כלכלהמבזקים

לראשונה מ- 2018: בנק ישראל העלה את הריבית במשק

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה היום (שני) כי הריבית במשק תעלה ב-0.25 נקודות האחוז לרמה של 0.35%.

מאז החלטת הריבית הקודמת, עלה מדד המחירים לצרכן של חודש פברואר 2022 ב-0.7%. האינפלציה בישראל עלתה בחודשים האחרונים, אך היא נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית העולם. האינפלציה מצויה מעל הגבול

העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 3.5%. בניכוי אנרגיה ופו"י עומדת האינפלציה על 3% ובניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה, על 2.7%. קצב העלייה השנתי הן של הרכיבים הבלתי סחירים והן של הרכיבים הסחירים הוסיף לעלות בחודשים האחרונים. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים עלו ומצויות בסביבת הגבול העליון של היעד . הציפיות משוק ההון לשנה השנייה מצויות מעל היעד והציפיות לשנה השלישית התכנסו חזרה אל סביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות לטווחים הארוכים יותר מעוגנות בתוך תחום היעד. מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-0.5%, התחזק מול האירו בכ-3.8% והתחזק במונחי השער האפקטיבי ב-1.8%.

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2022 בשיעור של 5.5%. בשנת 2023 התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 4%. שיעור התעסוקה המותאם צפוי עוד להמשיך ולעלות מעט עד לכדי 61% בסוף שנת 2023. שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנת 2022 ב-3.6% ובשנת 2023 הוא צפוי לעמוד על 2%. בנוסף יחס החוב לתוצר בשנים 2022 ו-2023 צפוי לעמוד על כ-67% ו-65% בהתאמה.

הפעילות הכלכלית במשק ממשיכה לתפקד באופן נאות. המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש מרץ עלה, וממשיך להצביע על הערכות חיוביות של עסקים למצבם. על פי הסקר ניכר כי לראשונה מזה מספר חודשים נרשם מאזן נטו חיובי גם בענף המלונאות. על רקע הימשכות הקשיים בשרשראות הייצור והאספקה בעולם עוצמת המגבלה של ציוד וחומרי גלם עליה מדווחות חברות נותרה גבוהה, כשבלטה העלייה בענפי התעשייה והבינוי. הרכישות בכרטיסי אשראי במרץ הוסיפו לעלות לאחר התמתנות מסוימת בתחילת גל האומיקרון. רמת יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) ממשיכה להיות גבוהה מזו ששררה ערב המשבר ויצוא השירותים ממשיך לשהות ברמה גבוהה מאוד. יבוא הסחורות מצוי גם הוא ברמה גבוהה בכל רכיביו.

קראו גם:  דיווח: מחבלים ירו לעבר כוחות צה"ל בטול כרם

נתוני שוק העבודה למחצית הראשונה של חודש מרץ בגילאי 15+ מצביעים על שיפור נוסף. שיעור התעסוקה המותאם עלה ועומד על 60.7% (מתוקנן להטיית הרמה בנתונים הדו-שבועיים המקוריים) המבטא פער של כ-25 אלף מועסקים (0.4 נ.א) משיעור התעסוקה הממוצע ב-2019 . שיעור האבטלה הרחב (הכולל את הנעדרים זמנית בעקבות הקורונה ואת הלא משתתפים בגלל פיטורין או סגירת מקום עבודה ממרץ 2020) ירד בחודש מרץ ל-4.5% ושיעור האבטלה הצר ירד ל-3%.

עם זאת, הירידה בשיעור האבטלה הצר נבעה בעיקר מירידה בהשתתפות בכוח העבודה. מספר המשרות הפנויות הוסיף לעלות בחודש פברואר וממשיך להיוותר ברמתו הגבוהה. עסקים במרבית הענפים ממשיכים להצביע על מחסור בעובדים כחסם המגביל את פעילותם השוטפת. מספר משרות השכיר המאויישות) נכון לינואר 2022) טרם חזר לרמתו טרום המשבר, אך הביקוש הכולל למשרות שכיר (מספר המשרות הפנויות ועוד מספר המשרות המאויישות) שב לקו המגמה. עד כה, הביקוש הער לעובדים לא התבטא בעלייה משמעותית בשכר בהסתכלות כלל משקית. קצב עליית השכר הנומינאלי בין החודשים האחרונים (עד ינואר 2022) לבין התקופה שלפני משבר הקורונה תואם, בקירוב, את מגמת עליית השכר שאפיינה את השנתיים שלפני המשבר.

מגמת עליית מחירי הדירות ממשיכה להאיץ ואלו עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-13% (איור 9), קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות. היקף המשכנתאות שניטלו בפברואר עמד על 11.2 מיליארדי ש"ח, בהמשך לעלייה בקצב נטילת המשכנתאות. . לצד אלו, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות נותר מתון יחסית, כ-3%.

