מחקר של הכנסת: כרבע מהתיקים שנפתחים בחשד לסמי אונס – נסגרים


מחקר של הכנסת: כרבע מהתיקים שנפתחים בחשד לסמי אונס – נסגרים

כרבע מהתיקים הנפתחים במשטרה בחשד לסמי אונס – נסגרים, כך חשף היום (שלישי) מרכז המידע והמחקר של הכנסת, בדיון בוועדה לענייני בהתמכרויות וסמים בכנסת. יו"ר הוועדה, רם שפע (העבודה) קרא "להעניק תחושת ביטחון לנפגעות, ולערוך הסברה ומניעה. באחריותנו לעקוב אחר הגברת האכיפה וההרתעה. כל המשתמש בסמי אונס מנצל את הערפול שהם גורמים".

ח"כ ענבר בזק (יש עתיד) הגדירה את המצב כ"כישלון מערכתי ביחס לנפגעים ובטיפול בחשודים. צריך אומץ רב כדי להתלונן, וכאשר החשוד כלל אינו נחקר – זה מעודד לא להתלונן".

לדברי יונת מייזל, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, בעוד שבשנת 2019 נשלחו לבדיקה 41 מקרים שנחשדו כשימוש בסמי-אונס, הרי שמתחילת 2021 נבדקו כבר 90 מקרים, כלומר יותר מפי שניים. לדברי משרד הבריאות, בעקבות ההכשרות המקצועיות בשנה האחרונה, נצפה שיפור משמעותי במודעות. היא ציינה כי כרבע מהתיקים שנפתחו בחשד לשימוש בסמי אונס – נסגרו, ומנתוני המשרד לביטחון הפנים עולה כי בשנים 2018–2020 נפתחו 366 תיקים בגין בחשד לסמי אונס, ב-2018 84 תיקים, בשנת 2019 – 150 תיקים, ובשנת 2020 – 132 תיקים. בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה שהתקיים לפני כשנה, מסר נציג המשטרה כי מדי שנה קיימים עשרות תיקים בגין עבירות הקשורות לסמי אונס, אך רק בודדים מהם קשורים לעבירה של גרימת שלילת כושר התנגדות, "שזו העבירה שמצביעה על כך ששמו סם אונס לאותו נפגע או נפגעת".

לירון קולטון, מהקהילה הטראנס-בינארית, מספר על ערב שבו הוא מצא את עצמו בשירותים של בר. "הדברים שקרו שם היו אלימים ואינני זוכר את מה שקרה. לא הבנתי מה קרה, חיי הפכו למשבר אחד גדול והפסקתי ללמוד. כשהגשתי תלונה במשטרה נעניתי כי התיק ייסגר מתוך חוסר ראיות".

תפארת סולומון, סיפרה על אי-טיפול בבית החולים שערי צדק אחרי שעברה תקיפה בסם-אונס, החשוד לא נחקר, דגימות לא נאספו – והתיק נסגר. לדבריה, "זו מגיפה כמו הקורונה, וחובה לתת את הדעת, להגביר מודעות ולשנות את המציאות".

לדברי ד"ר רנת ריינס-כרמל, מנהלת חדר אקוטי בבי"ח "הלל יפה", בכל חשד – מועברת דגימה לבדיקה ואילו מיטל שפירא, היועצת המשפטית של הלובי למלחמה באלימות מינית, קראה להגדיר שימוש בסם אונס – כהרעלה, בגלל ערבוב החומרים המסוכנים שבו. היא ציינה את מיעוט ההרשעות של עברייני סמי-אונס, משום שנעשה שימוש בעבירת ,שלילת כושר ההתנגדות" ושם נדרש להוכיח כוונה, בעוד שבעבירת הרעלה לא נצרכת הוכחת-כוונה.

ד"ר רוני ברקוביץ, מנהל האכיפה במשרד הבריאות, הדגיש את החובה לערוך דגימות בשעות הראשונות לאחר התקיפה, בגלל השימוש בחומרים המתפוגגים מהגוף בתוך 10 שעות. לדבריו, חומרים רבים ניתנים לרכישה ברשת, בטלגרם או במסיבות, כאשר מיליליטר אחד מהם – מטשטש את השותה לשעות-רבות.

רפ"ק ליאורה סולטן-יעבץ, מאגף נפגעי עבירה במשטרה, הציגה את הבעייתיות כאשר נערה נתפסת כשיכורה, ואת הקושי להשיג ראיות ואילו לטענת איילת רוזין, היועצת המשפטית של מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, בשנת 2019 הגיעו אליה 243 תלונות על תקיפות תוך שימוש בסמים ואלכוהול, ו-41 תלונות נוספות על תקיפה תחת שימוש בסם-אונס.

אילוסטרציה. צילום: Pexels
Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה





מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה








0 0 votes
דרגו את הכתבה
Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments


כרטיס ביקור דיגיטלי
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x
צילום: pixabay

כשהחברים שלכם יספרו לכם על ההטבה שהם קיבלו מאיתנו, אל תהיו מופתעים

הצטרפו עכשיו לרשימת המנויים שלנו

בחינם

אל תפספסו את ההזדמנות

* בלחיצה על "הצטרפות" אני מאשר/ת קבלת הודעות מחדשות מבזק לייב

דילוג לתוכן