חדשות הארץמבזקים

הספרייה הלאומית חשפה פנייה להיתר מיוחד לעגונה לקבלת גט מתקופת השואה

לציון יום השואה הבינלאומי שחל היום (חמישי), הספרייה הלאומית חושפת מכתב ששיגר הרב שמחה ריגר, רבה האחרון של בריסק, בתקופת השואה, שנכדו הקרוי על שמו, הוא מאמן הכדורסל והפרשן שימי ריגר, אל הרב צבי יהודה קוק, במטרה לאפשר קבלת גט לאישה שבעלה בארץ ישראל

מכתב מיוחד שהגיע לידי הספרייה הלאומית מספר את סיפורם המר של בני קהילות ישראל בגולה שניסו לשמור על דתם גם בעת צרה ליעקב: בחודש אלול ת”ש, 1940, נשלח מכתב יוצא דופן מהעיר בריסק, אחד ממרכזי התורה של היהדות במזרח אירופה, אל ארץ ישראל. בעיצומו של הכיבוש הסובייטי של פולין פנה הרב שמחה זליג ריגר, רבה האחרון של בריסק, אל הרב צבי יהודה קוק בבקשה יוצאת דופן, במסגרת מילוי תפקידו כממלא המקום של רב העיר, היות שהרב הרשמי הספיק לעזוב בזמן, התבקש הרב ריגר לסייע לאישה עגונה שבעלה עזב את העיר שש שנים קודם לכן ועלה לארץ ישראל.

קראו גם:  פיקוד העורף: לקראת שבת, הכירו את סרן בר מימרן, מצטיינת אלוף פיקוד הע...

במכתב, המוחזק בידי הספרייה הלאומית, הסביר הרב ריגר ש”מפאת חוקי מלכות” – מאחר החלטת השלטונות הסובייטים, אין באפשרות הזוג להתאחד בארץ ישראל, ועתה דורשת האישה גט מבעלה על מנת שתוכל להמשיך בחייה. שתי בעיות מרכזיות עמדו בדרכה להשגת הגט בגינן ביקש הרב ריגר עזרה מן הרב צבי יהודה קוק. ראשית, עקבותיו של הבעל אבדו משעה שהגיע לארץ ישראל ולכן יש צורך לאתרו. שנית, אמנם קיים אישור הלכתי לשליחת גט ממרחקים, אך הרשויות המקומיות עלולות לקרוע את הגט ברגע שיפתחו את המכתב כדי לבדוק את תוכנו.

הספרייה הלאומית חשפה: פנייה להיתר מיוחד לעגונה לקבלת גט בתקופת השואה
צילום: הספרייה הלאומית

הרב ריגר, הציע פתרון יצירתי המבוסס על תקדים שנוסה עשרות שנים קודם לכן בבריסק עצמה, בזמן מלחמת רוסיה-יפן, על ידי הרב רפאל יום טוב ליפמן היילפרין, בעל שו”ת ‘עונג יום טוב’, אי שם בשנת 1868, נשלח יהודי מלטביה למאסר עולם באחד מבתי הכלא של הצאר בסיביר. תחילה הוצע שאשתו העגונה תשלח אליו כדי שתחיה לצידו “כדרך כל הארץ”, אך האפשרות שאישה יהודייה תמימה תבלה בדרכים חודשים ארוכים בחברת קציני הצאר נדחתה על ידי רב העיר והוא הציע פתרון אחר – הבעל יסמיך את סופר בית הדין בעיר לחבר גט בשמו, וכך תהיה מותרת “האישה הרכה בשנים, עגונה מבעלה זה ערך י”ד שנים” לכל אדם. באופן דומה, כותב הרב ריגר, פסק גם ר’ חיים מבריסק ב’מלחמת יאפאיניא’ – הלא היא מלחמת רוסיה יפן (1905-1904). את אותו הרעיון הציע הרב ריגר לרב קוק. לכן, צירף למכתב נוסח מוכן, שעל הבעל לאשר ולשלוח בחזרה לסופר בית הדין של בריסק.

קראו גם:  שני פצועים קל-בינוני בתאונת דרכים בכביש 444 בכניסה לראש העין
הספרייה הלאומית חשפה: פנייה להיתר מיוחד לעגונה לקבלת גט בתקופת השואה
צילום: הספרייה הלאומית

למרות ההיתר המיוחד שניתן, אין לדעת האם הצליח הרב צבי יהודה קוק לאתר את הבעל בארץ ישראל, והאם טרח הבעל לשלוח הסכמה לגט בשמו והאם בשל כך התחתנה האישה בשנית. כחצי שנה לאחר שליחת המכתב החלה הפלישה הגרמנית האדירה לשטחי ברית המועצות. הרב ריגר, כמו גם רוב רובה של הקהילה בבריסק, נרצחה בשואה וגורלה של העגונה אינו ידוע. נכדו של הרב ריגר, שאף קרוי על שמו, שמחה, הוא מאמן הכדורסל והפרשן שימי ריגר.

ד”ר יוחאי בן-גדליה, מנהל הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי בספרייה הלאומית: “אוצרות אלו, המוחזקים ונשמרים בידי הספרייה הלאומית, המטפחת את אוצרות הידע של מדינת ישראל, שופכים מעט על מצבם של הקהילות היהודיות ברחבי אירופה בתקופת השואה. בסיפור אנושי וטראגי, אנו חווים דוגמא ייחודית כיצד גם ברגעי השפל עמלו בני הקהילה היהודית למצוא שלל דרכים, על מנת לשמור על תחושת החיים לצד שמירה על ההלכה היהודית”.

קראו גם:  סיכום אירועי ההילולה במירון: 150 בני אדם טופלו בנקודות מד"א
הספרייה הלאומית חשפה: פנייה להיתר מיוחד לעגונה לקבלת גט בתקופת השואה
צילום: הספרייה הלאומית

רוצים לכתוב באתר או לנהל טור?
לחצו כאן ושלחו לנו הודעה

Back to top button
דילוג לתוכן