תעודות. ח"כ וליד אלהואשלה שאל מהו אחוז הנפגעים בחברה הערבית על רקע הקמת מאגר ביומטרי לאומי רחב. בתגובה, הסביר הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי, רועי פרידמן, כי קידום המאגר האחוד יקצר את התורים: "אדם לא יצטרך ללכת להצטלם, פשוט אפשר יהיה לשלוף את התמונה שלו מן המאגר המרכזי. ככל שהשירות דיגיטלי הוא מאפשר גם לאנשים שחיים רחוק ממרכזים עירוניים גדולים לקבל מענה טוב ואיכותי".

ח"כ יאסר חוג'יראת: "יש הבדל בין תווי פנים לטביעת אצבע. כאשר אנו כתושבי המדינה נותנים את המידע הזה אז אחריות המדינה היא לשמור עליו. מכוח איזה חוק משרדי הממשלה השונים שהם לא מערך הסייבר הלאומי משתמשים במאגרים ביומטריים? הדרך היחידה היא קיום מאגר אחד שירכז את כל המידע ויעביר את המידע למשרדים, אשר ימחקו את המידע לאחר השימוש בו".

נציגת הרשות להגנת הפרטיות, עו"ד רינת ברנדל: "מידע ביומטרי הוא רגיש ביותר. אנו צריכים להיות ערים לכך שהטכנולוגיה מתקדמת וכנראה שעוד מספר שנים כל מאגר מידע יהיה ביומטרי. החוק הולך מאחורי הטכנולוגיה, אבל אנו צריכים לשים לב בנושא זה שהוא הולך יד ביד עם הטכנולוגיה. צריכה להיות הסדרה בחקיקה שתגדיר לאילו שימושים נשתמש במאגר ואיך נשמור על המידע. "

נציגת הייעוץ המשפטי לאגף הטכנולוגיה של משטרת ישראל, עו"ד דנה צ'רנובלסקי: "כששוטר פוגש אדם ברחוב או נהג – מסמכותו לבדוק האם הוא בעל רישיון נהיגה תקף. בעבר הייתה חובה לשאת את הרישיון ולכן שוטר יכול היה לראות רישיון, החובה בוטלה ולכן נדרשנו לאפיקים אחרים כדי לזהות את האדם שעומד למול השוטר. אופן ניהול המאגר הביומטרי לא מאפשר מענה בפרקי זמן הנדרשים למשטרה בשטח, ברחוב. אלו צרכי המשטרה שהובילו אותנו לבקש סמכות בחוק התיעוד הביומטרי. לעניין התמונות מרישיונות הנהיגה ומאגר התמונות המשטרתי – אלו משמשות לזיהוי אנשים בלבד בעת מפגש בין שוטר ואזרח, זה לא מאגר שמתבצעת דרכו השוואה ביומטרית".

מנהל מערכות מידע ברשות האוכלוסין, אורן אליאב: "רשות האוכלוסין לא יכולה לתת שירותים בלי תמונות, אין מציאות כזו כלל. בשנתיים האחרונות האלגוריתמים בעולם הביומטריה השתפרו מאוד. אנו נמצאים בתהליך ארוך של פיתוח תפיסה אחרת שתוריד דרמטית את כמות התמונות. כל המידע אצלנו מתקבל מהמפגש עם האדם".

נציג מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, עו"ד עמית יוסוב עמיר: "מדובר בתחום שבו השינויים הטכנולוגיים גדולים. השינוי הביומטרי עקף את המסגרת הנורמטיבית, והיום כל תמונה לפי אנשי המקצוע היא ביומטרית. במצבים כאלו אין מנוס מחשיבה מחודשת על החוק. קיימנו בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה הפקת לקחים בדבר חריגה מהוראות הדין. למעשה, ההתנהלות הייתה כדין אבל הטכנולוגיה השתנתה. לא יהיה מנוס מתיקוני חקיקה, שיספקו הגנה על הזכות הפרטית לחוקתיות במקביל להמשך מתן השירות לאנשים".

יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה, סיכם את הדיון: "השאלות הנשאלות הן לטובת האזרחים. הוועדה קוראת לממשלה לבחון את הצורך בקיומם של מאגרי מידע ביומטרי רבים ומפוזרים, לוודא שבהתאם למדיניות הביומטרית הלאומית יצומצמו מאגרי מידע לא נחוצים וכן לשפר את ההגנה על מאגרים נחוצים. עוד קוראת הוועדה לקדם עבודת מטה לצמצום המאגרים ולאפשר אספקת שירותים על בסיס המאגר הביומטרי הלאומי. בנוסף, הוועדה קוראת למשרד התחבורה לפעול למחיקת המאגר שברשותו בהתאם להתחייבויותיו. ועדת המדע והטכנולוגיה תמשיך לעקוב אחר הנושא ותקיים דיונים נוספים".

"ישנם היום עשרות מאגרים ביומטריים שמשמשים משרדי ממשלה ורשויות רבות שלא כחוק. המשטרה בשכרון כוח השתמשה שנים במאגרים לא חוקיים. מי יודע מה עשתה איתם עד עכשיו. בנוסף גם מועבר מידע ביומטרי מהמאגר הזה ל"גוף ממשלתי אחר," כשלכולם ברור שמדובר בשב"כ. גם המידע הזה עובר בניגוד לחוק ועוד לא נמחק. גם במשטרה וגם במשרד המשפטים התחמקו מלהסביר למה מסרבים למחוק את המאגר הלא חוקי שלהם עכשיו. מי שמתחמק מלתת תשובות כנראה שיש לו מה להסתיר. מפחיד לחשוב מה יכול לעשות עם מאגר כזה השר החדש העבריין בן גביר."

עוד אמר עודה: "אני אשתמש בכוחי בוועדה כדי לדאוג שאף גורם לא חוגג על המידע הביומטרי ללא פיקוח. אני אדאג שכל מפגין ידע שלא ייעשה זיהוי שלו בצורה ביומטרית בניגוד לחוק. אני אוביל סוף סוף לסגירת הפרצות ולפיקוח מקיף שישאיר רק את המאגר הלאומי כמאגר שרשויות ומשרדים יכולים להשתמש בו. אני לא ארשה שהמידע של כולנו ינוהל בצורה רשלנית ויועבר מיד ליד בלי שום פיקוח. לא אתן שהפרטיות של מליונים תיפגע, גם לא בהפגנות ובמרחב הציבורי."

איימן עודה - ועדת המדע והטכנולוגיה
צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת
איימן עודה - ועדת המדע והטכנולוגיה
צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת
איימן עודה - ועדת המדע והטכנולוגיה
צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת
איימן עודה - ועדת המדע והטכנולוגיה
צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת
Back to top button