מבזקיםפוליטי / מדיני

חוק הגיוס אושר בכנסת שבועיים לאחר שנדחה

שבועיים לאחר שנפלה, מליאת הכנסת אישרה לפני זמן קצר (שני), בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירות ביטחון. לאחר הצבעה שמית תמכו בהצעה 51 חברי כנסת, לעומת 48 שהתנגדו.

מוצע לבסס מתווה חדש לגיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים, במקום פרק ג'1 הקיים בחוק, תוך עדכון יעדי הגיוס, הצבת יעד עלייה שנתי והגדרת השלכות כלכליות במקרה של אי עמידה בו. כמו כן, מוצע להפחית את הגיל הנדרש לקבלת פטור משירות סדיר לאחר דחיית שירות. בנוסף, מוצע לאפשר שירות סדיר מקוצר לצד השתתפות בהכשרה תעסוקתית ו/או שירות לאומי-אזרחי חלף השירות הצבאי.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בתזכיר שהוביל להצעת החוק הנוכחית, בסעיף מטרת החוק, חודד כי מטרתו של פרק ג'1 המוצע היא לצמצם את אי השוויון בגיוס לשירות סדיר לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות לאומי- אזרחי, ולצד זאת לקדם את השתלבותם של חרדים בשוק התעסוקה ואת תרומתם למשק המדינה, והכול תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה.

באופן זה ניתן דגש כבר בסעיף המטרה של החוק, ובהמשך בסעיפיו השונים לחשיבות שבהשתלבותם של חרדים במשק ובשוק התעסוקה, תכלית העומדת לצד תכלית צמצום אי השוויון בגיוס לשירות סדיר".

סגן שר הביטחון אלון שוסטר הציג את ההצעה ואמר: "הצעת החוק המובאת בפניכם, מטרתה לקדם את השוויון בשירות באמצעות הגדלת מספר המשרתים החרדים בצה"ל ובאמצעות הרחבת שורות המשרתים בשירות הלאומי-אזרחי. הצעת חוק זו היא חלק מתהליך רחב שמקדם שר הביטחון מכניסתו לתפקיד ליצירת מתווה שירות חדש, במסגרתו יגובשו מסלולים שיאפשרו לכל אחד לשרת. זאת מתוך צורך ומתוך תפיסה ממשיים שרוב מוחלט חייב לשרת, אך לא כולם יכולים או חייבים לשרת בצה"ל. עם זאת לכולם יש מה לתרום, והחברה כולה תצא נשכרת מכך."

קראו גם:  אוסף של קוביות משחק וניבוי עתידות מלפני 2,300 שנה התגלה בגן לאומי מרשה-בית גוברין

ח"כ יואב גלנט: "אנחנו חייבים להישען על כוחות ביטחון שהם חזקים, יציבים, חדורים באמונה, מוכנים לשלם את המחיר, מוכנים להקריב ומוכנים לפעול. הדבר הזה נכון כנגד אתגרים חיצוניים, אבל לצערי, כפי שאנחנו רואים בחודשים האחרונים, עלולים להידרש גם לאתגרים פנימיים של חוק וסדר.

לכן מצד אחד אין לנו ברירה אלא לגייס כל אדם, מצד שני אני חושב, שהמציאות הפוליטית שהתהוותה במדינת ישראל לאורך 74 שנים, מחייבת להגיע לכל סוג של הבנה ולא לכפייה כאשר אנחנו מדברים על היחס לציבור החרדי, לציבור הערבי ולציבורים אחרים. מי שינסה לאכוף את רצונה של המדינה בכוח על אחוזים ניכרים מן האוכלוסייה, סופו שיביא לנזק גדול מהתועלת שהוא מכוון אליה."

ח"כ משה גפני: "אחד החוקים המבזים ביותר של העם היהודי זה החוק שמוגש היום למליאת הכנסת. אני מוכן שלומדי התורה ילכו לצבא. אבל נראה את הנוער שהוא איננו נוער דתי, נראה אותו מגיע ללמוד תורה. ואז התברר לי ולביזיונכם, לפני 20 שנה ילד, נער, בחינוך החילוני הממלכתי, למד גמרא, למד תנ"ך, למד יהדות.

דיברו איתי פה חברים, חברים במפלגות אנטי דתיות: אני למדתי גמרא לפני 20 שנה, 30 שנה. הבן שלי לא לומד, לא יודע. אתם לא מתביישים להטיף לנו מוסר, שאנחנו מתנדבים ללמוד תורה? אתם לא מתביישים להטיף לנו מוסר, שאתם משתמטים מלימוד תורה? שאתם משתמטים מלימוד של יהדות? איך אתם לא מתביישים? ביזיון."

