הנציב דוד רוזן: תלונה מוצדקת נגד רשויות המס

בימים אלו הכריע כבוד השופט בדימוס, נציב התלונות על גופי התביעה בישראל, בתלונה שהוגשה נגד רשויות התביעה של רשות המסים.

התלונה שהוגשה על ידי משרד עורכי הדין גיא פלנטר, המוכר כמשרד עו"ד פלילי מוביל בישראל, גוללה כשלים שונים בניהול הליך משפטי על ידי גופי התביעה ברשויות המס.

להלן ההכרעה בתלונה, כפי שניתנה על ידי הנציב, במילים אלו ממש:

1.במסגרת תלונתך הלנת לנציבות בשם "שפיר – מושב עובדים של הפועל המזרחי

להתיישבות שיתופית בע"מ" (להלן: "מושב שפיר").

2 .עניינה של התלונה בהתנהלות המחלקה המשפטית הפלילית של מחוז דרום ברשות

המיסים (משרד מע"מ באר שבע) במסגרת תיק פלילי 18-11-71982 ,שהתנהל כנגד מר

אוריאל רחמני, אשר שימש בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום כיו"ר ועד ההנהלה של

מושב שפיר (להלן: "מר רחמני" או "הנאשם").

3 .על פי טענתך, נפלו פגמים חמורים בהתנהלות המאשימה בניהול ההליך נשוא התלונה,

וזו פעלה באופן בלתי ראוי, תמוה ובלתי סביר, שהוביל, בסופו של יום, לעיוות דין.

4 .עיקר טענותיך עסקו בהימנעותה של רשות המיסים מלהעמיד לדין את מר רחמני על

חלק ניכר מפעילותו העבריינית בתקופות הרלוונטיות לכתב האישום; כמו גם

בהתעלמותה מהצהרות וראיות המעידות על ההיקף האמיתי של העבירות הפליליות

שביצע הנאשם, ועל הנזק הרב שגרם ל-88 חברי אגודה, הנמנים על איחוד העוסקים

במושב שפיר. הצהרות אלה, כך לדבריך, צריכות היו להוביל לעריכת השלמות חקירה

ולתיקון כתב האישום.

5 .עוד צוין על ידיך, כי קולם של 88 חברי האגודה לא נלקח בחשבון במשא ומתן שנערך

להסדר טיעון עם הנאשם, וכי בטיעונים לעונש נמנע ב"כ המאשימה מלשתף את בית

המשפט, ולו במילה אחת, בכל האמור בהצהרות הנפגעים שהועברו לעיונו. לדבריך,

הגם שנקבע על ידי הגורמים הרלוונטיים כי אין מקום להיעתר לבקשתך להכיר בחברי

האגודה כנפגעי עבירה על פי חוק, ראוי היה ליתן ביטוי לדבריהם, לכל הפחות, במשא

ומתן להסדר טיעון ובטיעונים לעונש בפני בית המשפט.

6 .כן טענת בתלונתך, כי רשות המיסים גיבשה עם הנאשם הסדר טיעון החורג ממתחם

הסבירות, אשר אף לשיטת המאשימה עצמה חרג ממתמחי הענישה ההולמים. זאת,

לדבריך, כאשר אין בנימוקים שציין ב"כ המאשימה לפני בית משפט כדי להניח

תשתית סבירה וראויה לחריגה בוטה זו.

7 .כאמור במכתבנו אליך מיום 21.6.14 ,משטענות אלה עניינן בהחלטות המצויות בליבת

שיקול דעתה המקצועי של המחלקה המשפטית ברשות המיסים, לא מצאתי

שבסמכותי לבררן, על פי חוק.

8 .יחד עם זאת, מצאתי לברר טענותיך הבאות כדלקמן (סעיפים ט'-ט"ו לתלונה,

ההדגשות במקור):

נגד מר רחמני הוגשו 45 תביעות חוב בסכום כולל של למעלה מ-34 מיליון ₪, וכנגד

בתו, הגב' ציוני רחמני, הוגשו 8 תביעות חוב בסכום כולל של למעלה מ-18 מיליון

.₪

בחודש ספטמבר 2017 נעתר בית המשפט לבקשת החייבים שלא להכריזם כפושטי

רגל.

על פי התלונה, עמדת הכנ"ר הייתה להורות על ביטול ההליכים בעניינם של

החייבים, משבקופת פשיטת הרגל הצטבר סכום זניח בלבד, והחייבים חדלו לשלם

את צו התשלומים במשך 10 חודשים וצברו חוב פיגורים משמעותי.

ביום 21.1.5 ניתנה החלטה של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיקי פש"ר

16-09-28153 ופש"ר 16-09-28193 ,מפי כב' השופט גיל דניאל, המורה על ביטול צו

כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו להגנת מר רחמני ובתו (להלן: "החלטת

בית המשפט המחוזי").

ביום 21.1.10 בשעה 11:11 פנית, לדבריך, בהודעת דוא"ל, לבאי כוח המאשימה,

עו"ד עידן ארד ועו"ד איילה ביטון, במסגרתה ציינת כי צו כינוס הנכסים ועיכוב

ההליכים שניתנו להגנת מר רחמני בוטלו, תוך צירוף ההחלטה, והוספת כי ייתכן

ולהחלטה ולטעמיה השלכות על ההליכים הפליליים שרשות המיסים מנהלת נגד

מר רחמני.

במועד משלוח דוא"ל זה כלל לא ידעת, לדבריך, כי באי כוח המאשימה הגיעו

להסדר טיעון עם מר רחמני וכי התיק כבר נקבע לשמיעת טיעונים לעונש.

