בריאותמבזקים

ועדת העבודה והרווחה חשפה: כשני שליש ממתמודדי הנפש לא מקבלים את סל השיקום המגיע להם

כ-110 אלף איש מתמודדי נפש בישראל זכאים לתקציב שיקום – אך רק כ-30 אלף מממשים אותו, עקב בירוקרטיה ומחסור בכוח-אדם. כך נחשף היום (שני) בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת שדנה בשיקום מתמודדי הנפש בקהילה.

לדברי יו"ר הוועדה ישראל אייכלר מדובר בנתונים חמורים ביותר. "יש לעודד מיצוי זכויות של מתמודדי הנפש, להעלות את שכר המדריכים ולהרחיב את כוח-האדם כדי לקצר את ההמתנה לוועדות". ח"כ אייכלר דרש פילוח נתונים לפי מחוזות וסוגי הנכות, והבטיח לבחון תיקוני חקיקה נדרשים שיאפשרו פתרונות מעמיקים.

סגנית שר האוצר מיכל וולדיגר ציינה כי התוצאה של מיצוי זכויות נמוך הוא אשפוזים ופגיעה בנפש. "במשרד הבריאות חסרים מטפלים למתמודדי נפש, ורבים מהם מתמודדים גם עם מגבלות פיזיות או התמכרויות". היא קראה להעברת השיקום ממשרד הבריאות למשרד הרווחה, וטיפול בחסמים הרבים לקבלת סל השיקום, כבירוקרטיה רבה, טפסים רבים ומורכבים, וועדות שלא מתכנסות ומחוסר כוח-אדם מומחה. היא הבטיחה הגדלת תקציבי סל השיקום.

פלורה קוך-דוידוביץ, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, ציינה כי חוק שיקום נכי נפש בקהילה קובע את הזכאות לסל שיקום עבור בני 18 ומעלה המתמודדים עם מגבלה נפשית שהינם בעלי נכות רפואית בשיעור של 40% לפחות שנקבעה לפי לתקנות הביטוח הלאומי. לפי הביטוח הלאומי כיום יש כ-122,018 זכאים, אך לפי משרד הבריאות ישנם רק 107,212 כאלו, כלומר כ-15,000 איש אינם מוכרים כזכאים – ואינם מקבלים סל שיקום. מצב חמור לכשעצמו, המחייב שינוי משמעותי בקריטריונים לזכאות. זאת מלבד המצב האבסורדי שגם מבין אלו משכבר זכאים, רק כשליש מהם אכן ממצים את זכויותיהם.

לדברי בתיה ליידנר, סגנית מנהל אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, בעשרים השנים האחרונות נרשמה דווקא עלייה חדה במספר מקבלי שירותי השיקום, המותאם גם לגמלאים. יחד עם זאת היא הסכימה כי יש צורך בצמצום הבירוקרטיה בוועדות-הזכאות מחוסר כוח-אדם, זאת למרות העלייה במספר הדיונים בוועדות.

הרב מאיר מונק, מנכ"ל "בית חם" זעק כי "לא ייתכן שחוק שמוקצב לו תקציב כה-רחב, מיושם ומנוצל בהיקפים כה-מעטים", ואילו עו"ד ורד בר, מארגון "בזכות", ציינה כי חוק מתמודדי הנפש לא עבר התאמות בשנים האחרונות, והדבר מביא לפגיעה במענה מתאים למי שזקוק לטיפול מועצם (=אינטנסיבי). רותם פאר, מנכ"לית "לנפש", טענה כי מקומות התעסוקה לשיקום היא "עבדות מודרנית". משום שמעסיקים את המתמודדים תמורת שכר עלוב של 3 ₪ לשעה, כשהיחס הוא משפיל ומבזה. היא קראה לפיקוח על מקומות תעסוקה אלו. גם מדריכים של מתמודדים – התריעו בפני הוועדה על שכר הנמוך משכר המינימום.

ח"כ משה סלומון (הציונות הדתית) הזהיר מהמחסור בעובדים הסוציאליים המוביל לחוסר-מענה לאוכלוסיות חלשות, המשוועות לעזרה שמגיעה להם בזכות ולא בחסד. לדברי ח"כ דבי ביטון (יש עתיד) "הנתונים מדאיגים, ועל הביטוח הלאומי לשנות את התבחינים לקבלת סל השיקום", ח"כ חילי טרופר (המחנה הממלכתי) קרא להעסקת עובדים ייעודיים למיצוי זכויות, ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) הצהירה כי "ל-120 חברי הכנסת יש חובה לדאוג לאוכלוסייה זו. מספיק עם השיטה שפקיד מעביר לפקיד שמעביר לפקיד". ח"כ עאידה תומא-סלימאן קראה להכללת מתמודדי הנפש בזכאות לדיור ציבורי.

יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר סיכם את הדיון בדרישה לקבלת נתונים בהקדם מהמשרדים הרלוונטיים, והורה לקיים דיון מעקב לקראת סוף מושב החורף. בנוסף ביקש לבחון הכללת שיקום מתמודדי הנפש בחוק הקיים לשירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות.

מצגת משרד הבריאות 2023

אילוסטרציה. צילום: freepik
Back to top button