חדשות הארץמבזקים

538 תלונות הוגשו לנציב תלונות הציבור בשנת 2021, 20% מהן נמצאו מוצדקות

מ"מ נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, עו"ד ליעד מאיר-צדר, הגישה היום (שני), את דו"ח הפעילות של הנציבות לשנת 2021. הדוח נמסר לסגן ראש הממשלה ושר המשפטים, מר גדעון סער, וליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה. הדו"ח כולל פירוט נרחב של התלונות שהתקבלו בנציבות במהלך השנה החולפת ביחס לפרקליטות, למשטרה ולתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה, ואופן הטיפול בהן. בנוסף, הדו"ח מציג מעקב אחר יישום המלצות הנציבות והטמעתן בשיטות העבודה של הגופים המבוקרים.

538 תלונות הוגשו לנציב תלונות הציבור בשנת 2021, 20% מהן נמצאו מוצדקות
צילום: דוברות שר המשפטים

נתונים מרכזיים מהדו"ח:

• במהלך שנת 2021 הוגשו לנציבות 916 פניות, שהן כ-76 פניות בממוצע בחודש.

• 538 מהפניות הוגדרו כתלונות, כאשר ב-502 תלונות מתוכן הסתיים הבירור במהלך שנת 2021 (כלומר, בכ-93% מהתלונות שהוגשו לנציבות בשנת 2021 הסתיים הטיפול באותה השנה). זאת, בנוסף לטיפולה של הנציבות ב-57 תלונות שהוגשו בשנת 2020 ואשר הטיפול בהם הסתיים במהלך שנת 2021. בסך הכל טיפלה הנציבות בשנת 2021 ב-595 תלונות.

• 114 תלונות נמצאו מוצדקות (20% מסך כל התלונות שהתקבלה בהן החלטה בשנה זו), ו-32 מהן לוו בהמלצה אופרטיבית, משנתגלה במהלך בירורן כשל מערכתי או דפוס עבודה הדרוש תיקון והסדרה.

• מתוך כלל התלונות המוצדקות: 75 התייחסו לפרקליטות, 20 התייחסו למשטרה, 13 התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה, 5 התייחסו ליועץ המשפטי לממשלה ותלונה אחת התייחסה לתובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.

• זמן הבירור הממוצע בתלונות שהתקבלו בנציבות עמד בשנת 2021 על 27.5 ימים בלבד, ממוצע הנמוך ב-5 ימים מזמן הבירור הממוצע בתלונות שהתקבלו בשנת 2020. כן מקפידה הנציבות ליתן מענה ראשוני לפונה תוך ימים ספורים, אשר בשנתיים האחרונות עומד, בממוצע, על כיומיים בלבד.

• בירורן של כ-94% מהתלונות שבוררו בנציבות במהלך שנת הפעילות החולפת הסתיים בתוך פחות מ-3 חודשים בלבד. שיעור התלונות שהתבררו במהירות כאמור הוא הגבוה ביותר מאז החלה הנציבות את פעילותה.

להלן גרף הממחיש את התפלגות התלונות לפי מאפייני הנילונים:

538 תלונות הוגשו לנציב תלונות הציבור בשנת 2021, 20% מהן נמצאו מוצדקות

דוגמאות לתלונות שנמצאו מוצדקות במהלך שנת 2021

פרקליטות המדינה:

גניזת תיק פשע חמור מבלי לעיין בכל חומר הראיות הרלוונטי: בירור תלונה העלה כי הפרקליטות החליטה על גניזת תיק פשע חמור, מבלי שבחנה את כל חומר הראיות הרלוונטי לקבלת ההחלטה. הנציב קבע כי מדובר במצב דברים מטריד ובלתי מתקבל על הדעת, וכי לא ניתן להסכים, כי החלטה שתצא מלפני הפרקליטות תינתן שלא על בסיס כל חומר החקירה שנאסף על ידי המשטרה. עוד קבע הנציב, כי לולא הגשת הערר על ידי הפונה על החלטת הגניזה, הפגם האמור לא היה מתגלה ובא על תיקונו.