ביום 21.1.26 נשמעו הטיעונים לעונש בת"פ 18-11-71982 בבית משפט השלום

בבאר שבע. לישיבת הטיעונים לעונש התייצבה מטעם המאשימה המתמחה אפרת

נורסי, אשר לטענתך, לא עדכנה את בית המשפט כי צו כינוס הנכסים ועיכוב הליכי

פשיטת רגל שניתנו להגנתו של הנאשם רחמני – בוטלו על ידי בית המשפט.

זאת ועוד, כך התלונה, בישיבת הטיעונים לעונש, ב"כ הנאשם והנאשם עצמו טענו

טענות עובדתיות לא נכונות, לפיהן הליך כינוס ופשיטת רגל עדיין מתקיים ונדון,

כאשר על פי החלטת בית המשפט המחוזי האמורה, לא שילם הנאשם רחמני

במשך תקופה של 10 חודשים כל תשלום לקופת הכינוס, וצו כינוס הנכסים ועיכוב

ההליכים בתיק הפש"ר בוטלו, בין היתר, בשל ניצול ההליכים לרעה על ידי

הנאשם רחמני, והכל כאמור בהחלטה עצמה.

מחדל המאשימה באי עדכון בית המשפט בדבר ביטול צו כינוס הנכסים ועיכוב

ההליכים שניתנו להגנת הנאשם רחמני, ביחד עם הטענות העובדתיות הלא נכונות

שנשמעו מפי הנאשם ובא כוחו בישיבת הטיעונים לעונש, השפיעו, כך לדידך, על

שיקול דעתו של בית המשפט בשאלת אימוצו של הסדר הטיעון.

כך, לדבריך, על אף שבית המשפט לא הסתיר דעתו כי הסדר הטיעון מאוד מקל עם

הנאשם ואולי אף חורג מתחתית מתחם העונש ההולם, הוא לא מצא עילה

להתערב, כאשר העובדות הלא נכונות שהוצגו לפניו, מהוות חלק מנימוקיו

להחלטה זו (סעיפים 4 ו-7 לגזר הדין).

כך אם כן, לדידך, נגרם עיוות דין, כאשר בית המשפט הוטעה לחשוב שהנאשם

רחמני נתון בהליכי כינוס ופשיטת רגל ומשלם את חובותיו במסגרת הליך פש"ר

ויש להתחשב במצבו הכלכלי, שעה שבפועל – בוטלו ההליכים, בין היתר מאחר

ובמשך 10 חודשים לא שילם הנאשם כל תשלום לקופת הכינוס ונפסק כי הנאשם

ניצל לרעה את הליכי הכינוס והפש"ר.

כן ציינת בהקשר זה, כי באי כוח האשימה מסכלים כל ניסיון מצדך לברר מדוע

הוטעה בית המשפט, כשלדבריך, ביום 21.2.1 כעבור 22 ימים מיום פנייתך אליהם

ובחלוף 6 ימים מיום מתן גזר הדין, השיב לך עו"ד ארד בדוא"ל כי: "זה עתה

שבתי לעבודה לאחר שבועות מספר שבהם לא הייתי, ועל כן אני רואה לראשונה

את המייל ששלחת, ומכאן אני מאשר עתה את קבלתו".

. בתגובה, בו ביום, פנית לעו"ד ארד ועו"ד ביטון בבקשה לקבל מידע בדבר אופן

טיפולם בהודעתך הקודמת ובעדכונם בנושא את בית המשפט.

לדבריך, עו"ד ארד סירב להשיב לשאלותיך, משאינך צד להליך, כך בתשובתו מיום

21.2.2 ;ואילו עו"ד ביטון לא מסרה שום תגובה או התייחסות.

. באי מתן מענה לפנייתך סיכלו, לטענתך, באי כוח המאשימה, כל ניסיון מצידך

לברר כיצד קרה, שבית משפט השלום לא עודכן בהחלטת בית המשפט המחוזי,

למרות שהמצאת לעו"ד ארד ולעו"ד ביטון את ההחלטה עוד ביום 21.1.10.

9 .ביום 21.7.1 התקבלה במשרדנו התייחסותה של עו"ד יעל אריה-הלדמן, סגנית בכירה

ליועץ המשפטי מע"מ פלילי, לנטען לעיל, ובימים 21.7.13 ו-21.7.14 התקבלו במשרדנו

התייחסויותיהם האישיות של עו"ד ביטון, עו"ד ארד והמתמחה נורסי.

10 .הכל כפי שיפורט להלן.

התייחסות המחלקה המשפטית (מע"מ פלילי)

11 .מהתייחסותה של עו"ד אריה-הלדמן עלו, בין היתר, הדברים הבאים כדלקמן

(ההדגשות במקור).

כתב האישום

12 .ביום 18.11.29 הוגש לבית המשפט השלום בבאר שבע כתב אישום כנגד מר רחמני

במסגרת ת"פ 18-11-71982.

13 .בתמצית, כתב האישום כלל עבירות מס שונות שבוצעו על ידי הנאשם, אשר במהותן

מתייחסות לניכוי מס תשומות שלא כדין במטרה להתחמק מתשלום מס – עבירות

"פשע" לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975) להלן: "חוק מע"מ") וכן לפי פקודת

מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת מ"ה").