קראו גם:  מתווה הפיצויים לתושבי עוטף עזה אושר בוועדת הכספים

ח"כ אחמד טיבי: "אין הסכמה בעניינים מדיניים בינינו לבין החרדים, יש תיהום אפילו. אבל, במשך השנים, היה דבר שקראו לו ציפור הנפש, מן הבנה לא כתובה, שאנחנו לא יוצאים כנגד דברים אמוניים, דתיים שלכם ואתם, בנושאים האלה, האמוניים, גם לא יוצאים נגדנו. ולכן אסור לח"כים ערבים להצביע בעד חוק הגיוס מהבחינה הזאת של דברים.

הבחינה השנייה שזה יכול להביא, כאשר אלה יעלו לשלטון והסבירות שבעוד כמה חודשים הממשלה תתחלף, לקבוצה הזאת מימין, הם מחכים לקפוץ על המציאה. כבר היו כמה עתירות לבג"ץ של גופים פרטיים ועמותות שדרשו את גיוס הערבים ונענו כי עדיין לא גייסו את החרדים וכשהחוק יעבור יש על מה לדבר."

ח"כ עאידה תומא סלימאן: "חשובים לנו שיתופי הפעולה שקורים לפעמים סביב נושאים חשובים עם הסיעות הדתיות אבל אני הפעם רוצה להדגיש שאני מצביעה נגד, אני מצביעה נגד למען ילדינו מהחברה הערבית הפלסטינית אזרחי מדינת ישראל. עם כל הכבוד לידידים, לחברים, לח"כים שאנחנו בשיתופי פעולה איתם. אבל הפעם אנחנו צריכים להצביע למען עצמנו. למה אני אומרת את זה? אם בג"ץ אמר את זה בצורה הכי ברורה בעניין הגיוס באוכלוסייה הערבית, שהוא לא יכול לכפות את זה, לבצע את החוק על האוכלוסייה הערבית כל עוד יש חסם גדול שנקרא חרדים שלא מתגייסים ולא כופים עליהם את זה, אני רוצה שידע כל חבר כנסת ערבי שנמצא בקואליציה שהולכים להרים יד היום ולהצביע עם החוק הזה, שהם בעצם פותחים את הדלת בצורה ברורה, פורצים את הסכר ומאפשרים גם חיוב גיוס על הצעירים שלנו."

קראו גם:  גאווה ישראלית: 22 מדליות באולימפיאדה הבינלאומית במדעי המחשב

ח"כ חיים ביטון: "המטרה האמיתית היא לא לגייס יותר חרדים. הפחד הגדול ביותר של אלה שמביאים את החוק הזה בצורה הזאת הוא שיהיה פתרון, פתרון קביל שבעצם יפתור את הנושא הרגיש הזה כל כך בתוך הציבור, בעם ישראל. הפחד הגדול שלהם הוא שכבר לא יהיה להם את השוט הזה שהם כבר שנים רבות טוענים לשוויון בנטל. כי אנחנו אומרים את זה בקול גדול: יש חוק שיכול לבוא ולפתור את הבעיה הזאת, אבל לא החוק הזה שמושתת על נתונים שאינם נכונים."

ח"כ ישראל אייכלר: "בימינו ידוע לעולם כולו ששירות צבאי הוא מקצוע כמו שירות רפואי ושירות כלכלי. כל הרעיון של גיוס החובה שכופה בג"צ על עם ישראל יש לו מטרה אחת: להשתמש בצבא לכור היתוך, "הנדסת אנוש". אבל זה לא שייך לחברה במאה העשרים ואחת. בחוק הגיוס הטענה שעולה היא טענת השוויון. בכל פעם שמדברים על זה אני מציע: תבטלו את חובת הגיוס בכפייה. אין היום עובדי כפייה, ואין חיילי כפייה. כל מי שרוצה, מתאים ומקצועי, והצבא רוצה אותו, צריך לקבל את השכר המתאים לפי תרומתו והקרבתו."

חוק הגיוס אושר בכנסת שבועיים לאחר שנדחה
צילום: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ'/ דני שם טוב

הוסיפו תגובה לכתבה

רוצים לכתוב באתר או לנהל טור?
לחצו כאן ושלחו לנו הודעה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button
דילוג לתוכן