המכון למחקרי ביטחון לאומי: מעריכים שאיראן בטווח של חודשים מפריצה לפצצת גרעין

לרגל כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה יצחק הרצוג, ולאור שורה ארוכה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים במהלך חצי השנה החולפת, בהם: ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל, המכון למחקרי ביטחון לאומי הציג היום (שלישי) לנשיא המדינה את עיקרי האתגרים האסטרטגיים לישראל ואת המלצותיו למדיניות.

עיקרי האתגרים האסטרטגיים וההמלצות הוגשו לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, באירוע שהתקיים בלשכתו לפני זמן קצר. חוקרי המכון, בראשותו של ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, סקרו בפני הנשיא את האתגרים העומדים בפניה של ישראל בעת הנוכחית והמלצות למדיניות ולקידום הזדמנויות לישראל

עיקרי האתגרים האסטרטגיים וההמלצות למדיניות

תכנית הגרעין של איראן

על פי הדו"ח, זהו האיום החמור ביותר על ישראל. איראן צוברת ידע וניסיון שנדרשים לנשק גרעיני – מתקדמת בהעשרת אורניום לרמות גבוהות והחלה בייצור אורניום מתכתי, המתאימים לתוכנית גרעין צבאית ולא אזרחית. כמו כן צוברת איראן יכולות גרעין טכנולוגיות בהפעלת צנטריפוגות מתקדמות

איראן ממשיכה ואף האיצה את פיתוח החומר הבקיע החיוני לפצצה גרעינית, בחסות השיחות שמתנהלות בעיקר בווינה, ושישה סבבי הדיונים, במסגרת חידוש המשא ומתן עם המעצמות אודות חזרה להסכם הגרעין משנת 2015 (ה-JCPOA). לאור התמשכות השיחות עולה השאלה האם טהראן מעוניינת לחזור להסכם או שהיא מושכת זמן. בינתיים היא חצתה קווים שלא נחצו בעבר – העשרת אורניום ל-60 אחוזים, ייצור אורניום מתכתי וצמצום הפיקוח – כדי להתייצב במצב של מדינת "סף גרעינית" ולקצר את משך הזמן שיידרש ל"פריצה" לנשק גרעיני.

לגבי התקופה הקרובה, יש להביא בחשבון שני תרחישים: הגעה או אי-הגעה להסכם. לכל אחד מתרחישים אלה משמעויות חשובות עבור ישראל. בתרחיש שבמסגרתו יושג הסכם יידרש דיון מעמיק בין ישראל לארצות הברית לגבי השלב השני – כיצד מקדמים הסכם עוקב "ממושך עם פיקוח חזק יותר", מה הוא יכלול ומה יקרה אם לא יושג, תוך שימור חופש הפעולה שלה. במקביל, ישראל נדרשת לוודא קיומה של אופציה צבאית ישראלית אמינה מול איראן ולהיערך לתרחיש של אי-השגת הסכם, שבו איראן מתבססת במצב של "סף גרעין קרוב" עם יכולת "פריצה לפצצת גרעין" בטווח זמן של חודשים בודדים.

בזירה האזורית איראן ממשיכה לבסס את השפעתה המדינית, הצבאית והכלכלית בעיראק, בסוריה, בלבנון ובתימן. איראן מחזקת השפעתה באמצעות פריסת אמצעי לחימה לטווחי פעולה ארוכים – טילים וכלי טייס בלתי מאוישים תוקפים; הקמת מיליציות מקומיות, הנתונות למרותה, שהיא מטפחת בנשק, אימונים, ומימון. התבססות הנוכחות וההשפעה של איראן באזור היא פרויקט אסטרטגי לטווח ארוך שגם בהיותה שרויה במשבר כלכלי ותקציבי חמור עקב הסנקציות האמריקאיות, מצאה איראן את המקורות להשקיע בהתבססות. על ישראל להמשיך ולסכל את ההתבססות האיראנית בזירה הצפונית ולשבש את פעילותה האזורית במסגרת המערכה המתמשכת שבין המלחמות (מב"מ), לשפר יכולות ולא לגלות סימני עייפות במאבק נגד ההתבססות האיראנית.