סגירת תלונה על מסכת התעללות קשה מצד שוטרים מבלי לברר אם יש בה ממש: עורך דין אשר פנה לנציבות הלין כי מח"ש סוגרת תיקי אלימות מצד שוטרים כדבר שבשגרה, ללא כל חקירה ומבלי לבצע פעולות אלמנטריות. לטענת עורך הדין, במסגרת חקירת מרשו במשטרה הלין האחרון על אלימות שוטרים כלפיו ותיאר מסכת התעללות קשה, בה הוא הוכה והושפל משך זמן רב בעודו אזוק על הרצפה, והכל לעיני חברתו אשר גם כלפיה נהגו השוטרים באלימות. על פי התלונה, מח"ש שלחה למרשו של הפונה מכתב המזמינו להגיש תלונה לכתובת שגויה, ומשמצאה כי המכתב לא נדרש, סגרה את התיק בטענה כי התלונה נזנחה. לאחר שבחן את הדברים, מצא הנציב את התלונה מוצדקת והמליץ לפני מנהלת מח"ש להפיק לקחי המקרה למניעת הישנותו.

כשלים בטיפול בתלונת אזרח על תקיפתו בידי קצין משטרה בכיר: בירור תלונה העלה מספר כשלים שנפלו בטיפולה של מח"ש בתלונת אזרח על תקיפתו במהלך הפגנה בידי קצין משטרה בכיר, ובכלל זה, בין היתר – החלטה בדבר החזרתו של קצין המשטרה לטפל בהפגנות, ופרסום פרטי המתלונן על הקצין באמצעי המדיה החברתית. הנציב קבע כי החזרת שוטר בדרגה בכירה, הנחשד בעבירות חמורות של תקיפת אזרחים במהלך הפגנה, לשמש כמי שאמון על אכיפת החוק בהפגנות נוספות, הינה התנהלות המחייבת תיקון. כן קבע הנציב כי אין זה ראוי שגוף ציבורי דוגמת מח"ש יפרסם מכתב פרטי הממוען למתלונן באמצעי המדיה החברתית, אף אם מדובר בתגובה לפרסום באת כוחו של המתלונן, כפי שהיה במקרה זה.

עיכוב בקבלת החלטה נגד חשוד ואי עדכון המרשם הפלילי: בירור תלונה העלה, כי טיפול בתיק על ידי גורמי התביעה נמשך זמן רב, באופן החורג מסד הזמנים הקבוע בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, וזאת מבלי שהוצגה לשיהוי כל הצדקה. עוד נמצא, כי גם בחלוף למעלה משלוש שנים לאחר קבלת ההחלטה על סגירת התיק, לא שונה סטטוס התיק במרשם הפלילי, והתיק נשאר בסטטוס פתוח עד להגשת התלונה לנציבות. הנציב קבע בהחלטתו, כי עיכוב בקבלת החלטה נגד חשוד, כמו גם רישום פלילי לא מעודכן, הינם משמעותיים ובעלי השפעה דרמטית על חייו של אדם, הן בתחושתו האישית, הן במעמדו המקצועי והחברתי; וכי חריגה הנתפסת כקלה אצל הרשות, עלולה להיות הרת גורל עבור החשוד.

התניית העברת חומרי חקירה ללא הצדקה עניינית לכך: בירור תלונה העלה, כי הפרקליטות התנתה העברת חומרי חקירה לקראת שימוע במיני הסכמות מצד החשוד, כאשר לא הייתה כל הצדקה עניינית לכך. הנציב קבע כי לא ייתכן להתנות מין שאינו במינו. העברת חומר חקירה אינה משרתת דווקא את ההגנה, ויש בה כדי לתרום להליך שימוע ענייני, הגון, יעיל ומיטבי, לצורך קבלת החלטה נכונה ומושכלת על ידי הפרקליטות.

תביעה משטרתית וטועני מעצרים

שימוש יתר מצד טועני משטרה בעילת שיבוש הליכי חקירה ומשפט בדיוני מעצר: בירור תלונה מצד סנגורים במחוז דרום העלה כי ידם של טועני מעצרים קלה על ההדק בכל הנוגע לשימוש בעילת שיבוש הליכי חקירה ומשפט בשלב דיוני המעצר, וכי השימוש בעילה זו נעשה באופן נרחב מדי, לעיתים מבלי לבחון נסיבות כל מקרה לגופו. ממחקר שערכו הסנגורים באופן רנדומלי נמצא, כי מתוך 170 בקשות מעצר נטענה טענת השיבוש ב-158 מתוכן, קרי ב-93%, כשעיון בבקשות המעצר ובפרוטוקולים הנלווים להן מלמד, כי במקרים רבים נטענה עילת השיבוש גם כאשר לא היה מקום לכך. הנציב ציין בהחלטתו, כי מעצרו של אדם הינו צעד קשה שהשימוש בו ראוי שייעשה בזהירות רבה, וכי הדברים נכונים ביתר שאת טרם הגשת כתב אישום, והמליץ לפני ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, לחדד הנהלים וההנחיות על מנת להעמיד הלכות המעצר על מכונן הנכון.