קראו גם:  הפרות סדר, חסימת צירים והבערת פחי אשפה בבית שמש ובירושלים

בשוק ההון המקומי נרשמו עליות ברוב מדדי המניות. תשואות איגרות החוב הממשלתיות עלו באופן משמעותי ובדומה למגמה בעולם. במרווחי האג"ח התאגידיות נמשכה מגמת התרחבות מתונה, אך אלו נותרו ברמות נמוכות ביחס לעלייה בעולם ובפרספקטיבה היסטורית. בחינת קשיי המימון בקרב העסקים בגדלים השונים לפי סקר המגמות של הלמ"ס ממשיכה להיות נמוכה יחסית בכל המגזרים.

בעולם, המלחמה באוקראינה וההאטה בפעילות הכלכלית בסין, עקב העלייה בתחלואה בקורונה ותגובת המדיניות אליה, מעמיקים את השיבושים בשרשראות הייצור העולמיות, מגבירים את לחצי האינפלציה ומובילים להאטה מסוימת בקצב הפעילות הכלכלית הגלובלית. לנוכח זאת, בתי ההשקעות עדכנו את תחזיות הצמיחה כלפי מטה. מדד מנהלי הרכש הגלובלי ירד בחודש מרץ אך עדיין ממשיך להצביע על התרחבות בקצב הפעילות הכלכלית. שווקי המניות והסחורות נסחרו בתנודתיות רבה על רקע האירועים בעולם ובעיקר באירופה. בתחילת התקופה הנסקרת, על רקע החששות מהשפעות המלחמה באוקראינה, ירדו מדדי המניות בחדות, אך לקראת סוף התקופה שבו המדדים לעלות.

עליות חדות נרשמו במחירי הסחורות בעקבות המלחמה. בשווקי האג"ח נרשמה עליית תשואות חדה בעקומי האג"ח הממשלתי על רקע עלייה בציפיות האינפלציה ובציפיות להידוק מוניטארי. היקף הסחר העולמי לחודש ינואר, שאיננו כולל עדיין את השפעות המלחמה באוקראינה, ממשיך להימצא ברמה גבוהה, אך מדד עדכני של מכון Kiel לכלכלה הגלובלית ורכיב ההזמנות לייצוא ממדד מנהלי הרכש הגלובליים מצביעים על האטה בפעילות הסחר העולמי בחודש מרץ.

סביבת האינפלציה בעולם מוסיפה לעלות; במרבית המדינות מדדי האינפלציה שוהים ברמה גבוהה משמעותית מיעדי הבנקים המרכזיים ובחלק מהם גם אינפלציית הליבה נמצאת מעל היעד, אם כי ברמה נמוכה יותר, בעקבות ההתייקרות החדה במחירי האנרגיה שמנוטרלים ממדדי הליבה. לפיכך, ההידוק המוניטרי בעולם נמשך; בארה"ב, האינפלציה ממשיכה להיות גבוהה ועומדת על 7.9% (במונחי CPI), נכון לחודש פברואר. בתגובה, העלה ה-FED את הריבית בחודש מרץ ב-25 נ.ב, אותת כי יחל בצמצום המאזן במאי ועדכן את תחזיות הריבית באופן משמעותי כלפי מעלה בטווח התחזית. בגוש האירו נמשכת העלייה המהירה באינפלציה השנתית והיא עומדת על 7.5%, לפי האומדן הראשון לחודש מרץ. ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי אך האיץ את קצב צמצום תכנית הרכישות ברבעון השני ואותת על סיומה האפשרי כבר ברבעון השלישי. לצד זאת, מתגברות ההערכות שה-ECB יחל להעלות ריבית בהמשך השנה. במספר מדינות נוספות בהן האינפלציה שוהה מעל יעד הבנק המרכזי נרשמו העלאות ריבית.

קראו גם:  פעוט כבן שנה בלע בורג: בזכות ערנות האם חייו ניצלו

מבנק ישראל נמסר: "במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה. לכן, הוועדה החליטה כי בשלו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות."

עוד נמסר: "המשק הישראלי ממשיך בפעילות כלכלית רציפה ברמה גבוהה לצד נגיף הקורונה ועל רקע מחזוריות גלי התחלואה. שוק העבודה איתן ושב לרמות דומות מאוד לאלו ששררו ערב המשבר. הפעילות מתאפשרת, בין היתר, לאור הסתגלותם של מרבית ענפי המשק לפעילות לצד המגיפה. עם זאת, קיימת אי-וודאות מסויימת לגבי עוצמת הפעילות הכלכלית הצפויה במשק בטווח הקצר והבינוני. זאת על רקע הסיכון להמשך מחזוריות גלי התחלואה בעתיד והתפתחות במקביל של זנים חדשים של הנגיף, ההתפתחויות באירופה ואי-הוודאות הפוליטית והאירועים הביטחוניים בישראל."

צילום: בנק ישראל

הוסיפו תגובה לכתבה

רוצים לכתוב באתר או לנהל טור?
לחצו כאן ושלחו לנו הודעה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך גם
Close
Back to top button
דילוג לתוכן