בעקבות התקיפות הישראליות לאיראן "חשבון פתוח" מולה. המכות שספגה בשנה האחרונה ויוחסו לישראל– חיסול מוחסיין פחריזאדה, פגיעה במתקן הרכבת צנטריפוגות מתקדמות, פגיעה בחשמל באתר נתנז שהרס כמחצית הצנטריפוגות, והתקיפות בסוריה – נותרו בשלב זה ללא מענה איראני "הולם" (כזה שלא מידרדר לעימות כולל). אבל התגובה תגיע, כשיתאפשר.

הזירה הצפונית

על פי הדו"ח, פוטנציאל האיום בזירה הצפונית גובר לאור חולשה עד כדי התפרקות לבנון והמשך הפיצול בסוריה, דבר המאפשר לאיראן להעמיק את מעורבותה ולבנות את "מכונת המלחמה" שיותר ויותר מתבססת על יכולות תקיפה מדויקות בעומק שטח ישראל.
למרות ששוררת הרתעה הדדית בין ישראל לחזבאללה, גדל פוטנציאל ההתדרדרות כתוצאה מפעילויות שעלולות להוביל לדינמיקה של הסלמה.

לבנון קורסת עקב המשבר הפוליטי ומאבקי הכוח בין האליטות הסקטוריאליות; אזלת היד של המערכת הפוליטית, שאינה מתמודדת עם המשבר הכלכלי החברתי והפוליטי העמוק, אשר הפך את המדינה לחדלת פירעון שאינה מסוגלת לספק את צרכי תושביה; משבר בריאותי בעקבות מגפת הקורונה, שגבתה עד כה את חייהם של כ- 8,000 לבנוניים; וכן תוצאותיו הנמשכות של הפיצוץ שאירע בנמל ביירות (באוגוסט 2020) והותיר כ-200,000 חסרי בית. הנכונות הבינלאומית לסייע ללבנון מותנית בהרכבת ממשלה מתפקדת, פחות מושחתת, שתוכל לקדם רפורמות פוליטיות-משילותיות וכלכליות. בקרב הציבור הרחב ניכרים ייאוש ושאיפה להגר, וגוברים גילויי האלימות וסימני אנרכיה.

על אף מצבו הקשה והביקורת הגוברת כלפיו, חזבאללה משמר את כוחו וממשיך לבסס את אחיזתו במערכת הלבנונית, ולבנות את יכולות התקיפה המדויקות. באופן המציב אותו כאיום ממשי וחמור לישראל וכחוד החנית של הציר השיעי נגדה. למרות הצהרות מתלהמות מטעם חזבאללה במהלך מבצע "שומר החומות" ואף מתן חופש פעולה לפלגים פלסטיניים לשגר לשטח ישראל רקטות משטח לבנון, חזבאללה מרוסן, אך ממשיך לאתגר את ישראל ולבחון את כללי המשחק מולה. נדרשת היערכות של צה"ל לתרחישי הסלמה, כולל עימות עם חזבאללה שיכול להתפתח למלחמה בצפון.

הממשלה נדרשת לקבוע את האופן והעיתוי של הטיפול בפרויקט דיוק הטילים. בנוסף, על ישראל לקדם מאמץ בינלאומי ואזורי למניעת הידרדרות לבנון לתרחישי קיצון של אנרכיה, מלחמת אזרחים, או השתלטות חזבאללה על המדינה.

סוריה מחולקת נתונה במשבר כלכלי עמוק ורחוקה משיקום או הסדר ורפורמות פוליטיות. המשבר מעמיק את תלות המשטר ברוסיה ובאיראן.

ההתבססות של איראן בסוריה היא רב-ממדית, דינאמית ומתמקדת כיום במאמץ לגייס כוח אדם מקומי, להעתיק את מרכז הכובד למזרח ולצפון (חלב) ולהעמיק את ההתבססות האזרחית תוך השקעה בנדל"ן ובמוסדות חינוך ותרבות. בצד הדומיננטיות של כוחות חזבאללה ומיליציות הנתונות להשפעת איראן ברמת גולן, דרום סוריה הוא שטח הפקר הנתון למאבקי דמים בין אוכלוסיות מקומיות, כוחות מורדים, חזבאללה, שלוחי איראן, גורמי משטר וכוחות רוסיים. טורקיה מצידה ממשיכה לחזק את נוכחותה בשטחים שכבשה בצפון סוריה ולהתעמת עם הכורדים.