14 .כתב האישום הינו תולדה של שלושה תיקי חקירה שונים, והוא אחז בשני אישומים,

אשר ייחסו לנאשם ביצוע של 121 עבירות לפי חוק מע"מ וכן 2 עבירות לפי פקודת מ"ה

אשר בוצעו מפברואר 2008 ועד יולי 2013 .סכום המס שנגרע מקופת המדינה נשוא

העבירות שיוחסו בכתב האישום עמד על 588,895.₪

ההליך המשפטי עד למועד הטיעונים לעונש

15 .ביום 20.6.21 ,בדיון שהתקיים בתיק בבית המשפט, עתר הסנגור, עו"ד כפיר ממון,

בבקשה להפנות את התיק להליך בפני שופט מגשר, והתיק נותב אל כב' סגן הנשיא

(כתוארו אז), השופט איתי ברסלר-גונן.

16 .ביום 20.9.9 התקיימה ישיבת גישור בתיק. במהלך ישיבת הגישור, לאחר שמיעת

טענות ההגנה ועמדותיה (לרבות טענת ההגנה כי הנאשם מצוי בהליך פש"ר, כפי שאכן

היה נכון לאותה העת), וכן לאחר שנשמעה עמדת המאשימה, נמסרה לבאי כוח

הצדדים המלצת השופט המגשר באשר למתווה המומלץ והמאוזן בראייתו של בית

המשפט לצורך סיום התיק.

17 .בשלב זה, כך עו"ד אריה-הלדמן, ביקש עו"ד ארד לקיים הפסקה בדיון, על מנת

להיוועץ עמה, משהיא הגורם הממונה המוסמך לאישור הסדרי טיעון אצל המאשימה.

עו"ד ארד הציג לעו"ד אריה-הלדמן את מכלול הטענות שנשמעו במהלך הגישור (סכום

המס הנובע מהעבירות שבוצעו, חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות והשיהוי עד להגשת

כתב האישום, תשלום מלוא המס ותיקון תוצאות העבירה (הסרת "המחדל הכספי"),

עיתוי גיבוש ההסדר בעת שטרם נשמעו הראיות בתיק והחיסכון הניכר במשאבים

ציבוריים כתוצאה מכך (בשים לב כי מדובר בתיק שהוכחתו הצריכה העדת 37 עדי

תביעה ששניים מהם עדי מדינה, וזאת בחלוף כ-12 שנים מראשית ביצוע העבירות,

היקף חומרי החקירה הגדול מאוד בתיק, וכן העובדה כי לנאשם אין עבר פלילי) לרבות

המלצת השופט המגשר, על נימוקיה, שכללה גם הצעה לתיקון מינורי של כתב האישום

(מחיקת עבירה אחת של מ"ה שהטעם הטכני למחיקתה, הוגדר על ידי בית המשפט

כ"כפל אישומים"), ובסיום השיחה הוחלט לקבל את המלצת השופט המגשר.

18 .עוד באותו היום תוקן כתב האישום והוקרא לנאשם, אשר הודה במיוחס לו לפיו,

והורשע בביצוע 121 עבירות לפי ס' 117)ב)(5 (לחוק מע"מ (78 עבירות מתוכן בנסיבות

מחמירות לפי ס' 117)ב2)(3 (לחוק מע"מ), וכן עבירה אחת לפי ס' 220)4 (לפקודת מ"ה.

19 .עו"ד אריה-הלדמן ביקשה להבהיר, כי סוגיית היות הנאשם בהליך פש"ר, הגם

שנשמעה במהלך ישיבת הגישור מפי ב"כ הנאשם (ואף שהייתה נכונה באותה עת),

לא נמנתה על שיקולי התביעה בגיבוש החלטתה לקבל את המלצת השופט המגשר

ולהביא לסיום התיק בהסדר טיעון כפי שנעשה, וכי עמדת התביעה הייתה כפי

שהיא, אף מבלי להיזקק כלל לטענת ההגנה על היות הנאשם בהליך פש"ר.

התייחסות לטענות הנזכרות בסעיפים ט'-ט"ו לתלונה

20 .ישיבת בית המשפט לשמיעת טיעונים לעונש ומתן גזר דין נקבעה (במקור) ליום

20.11.24 ,ואולם המועד נדחה מפעם לפעם מסיבות שונות הן על ידי בית המשפט, הן

על ידי הסנגור והן על ידי התביעה, והדיון נדחה ליום 20.1.12.

21 .בינתיים, ובסמוך לאמור, הוכרז במשק על סגר כללי נוסף בשל מגיפת הקורונה,

והתובע הוצא בשל כך לחופשה תוך הגדרתו כ-"עובד בהסדר" (כמשמעות מונח זה

בהוראות ובהסכמים הנוגעים לעובדי שירות המדינה בהינתן מגיפת הקורונה).

22 .על כן, ביום 21.1.11 ,הגיש ב"כ הנאשם בקשה משותפת מוסכמת לדחיית ישיבת

הטיעונים לעונש ומתן גזר הדין "בשל משבר הקורונה והסגר שהוכרז, מצוי ב"כ

המאשימה בחופשה בביתו וגם משרדו של ב"כ הנאשם סגור", ובית המשפט הורה על

דחיית הדיון ליום 21.1.26 ,תוך שציין במפורש בהחלטתו: "יובהר כי לא ניתן לדחות

מעבר לכך".

23 .בהקשר זה ביקשה עו"ד אריה-הלדמן לציין, כי לאור נסיבות אישיות של התובע

(הולדת בן) הוא שהה בחופשה ומחלת בת זוג מיום 20.12.28 ועד יום 21.1.7 ,ובהמשך

הוגדר כ"עובד בהסדר" החל מיום 21.1.10 ועד 21.1.31 .מכלול הנסיבות הובילו לכך

שבפועל, החל מיום 20.12.27 ועד ליום 121.31 ,ברצף, לא היה כלל במקום העבודה.

