מאמריםמבזקים

פרשת תצווה תשפ"ב – חשיבות הלבוש והופעה מכובדת בהלכה ובחוק

פרשת השבוע מתחילה במילים "ואתה תצווה", מציווי זה אנו לומדים שהקב"ה התערב בכבודו ובעצמו לצוות לגבי צורת ורמת בגדיהם בעת עבודתם בביהמ"ק. "וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי".

ושואלים המפרשים, מדוע היה הקב"ה צריך בכבודו ובעצמו להתערב? אלא יש לתרץ בין היתר, שהזיבה שראה להתעכב ולצוות בצורה מדוקדקת אודות לבושם, כי רצה הקב"ה ללמד את עם ישראל, שבכל עבודה ציבורית רמת מעלה, יש צורך ללבוש בגדים מיוחדים כיאה למעמדם. וכעת נדון אודות "חשיבות הלבוש וההופעה המכובדת" במשפט העברי ובחוק.

במשפט העברי:
בענין נקיון הבגדים והגוף
בתנ"ך נכתב "והתקדשתם והייתם קדושים (ויקרא י"א מ"ד)" ומזה דרשה הגמ' (מסכת שבת נ:) שמחויב אדם לשמור על ניקיון בגדיו וגופו. שנאמר "בצלם אלוקים ברא את האדם" הוי אומר שהאדם הוא כדמותו של הקב"ה ולכן צריך לפאר את עצמו ע"י ניקיון גופני. וכך גם פסק הרמב"ם (הל' תפילה פ"ד ה"ג).
ומסופר על הלל הזקן שכשיצא מביהמ"ד באחד מן הימים, הוא היה ממהר. וכששאלוהו תלמידיו "רבינו, לאן אתה ממהר"? ענה להם ב"כדי לקיים מצווה ולהתרחץ", והביא ראיה לדבריו – שהרי כל הפסלים שצורותיהם כצורת המלכים, אזי מנקים וממרקים אותם, וממילא, אדם שנברא בדמות צלמו של הקב"ה, על אחת כמה וכמה שצריך להתרחץ ולהתנקות (ויקרא רבה ל"ד, ג')!!!

קראו גם:  בני גנץ, גדעון סער וגדי איזנקוט בהצהרה משותפת - השקת "המחנה הממלכתי"

בענין חיוב ניקיון בגדי תלמידי חכמים
בגמ' (שבת קיד.) נכתב שכל תלמיד חכם (והוא הדין לכל אדם דתי, יעויין לקמן) שיש לו "רבב" (כתם) על בגדו, אזי דינו יהיה שיתחייב מיתה, שנאמר "כל משנאי אהבו מוות (משלי ח')". ופסק הרמב"ם (הל' מדע פ"ה ה"ט) שצריך כל ת"ח ויר"ש ללבוש בגדים נאים ונקיים, ואסור לו שימצא בבגדו שום רבב (כתם/ לכלוך). וכתב הגר"י זילברשטיין (טובך יביעו ח"ב עמ' ש"ג) בשם מרן הגר"ש אלישיב זצ"ל שדינו של הרמב"ם דלעיל, מדבר על כל לומדי התורה והדתיים, שתפקידם להצטייר בעיני העולם כאנשים נקיים ומתורבתים, ואם חלילה יהיו בגדיהם מלוכלכים אזי זה גובל אף בחילול שם שמים שעוונו מדאורייתא ועונשו מרובה…

בענין צורת לבוש לדיינים ועובדים רמי מעלה
בגמ' דרשו חז"ל (זבחים פח:) מחיבור הפסוק "ועשית בגדי קודש לכבוד ולתפארת" שהסיבה שנסמכה פרשת ציווי הקרבת הקורבנות לפרשת בגדי הכהונה, בכדי ללמד שכמו שהקורבנות מכפרים על העם, כך גם בגדי הכהונה מכפרים על עוונותיו של הלובש. וכן, אצל שמואל הנביא, שכשהחליט הקב"ה להדיחו מהמלוכה אזי ציווה עליו הקב"ה "קרע ה' ממלכות ישראל מעליך" (שמואל א' ט"ו כ"ח), כלומר שהצורה שביקש ממנו הקב"ה להסיר את מלכותו מעליו, זה יהיה ע"י קריעת בגדי המלוכה שלו (ומכאן לומדים אודות חשיבות הבגדים ומה שזה מסמל…).

קראו גם:  גנץ: יוצאים לדרך חדשה.הצטרפו לשידור החי מהצהר...