מחדלי התביעה הובילו לביטול כתב אישום בתיק אלימות במשפחה: בירור תלונה העלה רצף כשלים בהתנהלות התביעה המשטרתית בטיפולה בתיק אלימות במשפחה, ובכלל זה שיהוי בהגשת כתב האישום ואי העברת חומרי חקירה להגנה, שהובילו לביטול כתב האישום. הנציב קבע בהחלטתו, כי בירור התלונה העלה תמונה עגומה של התנהלות בעייתית ביותר מצד התביעה, שלא לומר רשלנית, וכי הכשלים עליהם הצביע אף הובילו בסופו של יום לתוצאה מכבידה של ביטול כתב אישום. בהתאם לכך, המליץ הנציב לפני ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל להיכנס לעובי הקורה וליזום בדק בית בהתנהלות התביעה, למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.

הליך פלילי בגין קיבוץ נדבות נמשך והשתרך לאורך שבע שנים: בירור תלונה העלה כי הליך משפטי בעניינה של נאשמת שקיבצה נדבות בניגוד לחוק, נמשך והשתרך לאורך כשבע שנים. הנציב בהחלטתו קבע, שאין זה ראוי שהליך מסוג זה השתרך שנים רבות כשלכל המעורבים נהיר היה כי מדובר בעבירה שלא מן החמורות, וכי העונש הראוי בגינה דומה לעונש שהוטל על הנאשמת בסופו של יום. בהתאם לכך, המליץ הנציב לראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל לעשות לגיבוש עמדה מערכתית ראויה, בתיאום עם פרקליטות המדינה, למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.

מוסמכי יועץ ומיופי כוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה

היעדר אכיפה בתחום התכנון והבנייה – אי אכיפת צווים שיפוטיים להריסת מבנים במשך 14 שנה: בירור תלונה העלה תמונה קשה ועגומה של היעדר אכיפה בתחום סמכותה של ועדה לתכנון ובניה במושב בצפון הארץ, כמו גם ברשויות נוספות במדינה, בכל הקשור לעבירות בנייה ולאכיפתם של צווים שיפוטיים. נוכח האמור, מצא הנציב להציף מורכבות הבעיה בפני שר המשפטים ושרת הפנים ואת הצורך בפתרונה. עוד קבע הנציב, כי התביעה המקומית אינה חפה מאחריותה הכוללת לוודא קיומם של הליכי אכיפה נאותים במרחב המצוי תחת סמכויותיה.

דוגמאות להחלטות בעלות עניין ציבורי שבוררו על ידי הנציבות במהלך השנה החולפת

חקירת עבירות פליליות בהליך מינוי שופטים בישראל: במסגרת שתי תלונות נפרדות שהוגשו לנציבות, הלינו שופטת ומי שכיהן בתפקיד בכיר בלשכת עורכי הדין אודות התנהלות גורמי האכיפה ופרקליט המדינה דאז במסגרת חקירתם בפרשה שעניינה עבירות מרמה, הפרת אמונים, ומתן ולקיחת שוחד מיני בהליך מינוי שופטים בישראל. החקירה נפתחה לאחר שעיתונאית מסרה לגורמי האכיפה חומרים שהפיקה מהטלפונים הניידים של החשוד, אשר הועברו לרשותה, והסתיימה לאחר שהוחלט על סגירת התיק בשל היעדר ראיות ואופן השגתן.

באשר לטענות כנגד אופן השגת חומרי החקירה, לאחר בחינת כלל הטענות בנושא ושכלולן עם ההתייחסויות שהונחו לפניו, הגיע הנציב לכלל מסקנה כי בהינתן המידע שהיה בידי גורמי האכיפה אותה עת, ובשים לב לרגישות ונפיצות המידע שנמסר להם, לא נמצא בהתנהלות המתוארת בדרך קבלת החומרים מהעיתונאית, פגם המחייב התערבותו. עם זאת, כך הנציב, משנראה היה כי העיתונאית חדרה, לכאורה שלא כחוק, לטלפונים הניידים של החשוד באמצעות איש מטעמה, הרי שהמידע שהופק על ידיה הושג, על פני הדברים, בעבירה.