עוד צוין בהתייחסות, כי לתובע אין מחשב נייד משרדי והגישה היחידה שלו לתיבת

המייל הארגוני במקום העבודה היא מהמשרד בלבד.

24 .בהינתן החלטת בית המשפט כאמור, שלא ניתן יהיה לדחות עוד את הדיון, נותב התיק

לצורך ההופעה בישיבת בית המשפט ביום 21.1.26 אל המתמחה, הגב' אפרת נורסי

(לעיל ולהלן: "המתמחה").

25 .על פי ההתייחסות, ביום 21.1.25 קיים התובע מביתו שיחת טלפון ממושכת לצורך

הכנת המתמחה להופעה בתיק, במסגרתה, בין היתר, סייע התובע והנחה את המתמחה

בכתיבת טיעוני המאשימה לעונש וכן את נימוקי הסדר הטיעון. עו"ד אריה-הלדמן

ביקשה לציין, כי ההתכתבות בין המתמחה לתובע, שנערכה במקביל לשיחת הטלפון,

נעשתה באמצעות תיבת המייל הפרטית של התובע, שעה שכאמור הוא מצוי בביתו

ללא גישה לתיבת המייל שבמקום העבודה, והמתמחה (שאין לה כל גישה למייל של

התובע בעבודה) מצויה במקום העבודה שבמשרד.

עותק ההתכתבות במייל וכן עותק הטיעונים לעונש שהוכנו ונשלחו במסגרת זו, צורפו

להתייחסות.

26 .עו"ד אריה-הלדמן ביקשה להדגיש בעניין זה, כי עיון בטיעונים לעונש ובהנמקת

הסדר הטיעון מלמד, כי לא בא זכרה של סוגיית היות הנאשם בהליכי פש"ר

בטיעוניה של התביעה לעונש, שכן עובדה זו כאמור לא היוותה שיקול בשיקולי

התביעה בעת עריכת הסדר הטיעון וקבלת המלצת השופט המגשר.

27 .לא זו אף זו, כך בהתייחסות, לעניין זה ניתן לראות גם את טיעוני המאשימה לעונש

בהתייחס לרכיב הקנס הכספי שאמור להיות מוטל על הנאשם, שכן צוין בהקשר זה

במפורש כך: "רכיב קנס כספי אשר הושאר לשיקולו של בימ"ש – הכלל בפסיקה

הינו שתיקים של עבירות כלכליות מחייבים הטלת ענישה בעלת אופי כלכלי (וזאת

במטרה ליטול את "העוקץ" שביסוד התמריץ לביצוע עבירות מסוג זה), ועל כן,

המאשימה תעתור להטיל על הנאשם קנס כמקובל בתיקים מסוג זה, בשיעור %5-

%10 מסכום המס הנובע מהעבירות בהן הורשע הנאשם" – וכך נרשמו הדברים מפי

המתמחה בפרוטוקול ישיבת בימ"ש מיום 21.1.26 .

28 .עולה איפוא, כך עו"ד אריה-הלדמן, כי עמדתה העונשית של התביעה ביחס לרכיב

הקנס הכספי הייתה, כי העונש הראוי והמתאים לשיטתה בהינתן מכלול נסיבות

העניין (ומבלי שכאמור סוגיית הליך הפש"ר נכללה בשיקוליה) צריך להיות במתחם

.₪ 90,000 – ₪ 45,000 שבין

29 .עו"ד אריה-הלדמן ביקשה להדגיש, כי הטיעון של המאשימה בעניין רכיב הקנס הכספי

גובש ונעשה תוך היצמדות למדיניות הענישה הכללית העקרונית וכן ההנחיות לתובעים

בלשכה המשפטית ברשות המיסים בהקשר זה, וזאת באופן זהה לאופן שבו הוא מוצג

ככלל בתיקים האחרים בסוג עבירות זה, וללא כל שוני בתיק דנן (שהרי בהתייחס

למידתו של רכיב זה, לא גובשה הסכמה בין באי כוח הצדדים במסגרת הגישור, ועל כן

הציג כל צד עמדה עצמאית).

30 .בעת מתן גזר הדין קבע בית המשפט בהתייחס לקביעת המתחם ההולם והנכון לרכיב

הקנס הכספי, מתחם שנע בסכומים כספיים שבין 000,30 ₪ לבין 000,50 ,₪ ובמסגרת

המתחם ההולם שקבע, הורה בית המשפט על הטלת העונש בתחתית המתחם בשל

מצבו הכלכלי של הנאשם, כפי שהוא הובא בפניו מפי הסנגור וכן מפי הנאשם עצמו.

31 .הנה כי כן, התביעה לא הביאה בשיקוליה את היות הנאשם בהליכי פש"ר עת גיבשה

את עמדתה לענישה הראויה והסבירה בתיק זה, כך בהתייחסות.

32 .באשר להודעת המייל ששלחת ביום 21.1.10 אל תיבת המייל הארגונית של התובע,

עולה כי בפועל התובע ראה אותה רק עם שובו לעבודה ביום 21.2.1 .התובע הגיב למייל

זה בו במקום במתן תשובה, לפיה: "עו"ד פלנטר שלום ובוקר טוב, זה עתה שבתי

לעבודה לאחר שבועות מספר שבהם לא הייתי, ועל כן אני רואה לראשונה את המייל

ששלחת…".