רוסיה ואיראן מתחרות על ההשפעה בסוריה, אך תלויות זו בזו. עבור שתיהן כהונת אסד היא הערובה לשמירת הנכסים הצבאיים והכלכליים בסוריה, ושתיהן אינן רואות אלטרנטיבה לשלטונו. ממשל ביידן עודנו מגבש אסטרטגיה כלפי סוריה ושומר על נוכחות של כוחות אמריקאים במזרח המדינה, החיונית לישראל בכך שהיא בולמת השתלטות איראן על מרחב הגבול העיראקי-סורי והרחבת הגשר היבשתי מטהראן לדמשק ולבירות.

על ישראל להכיר בכך שסוריה תיוותר מפוצלת, וכי כל עוד אסד בשלטון לא ניתן יהיה לדחוק את איראן ושלוחיה משטח המדינה. במטרה לצמצם את האיום האיראני הנשקף מסוריה, ישראל נדרשת, לצד המשך המב"מ, לעצב מדיניות פרו-אקטיבית לדחיקת איראן ושלוחיה מסוריה – באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים ואזוריים ובכינון רשת של בעלי ברית אפשריים במדינה ותמיכה בהם.

המערכת הפלסטינית

על פי הדו"ח, ההנחה לפיה הזירה הפלסטינית שולית בסדר היום הבינלאומי והאזורי התערערה. יש לחזק את הרשות ולקדם הבנות עם חמאס להפסקת אש לזמן ממושך שתכלול את נושא השבויים והנעדרים ושיקום תשתיות רצועת עזה.

התרחשויות שאירעו בזירה הישראלית-פלסטינית בחודשים הראשונים של השנה שבו ומיקדו בה עניין מקומי, אזורי ובינלאומי. ממשל ביידן זנח בפועל את "תכנית טראמפ" וחידש את הקשר עם הרשות הפלסטינית; חל כרסום בלגיטימציה הפנים-פלסטינית של הרשות עקב ביטול/השעיית הכוונה לערוך בחירות למועצה המחוקקת ולנשיאות; גברה המתיחות בירושלים ונרשמה התגייסות פלסטינית, גם בקרב ערביי ישראל, למחאה נגד מדיניות ישראל בהר הבית והתיישבות יהודים במזרח העיר; על רקע ההתנגשויות בירושלים והמאבקים על ההובלה של המחנה הפלסטיני בין חמאס לפת"ח פרץ מבצע "שומר החומות".

המחאה הפלסטינית בירושלים ובגדה בזמן העימות שיקפה את מגבלות מדיניות הבידול שהנהיגה ישראל במשך שנים, תוך עידוד הפיצול הפנים-פלסטיני. ישראל השלימה למעשה עם שלטון חמאס ברצועה בעודה חותרת לרסנו ולהחלישו, בעוד שהרשות הפלסטינית היא 'קבלן ביצוע' בנושאים אזרחיים פלסטיניים וביטחוניים בגדה המערבית, הגם שאינה פרטנר להסדר מדיני. ואולם, במהלך השנים חמאס התחזק, בעוד שהכרסום בלגיטימיות של הרשות נמשך.

התפתחויות ואירועים האחרונים אמורים להדריך חשיבה ישראלית מחודשת ביחס לזירת הסכסוך עם הפלסטינים. יש לשנות גישה ולגבש מדיניות מעודכנת בהתאם:

  • יש לחזק את הרשות להשגת יציבות בגדה וכדי לשמרה כפרטנר להסדר עתידי, תוך דיאלוג מדיני רם דרג והעמקת התאום הביטחוני.

  • יש להיערך לסוף עידן אבו מאזן, בפרט לאור התחזקות חמאס.

  • על ישראל לקדם הפסקת אש ארוכת טווח בעזה, בתיווך מצרי ובסיוע בינלאומי, שתכלול גם שיקום ופיתוח כלכלי תוך כינון מנגנון אפקטיבי למניעת התעצמות.

  • על ישראל לשפר מוכנות למבצע צבאי ברצועה, שיכלול תמרון יבשתי לפגיעה קשה בזרוע הצבאית של חמאס.

המערכת הבינלאומית

על פי הדו"ח, יש להתאים את המדיניות למגמות הגלובליות: לבסס יחסים קרובים עם הנשיא ביידן, לחדש את הדיאלוג עם האיחוד האירופי, לחזק את קשרי ישראל עם הקהילות היהודיות ולהיערך בהתמודדות בחזית המשפטית.