וכן, בגמ' (שבת י.) נכתב שהדיינים בעת שפיטתם בין איש לרעהו, אזי היו מתעטפים בטלית על ראשם וגופם, ובטעם לכך נכתב במפרשים שאם הדיון מתקיים בין עני שהגיע עם סחבות לבין עשיר שהגיע לבוש כיאות, אז בכדי שלא להטות את הדין לטובת/ לחובת העני בגלל לבושו הדל, לכן תקנו שישמו הדיינים טלית על עיניהם וראשם.

ובאותו ענין – פסק השו"ע (חו"מ פ"ח ה"ב) ש"צריכין הדיינים לישב באימה וביראה ובעטיפה על ראשם בכובד ראש". אולם, בדורות האחרונים נהגו להקל בענין הכיסוי לראש הדיינים (אפי' שכיום יש גלימה ו/או כובע / חליפה למייצגים בערכאות השונות). אולם כתב השל"ה (מסכת ר"ה בהתחלה) שצדיקים בעת שדנו, הקפידו לכסות את ראשיהם עם כיסוי נוסף.

בחוק:
בענין צורת הלבוש והמדים, ונקיונם
בחוק הוזכר כמה בעלי תפקידים רשמיים המשמשים ומשרתים את הציבור, ומחוייבים אף הם לענוד מדים המייחדים את תפקידם ע"י לבושם.

שוטר/חייל בעת מילוי תפקידו
בפקודת המטה הארצי של משטרת ישראל נפסק, "שוטר ילבש מדים בעת מילוי תפקידו" (סעי' 2 לפקודה).
כמו כן בסעיף 6 (א)(1) לפקודה, נכתב – "שוטר במילוי תפקיד החייב ללבוש מדים ילבש את פריטי החובה של
המדים לפי מינו ו/או לפי מקום שירותו".

דא עקא, ישנם מקרים שבהם השוטר יהיה פטור מללבוש את מדי המשטרה אפי' שכעת הוא בעת מילוי תפקיד – "שוטר במילוי תפקיד לא ילבש מדים אם הוא אחד מאלה:
א. הפטורים מלבישת מדים תיקבע בנוהלי אמ"ש;
ב. שוטר המושאל לגוף אחר, לרבות שוטר המשרת במשרד לביטחון הפנים או במח"ש.
ג. שוטר המתייצב בבית משפט בעת תפקידו, והוא נאשם או נתבע, שוטר מושעה, שוטר בחופשה כפויה, שוטר בחופשה ללא תשלום, ועוד, אזי בכת המקרים דלעיל יהא פטור מלבישת מדי המשטרה.

קראו גם:  שב"כ חשף וסיכל התארגנויות של דאע"ש בתוך ישראל, שניים נעצרו

הופעת עורך דין בבית משפט
בחוק (כללי לשכת עוה"ד (מדי משפט) תשס"ה 2005) נפסק – "מדי משפט של עורכי דין הם: חולצה לבנה בעלת צווארון ושרוולים ארוכים או קצרים. עניבה, מכנסיים ומקטורן, כולם בצבע שחור או כחול כהה, ונעליים סגורות כהות (סעי' 1 לחוק). ולעומת זאת, נפסק ש'מדי המשפט' של עורכות דין הם: חולצה לבנה בעלת צווארון ושרוולים ארוכים או קצרים, מכנסיים או חצאית בצבע שחור או כחול כהה ומקטורן בצבע שחור או כחול כהה, או שמלה שחורה עם שרוולים ארוכים או קצרים וצווארון לבן, ונעליים (סעי' 2 לחוק). וכן נפסק שבהופעת עורך דין בבית המשפט העליון/ בבית משפט מחוזי/ בבית הדין הארצי לעבודה, אזי יצטרך העו"ד להופיע גם בלבוש גלימה (סעי' 3 לחוק). בברכת שבת שלום ומבורך. בן ציון כהן.

צילום: freepik

הוסיפו תגובה לכתבה

התכנים המתפרסמים במדור זה הינם מאמרי דעה של הכותבים בלבד העוסקים במגוון רחב של נושאים. הדעות השונות אינן משקפות את אתר החדשות שמאפשר את חופש הביטוי לכלל הגולשים. מצאתם משהו במאמר שאינו ראוי, תרצו להגיב או לבקש לתקן? שלחו לנו מייל לכתובת - [email protected]

רוצים לכתוב באתר או לנהל טור?
לחצו כאן ושלחו לנו הודעה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button
דילוג לתוכן