מומלצים

הבדידות לא גזירת גורל

באחרונה, אני חוקרת ועוקבת אחרי האתגרים שמציבה בפנינו התקופה. אני מתרכזת בבדידות המקצינה והולכת של היחיד. המסקנה שלי ברורה: יש למצוא אלטרנטיבה לשיטוט ברשתות החברתיות, אחרת אנחנו וילדינו עלולים ליפול אל זרועותיה של הסטטיסטיקה העולמית. תקופת הקורונה מעצימה את האיום המתמיד על האישיות האותנטית של כל אחד מאיתנו. קל להתרשם מדרישות החברה שמעודדת את כולנו להיות ולהיראות כמו כולם. את הביטוי של האיום הזה אנחנו יכולים לזהות בעליה ברמת הדיכאון ובנטיות האובדניות בתקופת הקורונה בארץ ובעולם.

מאת: שרונה הדר חורי, מנטורית לשפת השינוי

מחוץ למחלת הקורונה הפיזית, מתפשטת בעולם מחלת קורונה נפשית. יש עליה דרמטית בשיעור הסובלים מדיכאון.

מחקרים חדשים שהתפרסמו החודש בארה"ב מגלים שיש עלייה משמעותית בשיעור הדיווחים על תסמיני דיכאון מאז פרוץ מגפת הקורונה. ממצאים קודמים הראו שאחד מכל 14 אמריקנים שוקל ברצינות להתאבד. כרגע מעריכים שאחד מכל עשרה שוקל התאבדות. במקביל, בישראל יש עלייה ניכרת בפניות לער"ן.

בתקופה בה הבידוד החברתי הפך לדגל ההישרדות הפיזי, הצורך לצרוך את הפעילות ברשת החברתית רק עולה. אבל, ככל שצופים יותר ברשת, מתפתים לנסות להתאים לטרנד. ואז מאבדים את היכולת לזהות את הייחודיות האישית ומרגישים כישלון בניסיון להתאים לתדמית חיצונית שלא מסונכרנת עם החוויה הפנימית, פער שמעצים את ההרגשה שאנו לא שווים ולא ראויים, מה שמרחיק אותנו מגיבוש הזהות והייחודיות של כל אחד ואחת מאיתנו.

כ-41% מהנשאלים, במחקר מסוים, דיווחו על בעיה נפשית או התנהגותית אחת לפחות. 30% השיבו כי הם סובלים מהפרעת חרדה או הפרעה דיכאונית. 26% גילו כי הם סובלים מתסמין המחשיד כהפרעה פוסט טראומטית.

הרשת החברתית, במקום לפתור את בעיית הבדידות, מקצינה את החוויה האישית של חוסר השייכות. בזמנים כאלו, הבחירה שתעצים כל אחד מאיתנו יותר, היא להשקיע בהעצמה של הערך העצמי. להתחבר לייחודיות, לשונות ולהעצים אותה. זו הדרך לפרק את האתגרים האלו ולמוסס אותם מחיינו. החיפוש אחרי ההתנהגות הקולקטיבית והצורך להתאים את עצמנו אליה, משאיר אותנו כצופים מבחוץ ויוצרים תחושת חסר פנימית.

מה אם יש דרך אחרת? – השפה של העידן החדש היא שפת השאלה, מי שלא שואל, רק משכפל את העבר. שפת השאלה, מאפשרת למציאות אחרת, שעוד לא היתה כאן, להתממש.

דרך שפת השאלה, נוכל להגיע אל כל מה שכבר יש, בפנים.

מכוסה בשכבות של מסקנות ושיפוטים.

בדידות, לבדוּת, זרוּת, חוסר שייכות – האם זו בחירה או בריחה?

נראה שזו בחירה בסיפור שהוא שקרי, סיפור שמנהל את המציאות שלנו. וזו גם בריחה מלהיות, לזהות ולקבל את השלם, השונה, הייחודי, האחר שאנחנו באמת. מה אם הייחודיות והשונות שלנו היא זו שחסרה בפאזל האנושי? מה אם להיות אנחנו זה המפתח לחוסן האישי, לבריאותנו הנפשית והפיזית?

צילום: ינאי יחיאל

הוסיפו תגובה לכתבה

התכנים המתפרסמים במדור זה כוללים תוכן ומידע שיווקי/מסחרי, ומערכת חדשות מבזק לייב אינה נושאת באחריות למהימנותם. אין בפרסום הכתבה משום המלצה, חוות דעת, הבעת דעה או מתן עצה מצד אתר חדשות מבזק לייב, ואין לראות באמור תחליף לייעוץ מקצועי ו/או ייעוץ משפטי. כל החלטה בדבר השימוש בתכנים ובמידע תיעשה על אחריותך בלבד ומומלץ ללוותה בייעוץ מקצועי פרטני.

רוצים לכתוב באתר או לנהל טור?
לחצו כאן ושלחו לנו הודעה

2 תגובות

  1. נקודה כל כך חשובה..
    כן, זו בחירה
    ולכן ניתנת לשינוי, עיבוד, תרומה ותמטרה..כל הכבוד על ההארה

  2. תודה רבה שרונה, על התזכורות שאינך מתעייפת מלחזור ולהשמיע ולכתוב לנו, כדי שנזכור ונתרגל את שפת השאלה הפתוחה ונהיה אנחנו.

    רונית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button
דילוג לתוכן