33 .אשר על כן, מובן שבמכלול נסיבות העניין שתוארו לעיל, כך עו"ד אריה-הלדמן, התובע

לא ראה וגם לא הייתה לו כל אפשרות לראות את המייל ששלחת אל תיבת המייל

הארגונית שלו ביום 21.1.10 ,ובהתאם לכך לא ידע כלל על קיומה של ההחלטה אודות

ביטול הליכי הפש"ר בעניין הנאשם ולא הייתה לו או למתמחה (שלא הייתה מכותבת

למייל ולא הייתה לה גישה למייל המשרדי של התובע) אפשרות להעמיד את הדברים

על דיוקם בישיבת בית המשפט מיום 21.1.26 .

34 .מבדיקה שנעשתה גם עם מנהלת היחידה, עו"ד איילה ביטון, שאף היא הייתה

מכותבת למייל זה, נמסר לעו"ד אריה-הלדמן כי היא מניחה שעברה על מייל זה, כפי

שהיא נוהגת לעבור על כל המיילים מידי יום. היא ציינה כי לא היו אלה ימים רגילים.

הם נכנסו לסגר ועבדו במתכונת מצומצמת מאוד באי ודאות מוחלטת. התובע שהה

תחילה בחופשה ובהמשך במחלת בת זוג מהם היה אמור לשוב בכל יום, ולכן היה לה

ברור כי יעבור על המיילים כפי שתמיד עשה באחריות רבה. ההיעדרות שלו מהמשרד

התארכה בשל הסגר שנכפה על המשק, עובדה שמנעה ממנו הלכה למעשה לעבור

בסמיכות על המיילים. עוד הוסיפה עו"ד ביטון כי עבדה במתכונת חירום, היינו טיפול

במשימות הדחופות ביותר, וכפי הנראה, בזמן אמת, לא הייתה הודעת עדכון מטעמך,

שאינך צד להליך, דחופה בעיניה, והלה סברה כי תקבל מענה בימים הקרובים

מהתובע, בדיוק באותו אופן שנתן מענה לכל הפניות שהגיעו מטעמך בתיק זה, והיו

כאלה לא מעט.

35 .עוד ציינה עו"ד אריה-הלדמן, כי העובדה שלא ניתן לך כל מענה, תגובה או אישור

קבלת מייל ממייצגי התביעה הייתה צריכה אף היא לעורר אצלך את הספק כי

התביעה לא ראתה כלל את המייל שנשלח. מה עוד שימים אלה לא היו ימי שיגרה.

המדינה כולה הייתה באותם הימים במצב חירום ועובדים יצאו לחופשה במסגרת

הסדר.

36 .ניתן להיווכח, כך בהתייחסות, כי כאשר התובע רואה את המיילים הוא דואג להגיב

אליהם באופן מיידי.

37 .ביום 20.2.1 השבת במייל לתגובת התובע ואף העלת מספר שאלות שמתייחסות אל

התיק הפלילי דנן, וזאת מבלי שיש לך (או למרשך) זכות עמידה בו, כך בהתייחסות,

ועל כן נענית במייל תשובה ביום 21.2.2) שוב ניתן לראות כי ניתן מענה מידי לפניותיך)

כי נוכח העובדה שאינך צד להליך, הרי שלא ניתן להשיב לשאלותיך. זאת, תוך הסבת

תשומת לבך למכתב מיום 20.1.19 שבמסגרתו הודע לך אודות החלטת המאשימה שלא

להכיר במרשך כ"נפגע עבירה", על כל המשתמע מכך.

38 .במקביל לכל האמור, ביום 21.1.26 ,בעת שכאמור התובע שהה בחופשה בביתו, לאחר

שהסתיים הדיון בבית המשפט בתיק דנן וגזר הדין כבר ניתן, התקשר הסנגור אל

התובע. הסנגור מסר לתובע כי לאחר צאתו מן הדיון, בעת ששוחח עם הנאשם, סיפר

לו הנאשם כי לפני מספר שבועות ביטל בית המשפט את הליכי הפש"ר בעניינו. לדברי

התובע, הסנגור טען באוזניו כי מיד כששמע זאת מפי הנאשם לאחר שניתן גזר הדין,

התקשר אל התובע ועדכן אותו בעניין על מנת שלא תהיה הטעיה, לרבות בעובדה כי

מדובר בהחלטה שאינה חלוטה וכי הנאשם מתכוון לערער עליה לעליון. לדברי התובע,

לשמע הדברים, הוא הציע לסנגור לשלוח בו במקום הודעה בכתב על כך לתיק בית

המשפט וזאת הגם שגזר הדין כבר ניתן ובית המשפט "קם מכיסאו", למען הסדר

הטוב והעמדת הדברים על דיוקם.

39 .ביום 21.2.1 מיד עם חזרת התובע לעבודה, מצא התובע להפתעתו בתיבת המייל שלו

גם מייל ששלח אליו הסנגור ביום 21.1.26 .לא סוכם בין התובע לסנגור כי הסנגור

יעביר לו מייל בעניין והתובע היה משוכנע שהודעה לבית המשפט נשלחה ישירות לבית

המשפט כבר לאחר שיחתו עם הסנגור ביום 21.1.26 .עוד באותו היום, עת ראה התובע

את המייל, הגיב הלה במייל חוזר לסנגור ושב על עמדתו לפיה יש להעביר הודעה

כאמור לבית המשפט, תוך הבהרה שאין כל עמדה משותפת מפי באי כוח הצדדים

בהקשר זה.

40 .ביום 21.2.3 העביר הסנגור הודעה בכתב על האמור תוך תיאור הדברים כפי שהביאם

לידיעת התובע בשיחת הטלפון שהתקיימה לאחר מתן גזר הדין בתיק. על כך ניתנה

החלטת השופט המגשר באותו היום, בה נכתב כך: "ראיתי. בתיק ניתן גזר דין".