בהחלטתו קבע הנציב כי במחובר לעובדה, כי בקרב גורמי הפרקליטות התעורר חשד לפגיעה בחסיון עורך דין-לקוח, ראוי היה לנהוג אחרת. נכון היה להנחות את חוקרי המשטרה לתפוס את כל החומר שהיה ברשותה של העיתונאית, לעטוף אותו, ללא עיון ובדיקה, ולפנות בבקשה לבית המשפט להכריע מה ייעשה במידע ובחומר שנתפס כאמור.

באשר לטענה לפגמים בבקשה לקבלת צו העיון בחומרי החקירה, הנציב קבע בעניין זה שבמבט שלאחר מעשה, ראוי היה לפרט בבקשה בצורה מפורשת כי החומר, לגביו מתבקש הצו, הושג על פי החשד תוך פריצה בלתי חוקית לטלפונים ניידים, ודאי משהדיון בבקשה התנהל במעמד צד אחד. עם זאת, מצא הנציב להדגיש, כי לא ניתן לקבוע כי גורמי האכיפה פעלו כפי שפעלו מתוך רצון להטעות את בית המשפט.

באשר לטענות על מועד מתן אישור פרקליט המדינה דאז לפתיחה בחקירה נגד החשודה, הנציב קבע בהחלטתו כי אין בידו לקבל את עמדת גורמי התביעה, לפיה פעולות החקירה שבוצעו בשלב הראשוני התמקדו בעיקר בבדיקת החשדות נגד החשוד בפרשה, ואילו בעניינה של החשודה דובר באותו שלב, לכל היותר, על "בדיקה מקדימה", שמטרתה לבחון קיומו של חשד סביר כלפיה, בטרם תיפתח נגדה חקירה רשמית.

הנציב קבע בהחלטתו, כי "פתיחה בחקירה כנגד שופט בישראל הינה החלטה הרת חשיבות ורגישות. מדובר בהחלטה הנוגעת לבסיס עצמאות המערכת השיפוטית ושלטון החוק במדינה, החלטה בעלת השלכות על קיומה הדמוקרטי של המדינה… הפעולות שנתבצעו על ידי המשטרה לבחינת קיומו של חשד סביר בעניינה של החשודה הינן פעולות חקירה לכל דבר ועניין… בנסיבות דנן, גם פעולות החקירה שנתבצעו במסגרת שנקבעה כהליך של בדיקה מקדימה, לשיטת הפרקליטות, חייבו את הסמכתו של פרקליט המדינה דאז למלא את תפקיד היועמ"ש, ואת אישורו מראש".

באשר לטענת החשודה להצעה חסרת תום לב מטעם הפרקליטות לפרישתה מכס השיפוט בתמורה לסגירת התיק, קבע הנציב לאחר שעיין בכלל החומרים שהונחו על שולחנו, כי הפרקליטות היא שנתבקשה ליתן דעתה להצעה האמורה ולא להיפך. במצב דברים זה, לא יכול להיות חולק, כי עובר להצעת ההצעה האמורה, היה באפשרות החשודה לשקול את הדברים ולהיוועץ עם כל גורם באשר הוא. עוד ציין הנציב, כי לא מצא בסיס לטענה כי הצעת הפרקליטות הייתה הצעה לא חוקית, או כזו שחרגה מסמכות.

פגיעה בזכות ההיוועצות של חשוד עם סנגורו: סנגור הלין לנציבות על התנהלות מח"ש בחקירת מותו של הנער אהוביה סנדק ז"ל, לאחר שמנעה משוטר שהיה חשוד בפרשה להיוועץ עמו. זאת, מששקלה מח"ש לזמן את הסנגור למסירת עדות בעקבות כתבה עיתונאית שפורסמה אודות הפרשה, ואשר העלתה חשד לשיבוש הליכי משפט. הנציב ציין בהחלטתו, כי על הגורמים הנוגעים בדבר לשוות ההנחיות בנושא לנגד עיניהם, ולהקפיד קלה כבחמורה בזכות היסוד של החשוד להיוועץ עם פרקליט שנבחר על ידו לסייע בהגנתו. הנציב קבע, כי בניתוח העובדות לאחור ניתן היה להימנע מהצעדים שננקטו בעניין הסנגור.

