בריאותמבזקים

רק 7 רופאים מועסקים במכון לרפואה משפטית: "אנחנו כמדינה צריכים להתבייש"

ועדת הפנים והגנת הסביבה דנה היום (שלישי) בהצעת חוק האנטומיה והפתולוגיה (תיקון – חובת רצף פעילות בגוף שנותן שירות לנתיחת גווייה), שיזם יו"ר הוועדה ח"כ וליד טאהא (רע"ם) עם קבוצת ח"כים. על פי הצעת החוק, המכון לרפואה משפטית יפעל 24 שעות ביממה, במשך שבעה ימים בשבוע.

היו"ר ח"כ וליד טאהא (רע"מ), אמר: "המכון לרפואה משפטית מעניק שירות רפואי-משפטי, הוא לא מוכר מזון. לעיתים יש צורך בראיות בבית משפט, אסור להקל ראש בפעילותו, ועל המדינה לכבד את המקום. כל אומות העולם מחויבות לכבוד האדם בחייו ובמותו. זה מה שהביא אותי לעסוק בנושא". ח"כ טאהא הדגיש כי אין לו שום טענות למכון. לדבריו, רופאי המכון עובדים קשה ואין לו מילה אחת רעה כנגדם. אם הכלים שבידיהם מצומצמים, לא ניתן לבוא אליהם בטענות.

עוד אמר: "יש לי ניסיון אישי לא טוב עם התנהלות לא אכפתית של המשטרה. יכול לקחת שעות רבות עד שהמשטרה תשלח למכון מכתב בקשה לבדיקות".

מנהל המכון לרפואה משפטית ד"ר חן קוגל, אמר: " מדינת ישראל הינה המדינה היחידה שפועל בה רק מכון אחד. בשוויץ ובאוסטריה מדינות בסדר גודל דומה למדינת ישראל, פועלים תשעה מכונים. ברש"פ ובירדן פועלים שני מכונים. הבעיה אינה רק בעומס, אלא גם בעשיית הצדק, ובקבלת חוו"ד נגדית. בישראל יש רק שבעה רופאים מומחים וחמישה מתמחים, זה מעט מאוד. ביחס לגודל האוכלוסייה, היו צריכים להיות כ-50 רופאים. בבולגריה שאוכלוסייתה קטנה מישראל, יש 80 רופאים ברשות הפלסטינית- 17 רופאים."

קראו גם:  תוארך עד סוף 2022 ההפחתה של חצי ש"ח לליטר במס על הסולר

לשאלת היו"ר ח"כ טאהא על הקשר שבין מספר הרופאים לשכרם השיב ד"ר קוגל: "הקשר ישיר, זה לא מקצוע מועדף, השכר נמוך, והפירמידה מאוד צרה".

עו"ד מאיר ברודר מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות, ציין: "יש בעיות קשות בכוח האדם ובתנאים הפיזיים של המכון. ברגע שהמשטרה או הפרקליטות מבקשת שירות, לסנגוריה אין יכולת לקבל חוות דעת נגדית, מאחר וכמעט שאין רופאים משפטיים בארץ שלא עובדים במכון. לכן, סנגור שרוצה חוות דעת נגדית, לא ימצא" עוד אמר כי "נושא הקמת מכון נוסף נמצא בתכנון ואף הוקצו תקציבים לטובת הקמתו, משרד האוצר היה שותף לדיונים ויש אישור עקרוני, אולם זה לא מקודם עקב מחסור בכוח אדם. אי אפשר לפצל שבעה רופאים לשני מכונים".

קראו גם:  לקראת הבחירות - הציונות הדתית פתחה את הסניף בראש העין

ח"כ אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת), הוסיף: "סדר העדיפויות של המדינה ביחס למכון, כלל לא קיים. לראשונה נשיא המדינה ביקר במכון, לאחר אסון מירון. המכון עלה לכותרות בהקשרים שליליים. היה לי ניסיון אישי קשה, כאשר שתי דודות שלי נהרגו בתאונת דרכים ביום חמישי והן שוחררו לקבורה רק ביום ראשון. לעיתים לא צריך נתיחה אפשר להסתפק בצילום סי-טי שניתן לבצע בכל בית חולים".

ביחס לשירות המשפטי אמר ח"כ סעדי, כי לא ניתן להשיג חוות דעת שניה במקרים שלעיתים היה ניתן לזכות נאשם מרצח וממאסר עולם. אולי יושבים בכלא חפים מפשע רק בגלל שאין חוות דעת שניה. אני מבין את חשיבות וקדושת השבת, התחלנו בשת"פ עם המכון לבית החולים האנגלי בנצרת שאולי יפתח מכון משפטי לפחות בסופי שבוע".

ח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית), אמר: יש קונצנזוס בנושא הלנת המת בכל הדתות. יש בעיה הלכתית בעבודת המכון בשבת, הפתרון יהיה בהעסקת לא יהודים. אם תגייסו רופאים לא יהודים בלי לכפות על יהודים לעבוד, ניתן לפתור את הבעיות. הוועדה חייבת להתגייס לטובת הגדלת כוח האדם ותקציב המכון".

קראו גם:  נתניהו: המשימה הראשונה של הממשלה שלנו תהיה להוריד מייד מחי...

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) סיפר אף הוא על ניסיון אישי מר, כאשר גיסו נהרג באסון מירון. "כשיש רצון טוב ניתן להגיע לפתרונות. ניתן למצוא פתרון בצורת העסקת עובדים לא יהודיים. הבעיה תהיה בהעסקת יהודים בשבת גם אם זה ייעשה מרצונם. *השאלה איך נגרום לכך שניתוח ייערך בשבת רק ללא יהודים ע"י לא יהודים. אני לא מוכן שמדינת ישראל שקבעה שכל מוסדות המדינה לא יפעלו בשבת, תפעיל מוסדות מסוימים בשבת".

ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) אמר כי, "אדם שנפטר אחר הצהריים, לא אמור להמתין עד למחרת. כל מקום שיש בו מונופול מתנהל כך. המצב הנוכחי מבזה את המת".

היו"ר, ח"כ טאהא, סיכם את הדיון: "כל הגורמים המעורבים באופן ישיר או בעקיפין צריכים להירתם למאמצים כדי לשפר את התחום הזה ולאפשר תנאים וכלי עבודה למכון. המשפחות אבלות על מות היקרים להם, סובלות בנוסף ממעגל שבור. אנחנו כמדינה צריכים להתבייש".

צילום: freepik

הוסיפו תגובה לכתבה

רוצים לכתוב באתר או לנהל טור?
לחצו כאן ושלחו לנו הודעה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך גם
Close
Back to top button
דילוג לתוכן