41 .לאור כל האמור לעיל, כך בהתייחסות, עולה כי טענותיך בסעיפים ט'-טו' לתלונתך,

לפיהן המאשימה בהליך נשוא התלונה לא עדכנה את בית המשפט בדבר ביטול צו

כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו להגנת הנאשם, ולא העמידה על דיוקן את

העובדות השגויות שציין ב"כ הנאשם בעניין זה, אינן נכונות כלל.

42 .עו"ד אריה-הלדמן ציינה, כי כפי שפורט בהרחבה בתגובתה, על אף שאין מחלוקת כי

ביום 21.1.5 נשלח מייל לתביעה בעניין ביטול צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים,

התובע והמתמחה לא ידעו ולא היו מודעים למייל זה במועד ה-21.1.26 ,שהינו מועד

הטיעונים לעונש וגזר הדין. על כן אין כל שחר לטענותיך, למסקנותיך ולפרשנותך,

לפיהן מייצגי המדינה במחלקה המשפטית בבאר שבע פעלו בניגוד למינהל תקין, באופן

בלתי ראוי, תמוה ובלתי סביר, שהוביל בסופו של הליך פלילי זה לעיוות דין.

43 .נהפוך הוא, כך בהתייחסות, מרשך (מושב שפיר וחבריו אשר פנו אף הם לפחות

בהזדמנות אחת בעצמם ללא עו"ד מייצג), אתה או מי מטעמך, זכיתם במהלך הפניות

השונות שלכם למחלקה המשפטית בבאר שבע למענה קולגיאלי, ענייני והוגן ומייצגי

התביעה נהגו כלפיכם בהתאם לכל הכללים.

44 .עו"ד אריה-הלדמן שבה וציינה, כי עיון בטיעונים לעונש והנמקת הסדר הטיעון מלמד,

כי לא בא זכרה של סוגיית היות הנאשם בהליכי פש"ר בטיעוניה של התביעה לעונש,

שכן עובדה זו לא היוותה כלל שיקול בשיקולי התביעה בעת עריכת הסדר הטיעון

וקבלת המלצת השופט המגשר.

45 .לאור כל האמור, כך עו"ד אריה-הלדמן, דין התלונה להידחות.

46 .בימים 21.7.13 ו-21.7.14 הודיעו עו"ד ביטון, עו"ד ארד והמתמחה נורסי, כי אין

בידיהם להוסיף דבר על ההתייחסות לעיל.

47 .משסקרנו כל המפורט לעיל, הגיעה עת ההכרעה.

48 .בתלונתך הלנת כנגד התנהלות המחלקה המשפטית הפלילית של מחוז דרום ברשות

המיסים (משרד מע"מ באר שבע) במסגרת תיק פלילי 18-11-71982 ,שהתנהל כנגד מר

אוריאל רחמני, אשר שימש בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום כיו"ר ועד ההנהלה של

מושב שפיר.

49 .על פי טענתך, באי כוח המאשימה בהליך נשוא התלונה לא עדכנו את בית המשפט

בדבר ביטול צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו להגנת הנאשם, ולא העמידו את

העובדות השגויות שציין ב"כ הנאשם בעניין זה, על דיוקן.

50 .בשל התנהלות זו, כך לדידך, הוטעה בית המשפט לחשוב שהנאשם רחמני נתון בהליכי

כינוס ופשיטת רגל ומשלם את חובותיו במסגרת הליך פש"ר; שעה שבפועל – בוטלו

ההליכים.

51 .כן ציינת, כי באי כוח המאשימה סיכלו כל ניסיון מצדך לברר מדוע הוטעה בית

המשפט כאמור, למרות שהמצאת לעו"ד ארד ולעו"ד ביטון את החלטת בית המשפט

המחוזי, הנזכרת לעיל.

52 .עו"ד אריה-הלדמן ציינה בהתייחסותה, כי בשל אילוצים אישיים ומגבלות מגיפת

הקורונה, עו"ד ארד נעדר מהמשרד מיום 20.12.27 ועד ליום 21.1.31 ,ומשכך לא ראה

וגם לא הייתה לו כל אפשרות לראות את המייל ששלחת אל תיבת המייל הארגוני שלו

ביום 21.1.10 .בהתאם לכך, עו"ד ארד כלל לא ידע על קיומה של ההחלטה אודות

ביטול הליכי הפש"ר בעניין הנאשם, ולא הייתה לו או למתמחה אפשרות להעמיד את

הדברים על דיוקם בישיבת בית המשפט מיום 21.1.26 .

53 .מבדיקה שנעשתה עם עו"ד ביטון, אשר כותבה גם היא למייל האמור, נמצא כי הלה

סברה שתיענה תוך ימים ספורים על ידי עו"ד ארד, וכי במסגרת מתכונת החירום בה

עבדה, הודעתך לא נראתה בעיניה ברמת דחיפות גבוהה, משאינך צד להליך.

54 .מעבר לאמור, ביקשה עו"ד אריה-הלדמן להדגיש בהתייחסותה, כי התביעה לא הביאה

בשיקוליה את היות הנאשם בהליכי פש"ר עת גיבשה את עמדתה לענישה הראויה

והסבירה בתיק, וכי לסוגיה זו אין זכר בטיעונים לעונש ובהנמקת הסדר הטיעון,

כמפורט לעיל.