זימון עיתונאי לחקירה הינו צעד דרמטי שצריך להיעשות בזהירות רבה: תלונה נוספת שהוגשה לנציבות בפרשת אהוביה סנדק ז"ל, עסקה בהחלטת הפרקליטות לזמן עיתונאי לעדות פתוחה, בעקבות כתבה עיתונאית שפרסם אודות הפרשה, ואשר פירטה את גרסתו של אחד החשודים בפרשה. הנציב קבע בהחלטתו, כי זימונו של עיתונאי להופיע בפני גוף חקירה, בהקשר לדברים שנמסרו לו במסגרת עבודתו העיתונאית, הינה צעד משמעותי ובמידה לא מבוטלת דרמטי, וכי במקרה דנן ראוי היה להימנע מזימונו של העיתונאי לחקירה ולמצות מבעוד מועד פעולות חקירה חלופיות, כמו אלה שננקטו בסופו של יום, והביאו לביטול זימונו לעדות.

מעקב אחר יישום המלצות הנציב והטמעתן בשיטות העבודה של הגופים המבוקרים

כמדי שנה, במהלך שנת 2021 ניתנו על ידי הנציב המלצות אופרטיביות רבות ביחס לכלל הגופים המבוקרים על ידי הנציבות, במטרה למנוע הישנות תקלות וכשלים שנתגלו בשיטות עבודתם. ההמלצות ניתנו בנושאים שונים ומגוונים, ובכלל זה: שמירה על זכויות חשודים, נאשמים, מתלוננים ונפגעי עבירה; הקלה במגבלות העיון בחומר חקירה; מניעת פרסום כתבי אישום בכלי התקשורת קודם העברתם לנאשם; הסדרת מנגנון מעקב אחר קיומם של צווים שיפוטיים; שיפור ממשקי העבודה בין המשטרה לפרקליטות; תיקון הנחיות המביאות לעיכוב בחקירה ולבזבוז משאבים ציבוריים; הסדרת התנהלות התביעה העירונית מול מחלקת הפיקוח לצורך טיוב התנהלות האכיפה; מניעת סחבת והימשכות הליכים; וכיו"ב.

פרקליטות

• חידוד משמעותה והיקפה של בדיקה "מדגמית" קודם הגשת כתב אישום;

• חשיבות העמידה בלוחות הזמנים בקבלת החלטה בערר;

• מניעת פרסום תוכנו של כתב אישום קודם העברתו לנאשם;

• הסדרת ממשק העבודה בין מח"ש למחלקת משמעת במשטרה;

• מניעת השתרכות בטיפול בתיקים;

• הקניית שיקול דעת לרשות החוקרת בטיפול בתלונות על רשלנות רפואית;

• יידוע נפגעי עבירה בדבר זכויותיהם;

• קיצור זמני העברת תיקי חקירה בין המשטרה לפרקליטות;

• עריכת תרשומת המעידה על הוצאת חומרי חקירה.

תביעה משטרתית וטועני מעצרים

• גיבוש עמדה מערכתית למניעת השתרכות הליכים;

• בחינת עומק והיקף לימוד חומר החקירה הרלוונטי על ידי טועני מעצרים;

• תיעוד שיחות זימון חשודים לפגישה ביחידות הסדר מותנה;

• עדכון חשודים בדבר סגירת התיק מיד ובסמוך לקבלת החלטה בעניינם;

• מניעת עיכובים בטיפול המשטרה בעררים על סגירת תיקי חקירה.

מוסמכי ומיופי כוח היועץ המשפטי לממשלה

• הסדרת התנהלות התביעה העירונית מול מחלקת הפיקוח;

• נקיטה באמצעי אכיפה מנהליים חלף הגשת כתבי אישום בעבירות מתחום התחבורה הציבורית;

• שמירת גדרות ההפרדה הנדרשות בין התביעה לגורמי הפיקוח והחקירה.

היועץ המשפטי לממשלה היוצא

• קידום עיגון חקיקתי מתאים למינוי מראש של ממלא מקום למשרת פרקליט המדינה – במסגרת התלונה נדון הקושי העקרוני-נורמטיבי במצב הדברים שנוצר בשנים 2020-2021, לפיו היועץ המשפטי לממשלה, ראש התביעה בישראל, נשא גם בסמכויותיו של פרקליט המדינה. במסגרת החלטתו קבע הנציב, כי מילוי משרה "כפולה", כאמור, יש בו כדי לפגוע בעצמאות המקצועית הנדרשת מכל אחד מנושאי התפקידים, והמליץ לפני היועץ המשפטי לממשלה דאז לשקול קידום עיגון חקיקתי מתאים למינוי מראש של ממלא מקום למשרת פרקליט המדינה, משתתפנה המשרה או משייבצר מפרקליט המדינה למלא את תפקידו. בעקבות המלצת הנציב עדכן היועץ המשפטי לממשלה דאז, כי הלה פנה במכתב לשר המשפטים בנושא, בו עמד על כך שמדובר בסוגיה חשובה ביותר, וכי קיים צורך ממשי שסוגיה זו תיבחן על ידי הדרג המדיני.