המעצב האסטרטגי המרכזי במערכת הבינלאומית נותר כשהיה – התחרות הגלובלית בין המעצמות, בעיקר בין ארצות הברית לסין. תחרות זו מתנהלת בחזיתות הכלכלה, הטכנולוגיה, הביטחון והמדינאות, וכן במישור הערכי והאידיאולוגי. לאחר שנים של התרופפות מוסדות ומנגנונים רב-צדדיים והיחלשותם, חותר נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, לארגן מחדש את המערכת הבינלאומית בהובלתו. האסטרטגיה של ביידן מכוונת להקים קואליציה בינלאומית רחבה של דמוקרטיות ושותפות נוספות, כמשקל נגד למחנה המתחרה שבהובלת משטרים סמכותניים ובראשם סין. הממשל האמריקאי מקדם סדר יום בינלאומי, שבראשו משבר האקלים כסוגייה גלובלית משותפת, מנסה לצמצם סיכוני הסלמה וחיכוך (מול סין, רוסיה, צפון קוריאה, איראן וטורקיה) ושואף להתמקד באתגר המרכזי בראייתו – התחרות האסטרטגית מול סין, שהיא בעיניו האיום החמור ביותר על ארצות הברית ועל העולם החופשי. במסגרת זו מצמצמת ארצות הברית את כוחותיה הצבאיים במזרח התיכון (פינתה את הכוחות מאפגניסטאן) ומעתיקה משקל לדרום ולמזרח אסיה.

המזרח התיכון נמצא אפוא בעדיפות נמוכה עבור המערכת הבינלאומית. זאת, למעט המאמצים לחזור להסכם הגרעין עם איראן ולהכיל מוקדי משבר צבאיים ואזרחיים, המסכנים מקורות אנרגיה ונתיבי שייט או גורמים גלי הגירה וטרור.

על סדר היום של ישראל מול שחקני המערכת הבינלאומית, ובראשם ארצות הברית, נמצאות הסוגיות הבאות: השפעה על תהליך המשא ומתן עם איראן ובעיקר פיתוח חלופות ליום שאחרי החזרה להסכם הגרעין או לחילופין לכישלון השיחות; צמצום חשיפה לסיכונים ביחסים עם סין, בפרט בתחומי סייבר, טכנולוגיה, תשתיות, ריגול והשפעה; פיתוח ומינוף הנורמליזציה עם מדינות האזור תוך שמירה על היתרון האיכותי הישראלי; קידום מגמות רצויות לישראל במסגרת השיח הבינלאומי המתחדש בסוגייה הפלסטינית, לצד התמודדות עם אתגרי הדה-לגיטימציה הגוברת למדיניות ישראל ועם סיכונים לחופש הפעולה המדיני והצבאי שלה; קידום ארכיטקטורה אזורית-בינלאומית לייצוב ולעיצוב בזירה הצפונית (לבנון וסוריה) ובזירה הפלסטינית (הסדרה ברצועת עזה ומניעת השתלטות חמאס על הגדה המערבית); וניצול יתרונה של ישראל ביציאה ממשבר הקורונה לקידום יחסיה עם מדינות אחרות.

ישראל נדרשת, בראש ובראשונה, לבסס את היחסים עם הנשיא ביידן וממשלו ולשקם את מערכות היחסים עם המפלגה הדמוקרטית ובסיס תומכיה, וביניהם גם רוב היהודים בארצות הברית, תוך שימור היחסים הקרובים עם המפלגה הרפובליקנית ותומכיה. בהקשר זה, יש למסד ערוצי דיאלוג דיסקרטי באופן שיאפשר תיאום והשפעה על המדיניות האמריקאית במזרח התיכון, מיצוי של ההזדמנויות במסגרתה (בפרט – מענה לאיומי איראן, קידום הנורמליזציה) וליבון הסיכונים ונקודות המחלוקת בין שתי המדינות (בפרט – איראן, סין, פלסטינים, והיבטי היתרון האיכותי של ישראל באזור). כל זאת, תוך הימנעות ככל האפשר מעימותים פומביים עימו. בנוסף, על ישראל לקדם ולחזק את ערכה כנכס עבור ארצות הברית במתכונת מעודכנת, בתחומי הטכנולוגיה, החדשנות והביטחון.

