מבזקיםפנאי

מטבע ברונזה נדיר בן כ-1850 שנים נחשף בחוף הכרמל

מטבע ברונזה נדיר ומרהיב, במצב השתמרות יוצא דופן, התגלה לאחרונה בקרקעית הים במהלך סקר ארכיאולוגי תת-ימי שמנהלת רשות העתיקות בחוף הכרמל שבחיפה.

המטבע, המתוארך לתקופה הרומית, נטבע בשם הקיסר אנטונינוס פיוס (138–161 לסה"נ), באלכסנדריה שבמצרים. בגב המטבע מתוארים מזל סרטן, ומעליו – דיוקנה של אלת הירח לונה. על המטבע מופיע התאריך "שנת 8": השנה השמינית לשלטונו של אנטונינוס פיוס, 144/5 לסה"נ. המטבע הוא חלק מסדרה של 13 מטבעות, בהם מתוארים 12 המזלות השונים, וכן מטבע נוסף, בו מתואר כל גלגל המזלות.

לדברי יעקב שרביט, מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות, "זו הפעם הראשונה שמתגלה מטבע כזה בים בישראל, והוא נדיר באוצרות המדינה. לאורך חופי הים התיכון במדינת ישראל, ובמרחב הימי שלה, יש אתרים וממצאים ארכיאולוגיים רבים, המספרים על קשרים שהתקיימו כאן בתקופות קדומות בין נמלי הים התיכון והארצות שלאורכו. ממצאים אלה, ששקעו למצולות ונעלמו מעין אדם במשך מאות ואלפי שנים, השתמרו בצורה מדהימה, חלקם נדירים ביותר, והגילוי שלהם משלים לנו חלקים בפאזל ההסטורי של תולדות הארץ".

קראו גם:  הפרות סדר, חסימת צירים והבערת פחי אשפה בבית שמש ובירושלים

המטבע התגלה במהלך סקר שרשות העתיקות מבצעת בימים אלה, לאיתור, לתיעוד, למחקר ולשמירה של אתרי עתיקות וממצאים עתיקים – נכסי תרבות שנמצאים בסכנה על רקע הפיתוח ההולך ומתגבר בים.

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "בעשור האחרון, מדינת ישראל משנה את תפיסתה את הים. כעת, כבר ברור שהים אינו קו גבול שלה, אלא הוא חלק משמעותי עבורה, בהיבטים בטחוניים, אסטרטגיים, כלכליים – וגם של מורשת. זהו מרחב של אוצרות טבע ונכסי תרבות שיש לחקור אותו ולהגן עליו, למול מגוון האינטרסים ופוטנציאל הפיתוח. כחלק מתהליך זה, בוצע הסקר הימי בחיפה. המטבע הנדיר שנחשף במהלכו, הוא תזכורת מרהיבה לחשיבות הסקר."

מעניין לדעת, שהקיסר אנטונינוס פיוס, שטבע את המטבע, היה קיסר רומי שפעל בין השנים 138- 161 לסה"נ. בשונה מקודמיו, הוא לא היה איש צבא, ולא השתתף מעולם בלחימה. תקופת שלטונו הייתה

קראו גם:  חוק תרומת זרע מחייל שנפל: "חוק מכונן פורץ דרך"

השקטה ביותר בכל תקופת הקיסרות הרומית, והיא היוותה את שיאו של השלום הרומאי (הפקסה-רומנה) ברחבי האימפריה. גישתו של אנטונינוס לניהול האימפריה הרומית הייתה שונה, בכך שהוא העדיף לנהל את כל משברי החוץ באמצעות נציבי הפרובינציות, ולמעשה לא יצא כלל מרומא. הוא עודד ויזם בניה של מקדשים, תיאטראות, מבני קבורה מפוארים (מאוזולאום) וקידם את המדע והפילוסופיה. בתקופתו, הוקלו במידה רבה יחסי הקיסרות עם היהודים, גזירות אדריאנוס בוטלו, ואושרה ליהודים ברית מילה. הקלות אלו, הביאו לקשרי ידידות בין הקיסר ורבי יהודה הנשיא.

צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות
צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות
צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות
צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות
צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

הוסיפו תגובה לכתבה

רוצים לכתוב באתר או לנהל טור?
לחצו כאן ושלחו לנו הודעה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button
דילוג לתוכן