55 .לאחר שעיינתי בכלל המסמכים שהונחו לפניי במסגרת בירור התלונה שבנדון,

מצאתי כי נפל פגם בהתנהלות המאשימה בתיק נשוא דיוננו.

56 .השתלשלות העניינים, כפי שפורטה במסגרת התלונה וההתייחסות מלמדת,

למעשה, כי המאשימה הופיעה לישיבת טיעונים לעונש, מבלי שזו הכירה את כלל

העובדות הרלוונטיות לדיון האמור, למרות שאלו הובאו לידיעתה מבעוד מועד על

ידיך.

57 .התנהלות זו אפשרה מסירת עובדות שגויות לבית משפט השלום על ידי הנאשם ובא

כוחו, במסגרת הטיעונים לעונש, עליהן אף הסתמך בית המשפט בעת מתן גזר הדין,

בציינו כדלקמן:

"הוצגו היום במסגרת ראיות ההגנה חובות כבדים שלו ושל רעייתו

הנובעים ממשבר בענף החקלאות. עולה גם מהדוחות כי מדובר

בחקלאי שחייב סכום של עשרות מיליוני שקלים לנושים שונים והוא

מצוי בהליך פשיטת רגל." (סעיף 4 לגזר הדין)

ובהמשך:

"מתחם העונש ההולם שהוצע באופן יחסי להשמטת המס הוא אכן

על פי הפסיקה. עם זאת, סבורני שיש לתת ביטוי למצבו הכלכלי של

הנאשם בהתאם לסעיף 40ח בחוק העונשין. בנסיבות אלו, אני קובע

את מתחם הקנס כמתחם שנע בין 000,30 ₪ ל-000,50 ₪ ואת דינו של

הנאשם אגזור בתחתית מתחם זה." (סעיף 7 לגזר הדין)

 

58 .לאמור, על אף שבאי כוח המאשימה לא ראו בהליכי הפש"ר שהתנהלו בעניינו של

הנאשם כל שיקול בעת עריכת הסדר הטיעון ובטיעוני התביעה לעונש, כפי שאכן נלמד

מהחומר שצורף להתייחסות, הרי שהליכים אלה לא נעלמו מעיניו של בית המשפט עת

גזר את דינו של הנאשם.

59 .דברים אלה מקבלים נופך חומרה, משהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין הליך

פשיטת הרגל, אשר ניתנה פחות מחודש לפני מתן גזר הדין, קבעה, בין היתר, כדלקמן:

"הרושם הכללי הוא, כי החייבים ניצלו את צו הכינוס על מנת לחסות

תחת צו עיכוב ההליכים, אולם לא פעלו בשקיפות הנדרשת וכך גם לא

פעלו כמיטב יכולתם להגדלת התשלום לצורך החזר החובות הכבדים.

לעניין חוב הפיגורים המשמעותי שהצטבר, הרי שאין בתגובת

החייבים הסבר משכנע לכך שלא שילמו כל תשלום לקופת הכינוס

תקופה של 10 חודשים… מחדלי החייבים באי תשלום לפי צו

התשלומים תקופה ארוכה הובילו לחוב פיגורים משמעותי אשר

מהווה מחדל המלמד על ניצול ההליך לרעה […]

אכן, שאלת התועלת לנושים אינה השאלה היחידה, אך כאשר היא

מצטרפת להתנהלות החייבים אשר מלמדת על חוסר מאמץ לתשלום

חובותיהם תוך שבקופת הכינוס הצטבר סכום נמוך מאוד ואף נוכח

יצירת חוב פיגורים על ידי החייבים, הרי שהתמונה הכוללת היא

שמביאה למסקנה כי יש לבטל ההליכים."

 

60 .דומה כי החלטה זו, המצביעה על ניצול הליכים לרעה על ידי הנאשם, ועל חוסר

מאמץ מצידו לשלם את חובותיו, לאחר שלא שילם כל תשלום לקופת הכינוס במשך

תקופה של 10 חודשים, ראוי היה להציגה לפני בית משפט השלום קודם גזירת דינו

של הנאשם.

61 .חלף זאת, טען הסנגור לפני בית המשפט, כי: "לא סתם גובש ההסדר שהוא סוטה אולי

לקולה אבל בצדק הצדדים הגיעו אליו. באשר לקנס – הנאשם נכנס להליך כינוס

ופשיטת רגל שעדיין מתקיים ונדון. יש לו חובות של מעל 30 מיליון שקלים. מגיש

העתק החוב ותסקיר שהוגש בהליך הפש"ר" (עמ' 16 לפרוטוקול הדיון מיום 21.1.26 ,

.(13-17 'ש

בהמשך לכך ציין הנאשם: "בגלל המצב הכלכלי שלי אני מבקש שבית המשפט יתחשב

במצב שלי. אני בחל"ת היום ואני גם מעוקל. עדיין לא אושרו תביעות החוב. אני גם

משלם פש"ר וזה גם לא קל" (עמ' 17 לפרוטוקול, ש' 4-3.(

ומטעם המדינה, אין מי שיפצה פה.

62 .טענות עו"ד אריה-הלדמן, שהתרכזו בעיקרן באילוציו האישיים של עו"ד ארד ובסגר

שנכפה על המשק נוכח מגבלות מגיפת הקורונה, אינן יכולות לרפא את הפגם שנפל

בעניין זה כאמור, וליתן הצדקה להיעדר בקיאותה של המאשימה בחומרים

רלוונטיים, שהובאו לפתחה, טרם הופעתה בבית המשפט.

