חדשות הארץמבזקים

שתי ספינות טרופות עתיקות שבהן אוצר עתיק ומרהיב נחשפו בקיסריה

פריטים מרהיבים שנטרפו משתי ספינות שהתנפצו מול חופי קיסריה בתקופות הרומית והממלוכית (לפני כ-1700 שנה ולפני כ-600 שנה), נחשפו בסקר תת-ימי שניהלה היחידה לארכיאולוגיה ימית של רשות העתיקות בחודשים האחרונים. מכלולי מטעני הספינות ושרידי השברים שלהן, נמצאו פזורים במים רדודים, בעומק של כארבעה מטרים, על פני שטח של כמה עשרות מטרים.

אוצר מטבעות מהתקופה הממלוכית ובו מטבעות חתוכים. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

לדברי יעקב שרביט ודרור פלנר, חוקרי היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות, "נראה שהספינות עגנו בקרבת מקום, וסערה שהתרחשה גרמה לטביעתן. יתכן שהעגינה התבצעה מתוך מצוקה או חשש מסערה, משום שיורדי הים יודעים, שעגינה במים הרדודים שלא בנמל בנוי ומסודר, היא מסוכנת ומועדת לפורענות."

אוצר מטבעות מהתקופה הרומית. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

האוצר הימי כולל מאות מטבעות כסף (כ-560 מטבעות מתוכם כ- 160 מטבעות חתוכים) מהתקופה הממלוכית ומאות מטבעות כסף וארד מהתקופה הרומית, פסלון (צלמית) ברונזה בדמות עיט – סמל השלטון הרומי, פסלון של שחקן פנטומימה במסכה מהקומדיה הרומית, פעמונים רבים עשויים ברונזה שנועדו, בין השאר, להבריח רוחות רעות, וכלי חרס. בנוסף, התגלו חלקי מתכת רבים השייכים לגוף ספינת עץ, ובהם עשרות מסמרי ברונזה גדולים, צינורות עופרת השייכים למשאבת מי שפוליים, ועוגן גדול עשוי ברזל, אשר נשבר – דבר המעיד על הכח הרב שפעל עליו עד שנשבר, כנראה, בסערה.

קראו גם:  דובר צה"ל: ״השבחתם את האמון בחיל - באוויר, על הקרקע, במאמנים, במטה המבצ...
טבעת הזהב כפי שנמצאה במים. צילום: היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות

מהספינות נטרפו אל הים גם פריטים אישיים נדירים של אנשים שהיו עליהן, אך לא שרדו. בין השאר, נחשפה אבן חן אדומה, שנועדה לשיבוץ בטבעת (גמא), עליו גולף כלי נגינה המוכר בשמות שונים- שהבולט בהם הוא לירה, ובמסורת היהודית- כינור דוד. לפי ספר שמואל ט"ז כ"ג, דוד המלך ניגן לשאול המלך בכינור דוד (וְהָיָה, בִּהְיוֹת רוּחַ-אֱלֹהִים אֶל-שָׁאוּל, וְלָקַח דָּוִד אֶת-הַכִּנּוֹר, וְנִגֵּן בְּיָדוֹ; וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה"). במחקר מקובל, שאותו הכינור המוזכר בתנ"ך, הוא, למעשה, כלי הלירה, המוכר במיתולוגיה היוונית כ"לירה של אפולו". לפי סיפור זה, הרמס בנה את כלי הנגינה – הלירה, משריון צב, בבוקר בו נולד. תמורת כלי נגינה זה, הסכים אפולו, שהיה חובב מוזיקה, להפוך את הרמס ואת אימו לאלים.

קראו גם:  חשד: תושב מזרח ירושלים קיזז חשבוניות פיקטיביות בהיקף של עשרות מיליונים
טבעת זהב עם גמה ועליה דמות הרועה הטוב. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

פריט נוסף חשוב הוא טבעת זהב עבה, המעוצבת בצורת מתומן ומשובצת באבן חן ירוקה, שעליה גולפה דמות נער צעיר, "רועה" לבוש בטוניקה, ועל כתפיו נישא איל או כבשה. דימוי זה, של 'הרועה הטוב', מוכר באמנות הנוצרית הקדומה כסמל לישוע; זהו משל לישוע כרועה הרחמן של בני האדם, או כמי שפורס חסות על האדם או על עדת מאמיניו. מעניין, שטבעת הזהב הייחודית, הנושאת את דמות הרועה

אבן חן הנושאת את דמות הרועה הטוב. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

הטוב, נחשפה בסמיכות לעיר קיסריה, לה נודעת משמעות רבה במסורת הנוצרית. בקיסריה התגבש אחד ממרכזי הנצרות הקדומים ביותר, ובה פעלה אחת הקהילות הנוצריות הראשונות. על קהילה זו נמנו, בתחילה, יהודים בלבד. לפי הברית החדשה, בקיסריה הטביל השליח פטרוס את שר המאה הרומי קורנליוס. "זהו מקרה ראשון שבו אדם לא יהודי הובא תחת כנפי הנצרות", אומר שרביט. "כאן, החלה הדת הנוצרית את דרכה לרחבי העולם". ההערכה היא, שבעל הטבעת שנחשפה, היה מראשוני הנוצרים.

קראו גם:  כבאות והצלה: ירושלים - אירוע השריפה בשכונת קריית מנחם, ...
ראש היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות, יעקב שרביט, מחזיק פעמון שנמצא בים. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "חופיה של ארץ ישראל עשירים באתרי עתיקות ובממצאים, אשר יש להם חשיבות רבה כנכסי תרבות מורשת לאומיים ובינלאומיים. אלה, חשופים לסכנות, ולכן רשות העתיקות מקיימת סקרים תת-ימיים, לאיתור, לניטור העתיקות ולהצלתן . לאורך חופי ישראל מתקיימות פעילויות ספורטיביות רבות – צלילה, שנירקול, שחיית ים פתוח ושייט, במהלכן מתגלים עתיקות מעת לעת. אנחנו פונים לצוללים ומבקשים – אם נתקלתם בעתיקה, קחו נקודת מיקום בים, השאירו את הממצאים במים ודווחו לנו מיד. לגילוי ותיעוד הממצאים באתרם יש חשיבות ארכיאולוגית רבה, ולעיתים גם מציאה קטנה מובילה לתגלית גדולה."

מסמרים מגוף הספינות שנטרפו. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות
פעמונים עשויים ברונזה שנועדו, בין השאר, להבריח רוחות רעות. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות
פסלוני מברונזה ממטען הספינות. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות
פסלוני מברונזה ממטען הספינות. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות
נמל קיסריה – מבט אווירי. צילום: יעקב שמידוב, רשות העתיקות

הוסיפו תגובה לכתבה

רוצים לכתוב באתר או לנהל טור?
לחצו כאן ושלחו לנו הודעה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button
דילוג לתוכן