מאמריםמבזקים

פרשת שמיני תשפ"ב – עבירות שכרות במשפט העברי ובחוק

בפרשת השבוע מוזכר שהקב"ה הזהיר את אהרון ובניו לבל ישתו יין ושכר בטרם כניסתם לעבודת ביהמ"ק. "יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" (ויקרא פ"י ח').

וכעת נדון –
1. מדוע בכלל נאסרו לעבוד בביהמ"ק לאחר שתיית יין ושכר?
2. מה לגבי דיינים ומורי הוראה, רשאים הם לשבת בדין/ לפסוק הלכה לאחר שתיית יין?
3. כמה היא כמות שתיית יין שאסורה?
4. מה דינו של שותה יין ושכר לגבי אחריות פלילית ונזיקית – יהיה חייב בעונש או שפטור?
במשפט העברי ובחוק.

במשפט העברי –
כתבו האחרונים שהסיבה שנאסרו הכהנים לעבוד בביהמ"ק לאחר שתיית משקה משכר, הואיל וכל תכלית ה"עבודה" אמורה להתבצע באימה ויראה תוך ריכוז וכוונה בעבודה בלבד, ולעומת זאת – משקה משכר גורם לשמחה וערפול, ולכן נאסר. כמוזכר בגמ' "אין שמחה אלא בבשר ויין, שנאמר "ויין ישמח לבב אנוש (פסחים קט.)". ובגמ' (תענית יז.) נכתב שמותרין הכהנים בשתיית משקאות משכרים כשהם לא בעת עבודתם בביהמ"ק, אך מוסיפה הגמ' שבמידה ולא זוכרים מתי זמן המשמרת שלהם אזי ייאסרו בשתיית יין ושכר כל ימות השנה, מחשש שמא יגיע עת משמרתם ויהיו נתונים תחת שכרות.

אולם, לאחר שחרב ביהמ"ק נחלקו בגמ' (סנהדרין כב:) האם מותרים הכהנים בשתיית יין ושכר או שאסורים – שלדעת רבי אסורים יהיו בשתיית שכר לעולם, ובטעם לדבר – הואיל ואנו מצפים ומאמינים שביהמ"ק עתיד להיבנות בכל רגע, לכן כדי שלא יווצר מצב שייבנה ביהמ"ק והכהנים יהיו שיכורים לכן תקנו חז"ל שייאסרו בשתיית שכר כל ימיהם, אך למס' הגמ' נפסק שה"ציפייה לבניין ביהמ"ק" אינה גוברת על שתיית שכר לכהנים כל ימיהם, ולכן מותרים הם לשתות.

קראו גם:  מחאת נהגי האוטובוסים: "מירב אנחנו לא הנהג הפרטי שלך - נכשלת!"

דיינים ומורי הוראה בשתיית שכר –
הגמ' (עירובין סד:) מקישה מסמיכות הפסוקים ו"שכר אל תשת" ל"להורות אל בני חוקים (כמה פסוקים לאחמ"כ)" שאסור למורה הוראה להורות דברי הלכה לאחר ששתה משקה משכר. ועוד מוזכר בגמ' (סנהדרין ה.) שאסור אף לדיין לשתות שכר לפני שבתו בדין (והוסיפה גם שבזמנם, הדיינים לא היו שותים כל אותו היום שבו היו דנים), שנאמר "אל למלכים שתו יין… פן ישתה ומשכח מחוקק וישנה כל דין כל בני עוני (משלי ל"א ד')". וכ"כ המדרש (במדבר רבה י'). אולם פסק השו"ע (חו"מ ז' ג') וז"ל "שיש המקילין לשתויי יין לדון בדיני ממונות, אך בדיני איסור והיתר יהיו אסורין לדון עד שיוסר השפעת היין" ע"כ. אך מנגד כתב הנתיבות המשפט (שם) שכל דברי השו"ע נאמרו דווקא כשיושבין איתם בדין עוד דיינים מפוכחים משכר, שאז יש להקל ולקבל את פסקם של הדיינים האחרים אפי' שהיו לאחר שתיית שכר.

כמה כמות אלכוהול שאוסרת –
בגמ' נכתב ששיעור ההשתכרות הוא לאחר שתיית אזור ה- 170 מ"ל (חצי לוג – במידות חז"ל) של משקה משכר (שם הוזכר כשיעור מ"יין איטלקי").

קראו גם:  נתניהו הכריז: "אתמול הבאנו ניצחון גדול ללוחמי צה״ל היקרים, מגיע לכם 100%"

אחריות למעשים תחת שכרות
מוזכר בגמ' (עירובין סה.) שבעסקאות "מקח וממכר" וכן בעבירות שביצע שעונשם מיתה – וביצע אותם כשהיה לאחר שתיית שכר, אזי חייב יהיה באחריות מעשיו. אולם, אם יוכח שביצע את העבירה כשהיה שיכור כלוט ולא יכל להבחין כלל בחומרת מעשיו, אזי ייפטר מעונש.
לעומת זאת, בעבירות נזיקין, פסק הרמב"ם (הל' חובל ומזיק פי"א ה"א) ש"אדם מועד לעולם בין ער בין ישן ובין שיכור", ומדבריו אלו של הרמב"ם פסק הב"ח (שו"ת הב"ח ס"ב) לגבי אדם שבעת שמחה זרק בקבוק זכוכית מתוך שכרות – ופגעה באדם אחר והוזק, שאז לא תהיה טענה למזיק שביצע את המעשה תחת שכרות, הואיל ו"אדם מועד לעולם, אף שיכור" כדברי הרמב"ם.

בחוק –
שכרות באחריות פלילית –
בחוק נפסק (חוק העונשין ה'תשל"ז – 1977) נפסק שגבי אחריות לעונש בגין ביצוע עבירה פלילית תחת שכרות – החומרה מתחלקת לשלושה אופנים:
א. שכרות בכפיה – "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו" (סעי' 34ט (א) לחוק).
ב. שכרות מדעת – "עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה" (סעי' 34ט (ב) לחוק).
ג. שכרות מכוונת – גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה" (סעי' 34ט (ג) לחוק).

קראו גם:  פעוט בן שלוש נפל מגובה ונפצע בינוני ביישוב סמוך לירושלים

שכרות בעבירות תעבורה –
בפקודת התעבורה ה'תשכ"א -1961 נפסק, "שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו (סעי' 1א לחוק)".

שיעור הכמות ל"שכרות": "…שלפי דגימת נשיפה, בגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם (סעי' 3א לחוק). וכן אם "סירב הנוהג ברכב, או ממונה על הרכב כאמור בפסקה (1) לתת דגימה לפי דרישת שוטר, יראו אותו כמי שעבר עבירה, (סעי' 64ד לחוק)".

סמכות העיכוב – לצורך נטילת דגימת דם, שתן או נשיפה, מוסמך שוטר לעכב את האדם שממנו נדרשה הדגימה לפרק זמן כאמור בסעיף 73(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סעי' ב5 לחוק). בברכת שבת שלום, בן ציון כהן.

קרדיט: pexels

הוסיפו תגובה לכתבה

התכנים המתפרסמים במדור זה הינם מאמרי דעה של הכותבים בלבד העוסקים במגוון רחב של נושאים. הדעות השונות אינן משקפות את אתר החדשות שמאפשר את חופש הביטוי לכלל הגולשים. מצאתם משהו במאמר שאינו ראוי, תרצו להגיב או לבקש לתקן? שלחו לנו מייל לכתובת - [email protected]

רוצים לכתוב באתר או לנהל טור?
לחצו כאן ושלחו לנו הודעה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button
דילוג לתוכן