נציבות שירות המדינה

• הסדרת זמני טיפול בתלונות המתקבלות באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה בתיקי חקירה משמעתיים: במהלך שנת 2020 נמצא כי תיק משמעתי, שעניינו בעבירות מין, שהה באגף המשמעת כ-27 חודשים עד לקבלת החלטה על סגירתו. כחמישה חודשים "שכב" התיק כאבן שאין לה הופכין אצל הממונה על הטרדות מיניות באגף, לפני שהוקצה לטיפולו של תובע. בהמשך, לאחר חילופי תובעים, התיק היה מצוי בטיפולו של תובע במשך כ-20 חודשים נוספים, עד אשר נתקבלה בו החלטה, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד המתלוננת בנושא.

בהחלטתו ציין הנציב, כי מצב בו טיפול בתיק חקירה משמעתי משתרך במשך למעלה משנתיים שלא לצורך, אינו תקין ויש בו כדי לפגוע בזכותה של המתלוננת על פי דין למיצוי הליכים. משכך, המליץ הנציב לפני נציב שירות המדינה לעגן בהנחיות מטעמו הוראות לעניין זמני טיפול בתלונות המתקבלות באגף המשמעת, עד לקבלת ההחלטה בדבר סגירת התיק או הגשת תובענה.

בעקבות המלצת הנציב עודכנה הנציבות, כי אגף המשמעת החל בבחינת הנושא במטרה להוציא תחת ידיו נוהל בדבר זמני הטיפול בתלונות המתקבלות אצלו, ולצורך כך אף נשכרו שירותיה של חברת ייעוץ ארגוני, אשר בסיום עבודתה ובהתאם לממצאיה, ניתן יהיה לגבש באופן מושכל את הנוהל האמור.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, גדעון סער: "הנציבות, בהיותה גוף עצמאי, מהווה כתובת לציבור הרחב המאפשרת לבחון התנהלותם של גורמים משפיעים ומרכזיים כגון הפרקליטות, התביעה המשטרתית, גורמי תביעה עירונית ברחבי הארץ ועוד. אני רואה חשיבות רבה בתפקידה ופועלה של הנציבות. משרד המשפטים בראשותי ימשיך לבחון דרכים להגדלת האפקטיביות של הביקורת וביצור סמכויותיה של הנציבות, בהתחשב בניסיון הנצבר בשנים האחרונות, ובמטרה להנגיש את פועלה לכלל האזרחים, הרואים עצמם נפגעים מהתנהלות של מייצגי המדינה בערכאות".

מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד ערן דוידי: "שנת 2021 הייתה שנה בעלת אתגרים רבים לכלל אזרחי המדינה וכך גם למערכת המשפט. אימוץ והטמעת המלצות הנציבות, כפי שמשתקף בדו"ח, מעידים על שיתוף פעולה פורה מצד הגופים המבוקרים ומתכתבים עם השאיפה של משרד המשפטים להפיק לקחים ולהשתפר כל העת. לנציבות תפקיד חשוב במערך האיזונים והבלמים של מערכת המשפט ופעילותה מהווה נדבך חשוב בדרך להגברת אמון הציבור במערכת".

מ"מ הנציב, עו"ד ליעד מאיר צדר: "אני שמחה להציג את דוח הפעילות של הנציבות לשנת 2021. בנסיבות השנים האחרונות, בהן חל כרסום משמעותי באמון הציבור במנגנוני אכיפת החוק ובנציגיהם, קיים משנה חשיבות לפועלה של הנציבות, כאשר פעמים רבות החלטותיה והמלצותיה מסייעות לאזרח לעמוד ולהגן על זכויותיו המשפטיות, ומטייבות את תהליכי עבודתם והתנהלותם של הגופים המבוקרים מכאן ולהבא. במהלך השנה החולפת עמלה הנציבות על גיבוש הצעה לתיקון חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו-2016. תיקונו של החוק חיוני לצורך המשך עבודתה התקינה של הנציבות, למען תוכל למלא בנאמנות תפקידה כאחת משומרות הסף של שלטון החוק בישראל".

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab
Back to top button