מבזקיםמשפטי/פלילי

התקבל ערעור המדינה: בית המשפט העליון הרשיע תושב קצרין בן 26 באינוס ילדה בת 4.5 בירושלים

בית המשפט העליון קיבל פה אחד את ערעור הפרקליטות והרשיע את הנאשם בעבירות של אינוס ומעשה מגונה בקטין בנסיבות מחמירות, שביצע בילדה בת כ-4.5 מחוץ לבית הכנסת בירושלים, בערב שבת במרץ 2019.

כב' השו' וילנר ציינה בפסק הדין, כי "יש לחזק את ידיהם של נפגעי העבירה אשר מוצאים בתוכם את הכוחות ותעצומות הנפש להתייצב אל מול תוקפיהם, ולהביא בכך, כך יש לקוות, לא רק מזור לנפשם הפצועה, אלא אף לעשיית צדק במובן הרחב ולמניעת פגיעות אחרות על-ידי אותו נאשם בקורבנות פוטנציאלים". בית המשפט העליון החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי בירושלים למתן גזר הדין.

בתמצית, הפרקליטות ייחסה בכתב האישום לנאשם, תושב קצרין, בן 26, ביצוע עבירות של אינוס ומעשה מגונה בקטין בנסיבות מחמירות, לאחר שסברה כי עדותה של הקטינה בחקירת הילדים, כמו גם הראיות הנוספות בתיק, מבססות את האישום בעבירת אינוס. בית המשפט המחוזי מצא את עדותה של הילדה אמינה, ואף קבע, כפי שהתרשמה גם חוקרת הילדים, כי הילדה חוותה את הדברים שאותם תיארה בעדותה, אולם החליט להרשיע את הנאשם בעבירה של מעשה מגונה בלבד, לאחר שזיכה אותו מעבירת האינוס בה הואשם, וכן להרשיעו בעבירה של מעשה מגונה בפומבי, במקום במעשה מגונה בקטין בנסיבות מחמירות.

בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם עונש של 3.5 שנות מאסר בפועל, מאסר על-תנאי ופיצוי לילדה הנפגעת בסך 50,000 ש"ח.

קראו גם:  כבאות והצלה: ירושלים- אירוע שריפה בחנות אלרם בתלפיות, ל...

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור, במסגרתו ביקשה להרשיע את הנאשם בעבירות של אינוס ומעשה מגונה בקטין בנסיבות מחמירות, שיוחסו לו בכתב האישום, ולהחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לצורך גזירת העונש מחדש. הנאשם ערער על חומרת העונש.

במסגרת הערעור טענה המדינה, בין היתר, כי בהינתן הקביעה שעדות הילדה בפני חוקרת הילדים נמצאה אמינה ובעדותה מסרה כי חוותה מעשה של אינוס, הרי שביהמ"ש המחוזי לא רשאי היה להניח לטובתו, מבלי שהנאשם טען זאת בעצמו, הסבר חלופי ובמיוחד כזה שאינו עולה בקנה אחד עם התיאור שמסרה הילדה. המדינה טענה, כי מעיון בחקירת הילדה, שתועדה בווידאו, ומעיון בעדות חוקרת הילדים, לא היה בסיס לקביעה של בית המשפט המחוזי שמדבריה של הילדה ניתן להגיע ליותר ממסקנה אפשרית אחת, אלא המסקנה היחידה שאליה ניתן היה להגיע היא שהנאשם אנס את הילדה. כמו כן, טענה המדינה כי הקביעה של בית המשפט המחוזי פוגעת באופן משמעותי במשקל שניתן לייחס לעדויות של קטינים, ובמיוחד של ילדים רכים בשנים, שניתנות לפני חוקרי ילדים.