63 .על הלשכה המשפטית היה לבחון האפשרויות העומדות לפניה תחת המגבלות

והאילוצים שהיו קיימים באותה עת; כאשר נדרש היה לוודא כי במהלך חודש שלם בו

לא הייתה לעו"ד ארד כל גישה למייל הארגוני, לא נתקבל מידע חדש רלוונטי, כגון זה

שלפנינו.

64 .כן נדרש היה, למצער, נוכח היעדרותו הממושכת של עו"ד ארד מהמשרד, להשיב

לפונים אליו במייל חוזר אוטומטי, כי הלה מצוי בחופשה וכי באפשרותם לפנות למייל

ארגוני אחר, לצורך קידום הטיפול בפנייתם.

65 .בנוסף על האמור, אין בידי לקבל אף תגובתה של עו"ד ביטון.

66 .הודעת המייל מטעמך, בצירוף החלטת בית המשפט המחוזי, נשלחה לעו"ד ארד

ולעו"ד ביטון ביום 21.1.10 ,למעלה משבועיים ימים עובר למועד הטיעונים לעונש

בתיק נשוא התלונה.

67 .עיון בהודעה מלמד כי מדובר בהודעה קצרה ותמציתית, המציינת את דבר ביטול צו

כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו להגנת החייבים בהליך הפש"ר, וההשלכות

האפשריות של ההחלטה וטעמיה על ההליכים הפליליים המתנהלים נגד הנאשם.

68 .נוכח האמור, הנני מתקשה לקבל העובדה כי משך למעלה משבועיים ימים לא מצאה

עו"ד ביטון לטפל בהודעתך, הגם שעבדה במתכונת חירום וטיפלה בהודעות דחופות

בלבד, או נוכח סברתה כי הדבר יטופל על ידי עו"ד ארד עם שובו. למצער, נדרש היה כי

עו"ד ביטון תעביר הודעתך לידיעתו של עו"ד ארד, משהיעדרותו מהמשרד התארכה

בשל הסגר שנכפה על המשק, ומשישיבת הטיעונים לעונש התקיימה כסדרה, תחת

הדרכתו והנחייתו.

69 .לאור כל האמור לעיל מצאתי טענתך זו מוצדקת.

70 .עוד מצאתי להעיר על התנהלות התובע בתום מתן גזר הדין, לאחר שיחתו עם ב"כ

הנאשם והגילוי אודות המידע המטעה שנמסר לבית המשפט בעניינו של הנאשם.

71 .חלף הגשת הודעה מתאימה לבית המשפט מצד המאשימה מיד עם היוודע לתובע

המידע האמור, הטיל הלה את האחריות בנושא על ב"כ הנאשם, אשר נעדר כל אינטרס

להעמיד הדברים על דיוקם, ואף לא בדק ווידא כי הודעה כאמור הוגשה לתיק בית

המשפט בתום שיחתם בנושא.

72 .רק עם שובו למשרד, כשבוע לאחר מכן, גילה התובע כי הודעה כאמור לא הוגשה לבית

המשפט, ואף אז – חלף הגשת הודעה מצד המאשימה – חזר הלה על בקשתו מהסנגור,

 

כי יגיש הודעה כאמור, והאחרון לבסוף נעתר לעשות כן כיומיים לאחר מכן – למעלה

משבוע לאחר מתן גזר הדין.

73 .לא ניתן להשלים עם התנהלות זו.

74 .על המדינה להציג לפני בית המשפט תמונה עובדתית שלמה ומלאה המשקפת את

עובדות התיק כהוויתן, קל וחומר בישיבת טיעונים לעונש וגזירת דינו של נאשם;

ובאם נתברר כי נפלה התביעה – או ההגנה – לכלל טעות, על הראשונה לפעול באופן

יזום ומידי להגשת הודעה מתאימה מטעמה לבית המשפט בנושא. לא ניתן לקבל

התנערות מאחריות בעניין זה מבאי כוח המדינה והטלתה על הצד שכנגד.

75 .יובהר, כי אין בהחלטת בית המשפט מיום 21.2.3 כדי להעלות או להוריד ממסקנתי זו.

76 .משכך, בהתאם לסמכותי על פי סעיף 19)א) לחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי

המדינה בערכאות, תשע"ו-2016 ,מצאתי להמליץ לפני עו"ד אורי קלינר, יועמ"ש

רשות המיסים, להטמיע לקחי מקרה זה למען מניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.

77 .באלה הדברים, הריני לסיים הטיפול בתלונתך, לא מבלי להודות לך על פנייתך אשר

הציפה ליקוי אשר ראוי לתקנו מכאן ולהבא.

מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה




מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה








0 0 votes
דרגו את הכתבה
Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments


0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x
אפשר התראות    מסכים לא תודה

אתם מוזמנים לשלוח לנו מידע חדשותי וליצור איתנו קשר בכל נושא ועניין.

המייל האדום - שליחת הודעה מידית


* יש לציין כי אמינות הדיווח תיבדק ותפורסם באתר ע"פ שיקול דעתו של עורך אתר החדשות.
* נדגיש כי בצירוף תמונה אנו מסירים כל אחריות בגין הפרת זכויות יוצרים ואחריות זו תהיה מוטלת על השולח. שליחת תמונה ללא קרדיט צילום לא תפורסם באתר. אם אין ברצונכם לציין קרדיט אנא כתבו "ללא קרדיט".

לשליחת תמונות נוספות בוואטסאפהמייל האדום

תודה רבה וגלישה נעימה
צוות חדשות MivzakLive

להוספת נגן תחנות הרדיו לאתרך הדבק קוד זה


למעבר לערוץ החירום -לחצו כאן

פתיחת הנגן בחלון נפרד