מבזקיםמשפטי/פלילי

צעד נוסף להסרת המפגע בסביבה הימית באילת: ביהמ"ש הורה להסיר את "הרפסודה הלבנה"

בית משפט השלום בבאר שבע דחה את בקשתם של בעלי מבנה "הרפסודה הלבנה" באילת, וקבע כי עליהם להסיר את המפגע הימי, בהתאם לצו שניתן להם על ידי המשרד להגנת הסביבה.

בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את עמדת המשרד להגנת הסביבה שיוצגה על ידי פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) ודחה את בקשתם של בעלי "הרפסודה הלבנה" באילת לביטול הצו לפינוי הרפסודה. במסגרת ההחלטה נקבע כי הצו לסילוק המפגע שהוציאה היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה תקף ועד ה-1 באוגוסט השנה עליהם לפנות את המבנה שהמהווה פגיעה בסביבה החופית כמשמעותה בחוק.

מבנה "הרפסודה הלבנה" ממוקם בים מחוץ לשובר הגלים המזרחי של המרינה באילת. המבנה שהיה בעבר כלי שיט, מצוי במקומו ללא היתר בנייה כנדרש וללא תוכנית תקפה החלה על השטח במקום זה.

המבנה מהווה פגיעה בסביבה החופית על פי חוק שמירת הסביבה החופית, וגורם בין השאר, לפגיעה במערכות האקולוגיות הטבעיות המתקיימות בסביבה החופית, לסיכון או נזק לבתי גידול של צומח או בעלי חיים ימיים ולרבייתם, וכן פגיעה בחזות הים הטבעי והייחודי ומבט מהחוף אל הים. כמו-כן המבנה מהווה סכנה לבטיחות כלי השיט, על פי חוות דעת של רשות הספנות והנמלים.

בחודש אוגוסט 2021, הוציאה היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה צו לסילוק מפגע למבנה הרפסודה הלבנה באילת. המשרד הוציא את הצו מתוקף סמכותו לפי סעיף 9 לחוק שמירת הסביבה החופית, לאחר שהוצאה התראה לבעלי המבנה ולאחר מתן זכות השימוע טרם הוצאת הצו.

בעקבות הוצאת הצו, פנו בעלי הרפסודה הלבנה לבית משפט השלום בבאר שבע, בבקשה לביטולו. בהליך זה, פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) ייצגה את המשרד להגנת הסביבה והסתמכה בין היתר על חוות דעתם של מומחים מטעם רשות הטבע והגנים. כמו כן, רשות מקרקעי ישראל הוציאה, במקביל לניהול התיק, תביעה לסילוק יד נגד בעלי הרפסודה. בהחלטתה, דחתה סגנית בית משפט השלום בבאר שבע, השופטת נועה חקלאי, את הבקשה, וקבעה כי צו הסילוק של המשרד להגנת הסביבה עומד על כנו. עוד קבע בית המשפט כי פינוי המפגע יבוצע עד לחודש אוגוסט 2023.

המשרד להגנת הסביבה יפעל מול בעלי המבנה עד לסילוקו של המפגע, תוך שמירה על הסביבה הימית במהלך ובמיוחד לאחר תום ביצוע עבודות הפינוי מהים, בהתאם להחלטת בית המשפט.

את המשרד להגנת הסביבה ייצגה עו"ד תהילה שמשון מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), בליווי עו"ד ליאורה עופרי מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה.

הרחבה:
בעלי הרפסודה טענו במסגרת התביעה כי הם נמצאים במקום מתוקף רישיון שייט שהוענק להם על ידי רשות הספנות והנמלים, אך טענה זו נסתרה בבית המשפט לאחר שהובהר כי הרישיון שהיה בידה לא בתוקף כבר שנים רבות ולמעשה מיקומה של הרפסודה מהווה סכנה בטיחותית. במקביל לניהול ההליך ניסו בעלי הרפסודה לחדש את רישיון השייט, אך משמהלך זה לא התקדם, נעתר בית המשפט לבקשת המשרד לקדם הכרעה בתיק.

בהחלטתו קבע בית המשפט כי: "מהנתונים עולה בבירור, כי הרפסודה נמצאת במקום בו יש הפרה משמעותית של הסביבה הטבעית, הפרה שנגרמה ועודנה נגרמת הן על ידי הרפסודה והן עקב השימושים הנוספים בסמוך למקום". עוד נקבע בהחלטה כי מבנה הרפסודה במיקומה הנוכחי מהווה פגיעה בערך נוף מרכזי בסביבה החופית ומהווה שינוי ניכר בשימור סביבה זו. מאידך נדחתה טענת בעלי הרפסודה כי העובדה שמבוצעות פעולות בניה ותחזוקה אחרים בסביבה החופית, יש בה כדי להצדיק את הפגיעה של המבקשת.

עוד דחה בית המשפט את טענת בעלי הרפסודה כי ניתן להוציא היתר בניה לרפסודה בתוך פרק זמן קרוב. בהקשר זה נקבע כי לא ברור תוקפה של החלטת הועדה המקומית באילת, שאישרה הפקדתה של תכנית הסותרת את הוראות תמ"א 13, ולמעשה אין כל צפי תכנוני להסדרתה, הנכון הוא שמשך כל השנים נדחו ניסיונותיה הרבים להוצאת היתר בניה.

כמו כן נדחתה טענת בעלי הרפסודה הלבנה כי בעקבות עמדות שונות שניתנו לה על ידי המשרד להגנת הסביבה הם הסתמכו על כך שניתן יהיה להמשיך להעמיד את הרפסודה במיקומה הנוכחי ואף בהתאם לכך השקיעו כספים בתיקון הרפסודה ובניהול הליכים משפטיים. ביהמ"ש קבע כי לאחר בחינת דבריהם של נציגי המשרד להגנת הסביבה לא ניתן היה לייצר מצג עליו ניתן לבסס את טענת ההסתמכות.

ביחס לטענת השיהוי שהעלו התובעים ציין בית המשפט כי אומנם הצו הוצא 14 שנים לאחר כניסת החוק לתוקף, אך לא ניתן לומר שהרשות ישבה בחיבוק ידיים וכי למעשה ההליכים המשפטיים התחילו בשנת 1997. עוד ביחס לטענת השיהוי שהעלה התובע ציין ביהמ"ש כי "לטעמי יש מידה של חוסר תום לב בטענת השיהוי, כאשר המבקשת היא זו לאורך כל השנים ביקשה לאפשר לה להמשיך ולנסות לפעול לטובת הסדרת מבנה הרפסודה במקום, על אף החלטות ועדות התכנון ועל אף החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינה, וגם נכון לעת הזו המבקשת מבקש להשהות הטיפול עד למיצוי ניסיונות ההסדרה, אך ברגע שהרשות מחליטה לשים לכך סוף מעלה המבקשת טענת שיהוי."

הרפסודה הלבנה - אילת
צילום: רני עמיר, המשרד להגנת הסביבה
הרפסודה הלבנה - אילת
צילום: רני עמיר, המשרד להגנת הסביבה
Back to top button