גם ביחס לעבירה של מעשה מגונה נטען, כי בית המשפט המחוזי טעה טעות משפטית בולטת כאשר הרשיע את הנאשם בעבירה הפחותה של מעשה מגונה בפומבי ולא בעבירה של מעשה מגונה בנסיבות מחמירות, שיוחסה לנאשם בכתב האישום. בית המשפט העליון (כב' השו' ד' מינץ, י' וילנר, א' שטיין) קיבל באופן מלא את עמדת הפרקליטות, דחה את ערעורו של הנאשם וכאמור הרשיעו בעבירות של אינוס ומעשה מגונה בקטין בנסיבות מחמירות.

קראו גם:  גנץ: אני שמח לבשר שאחרי מאמצים רבים שהפעלנו, חו...

כב' השו' ד' מינץ כתב בפסק הדין, כי לאחר צפייה חוזרת ונשנית בהקלטות עדות הילדה לפני חוקרת הילדים, קריאת תמליליה ועדות ועיון בתמליל עדות החוקרת לפני בית המשפט, המסקנה האפשרית הבלעדית היא כי הנאשם ביצע מעשה אינוס בילדה. בפסק הדין צוין, כי "במועד חקירתה הייתה נ' בת כ 4.5- שנים בלבד. לא ניתן לצפות כי תיאור הדברים מפיה יהיה זהה לתיאור אירועים המצופה מאדם מבוגר ואף לא מנערה. זאת בפרט על רקע האירועים הקשים שחוותה, שאירעו פחות משלושה ימים עובר לחקירתה…יש בחומר הראיות כדי להביא להרשעתו של המשיב בעבירת האינוס, בהתייחס למהימנות עדותה של נ'…".

בית המשפט העליון קבע גם שבית המשפט המחוזי טעה טעות נוספת בכך שהרשיע את הנאשם בעבירה של מעשה מגונה בפומבי במקום עבירה של מעשה מגונה בקטין. "מדובר בטעות משפטית שמצדיקה התערבות", צוין בפסק הדין.

כב' השו' וילנר הוסיפה, "בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם, אבקש לחזק את ידיהם של נ' הצעירה והוריה, על האומץ הרב שהיה דרוש להם כדי לצלוח את הליך החקירה ואת ההליך המשפטי הארוך. כידוע, אופיו של ההליך הפלילי, ממוקד, בראש ובראשונה, בשאיפה הראויה להרשיע אך ורק את מי שהוכח מעל לכל ספק סביר שעבר את העבירה המיוחסת לו. מטרה זו דורשת מקורבנות העבירה להיות חשופים לבחינה ביקורתית של גרסתם, הן מצד הנאשם ובא-כוחו, והן מצד רשויות החקירה ובתי המשפט. על רקע האמור, לא בכדי נפגעי עבירה בכלל, ונפגעי תקיפה מינית בפרט, אשר נאלצים להתמודד עם השלכות האירוע הטראומטי על חייהם, בוחרים לעיתים להתמקד בהליכים טיפוליים הממוקדים בהם ובהחלמתם, ולהימנע מהגשת תלונה ומהתמודדות עם המשאבים הנפשיים שההליך המשפטי דורש מהם. משכך, אני סבורה כי לצד פעולות שונות הנעשות להתאמת ההליך הפלילי גם לצרכיהם של נפגעי העבירה (ככל שהדבר אינו פוגע בזכויות הנאשם להליך הוגן… במקרה הנדון, כאמור, נ' הפגינה אומץ רב בהתמודדותה ובנכונותה לשתף פעולה עם ההליך המשפטי האמור. יש לקוות כי עם סיום ההליך, יוכלו נ' ובני משפחתה לשוב ולהפנות את כל מרצם פנימה, אל הליכים הממוקדים בהם ובטובתם".

קראו גם:  "אגרום לך לבכות דם": סייר משטרה מואשם בהטרדה ואיומים על בת זוגו לשעבר

את המדינה יצג בהליך הערעור עו"ד אופיר טישלר מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בבית המשפט המחוזי נוהל התיק ע"י עו"ד יובל קידר מפרקליטות מחוז ירושלים.

אילוסטרציה. קרדיט: freepik

הוסיפו תגובה לכתבה

רוצים לכתוב באתר או לנהל טור?
לחצו כאן ושלחו לנו הודעה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button
דילוג לתוכן