המערכת האזורית

הזדמנות לנורמליזציה 2.0: על ישראל לשקם את היחסים עם ירדן ולהכיר במעמדה המיוחד של מצרים בציר המדינות המתון; מומלץ להפחית את החיכוך מול אנקרה (תוך הימנעות מעימות גלוי עם הנשיא ארדואן) ולהמשיך לחזק את הגורמים המתנגדים להשפעתה באזור

הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין, סודן ומרוקו – שרדו את ההסלמה במהלך מבצע "שומר החומות". זאת, אף שמספר אירועים שתוכננו במטרה לקדם את הנורמליזציה (בעיקר מול איחוד האמירויות ומרוקו) בוטלו בעטיה. לפי שעה טרם ברור האם המשך היחסים הגלויים עם מדינות אלו מצביע על חוזקם הבסיסי של הסכמי הנורמליזציה או שמא הוא מוסבר על ידי מאפייניו המוגבלים של המבצע ומההסטה המהירה של תשומת הלב מהאירועים במסגד אל-אקצא ובירושלים לרצועת עזה.

על רקע זה, נראה שהממשלה החדשה יכולה להוביל פיתוח נוסף של הסכמי הנורמליזציה ואולי גם להרחיבם למדינות נוספות. מול איחוד האמירויות, נכון להמשיך בפיתוח הקשרים הכלכליים ולממש את פוטנציאל התיירות שטרם בא לביטוי מלא, בין השאר עקב מגפת הקורונה. יש לשים דגש גם על פיתוח הקשרים הכלכליים עם מרוקו. גם בסודן יש ציפייה למימוש היתרונות הכלכליים הפוטנציאליים של ההסכם עם ישראל.

יחסיה של ישראל עם ירדן ראויים לטיפול מיוחד בדרג הבכיר ביותר. זאת, באמצעות חידוש הדיאלוג האסטרטגי בין המדינות, הבהרת ההכרה הישראלית במעמדה המיוחד של ירדן בהר הבית וסיוע בפתרון משבר המים העמוק הפוקד את הממלכה.

אשר לטורקיה, מומלץ להפחית את החיכוך מול אנקרה (תוך הימנעות מעימות גלוי עם הנשיא ארדואן) ולהמשיך לחזק את הגורמים המתנגדים להשפעתה באזור.

הסביבה האופרטיבית: "שומר החומות" כצלצול השכמה

ההרתעה הישראלית מפני עימות רחב היקף ומלחמה – תקפה. אויביה מודעים לכוחה וכולם עסוקים בבעיותיהם הפנימיות. עם זאת, עימות יכול להתרחש, גם בזירה הצפונית וגם מול עזה, בשל דינמיקה של הסלמה.

צה”ל יפעיל במלחמה את יכולותיו ההתקפיות – ביבשה, באוויר ובים – ויגרום נזק נרחב ביותר לצדדים שמנגד, אך עלול להתקשות להגיע למצב של הכרעה ברורה וחד-משמעית. במלחמה כזאת גם ישראל צפויה להתמודד עם ירי מסיבי של טילי קרקע-קרקע לעורף, שחלקם מדויקים וחלקם אף יחדרו את מערכות ההגנה האווירית; עם תקיפות של כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים על העורף; עם חדירת כוחות קרקעיים לשטח ישראל בהיקף של אלפי לוחמים; ועם מתקפות סייבר ותודעה, שתכליתן ערעור כושר העמידה של הציבור הישראלי ואמונו בהנהגה המדינית והצבאית.

רכיביו ההתקפיים של צה”ל ייתקלו במערכות הגנה אווירית וימית משתכללות ובמערכי הגנה קרקעיים מורכבים, הכוללים שימוש בתווך תת-קרקעי ובטילים מתקדמים נגד טנקים.

מבצע "שומר החומות" – צלצול השכמה

המבצע המחיש את הקושי להתמודד עם שיגורי הרקטות הממוקמות בלב אוכלוסייה אזרחית ובאתרים תת קרקעיים. ישראל בנתה מערך ההגנה אקטיבית ("כיפת ברזל") יעיל באופן יוצא דופן, שהיו לו הישגים מרשימים מאוד במהלך המבצע. היא גם מבצעת מאמץ התקפי גדול כנגד נקודות השיגור. אבל, הסתבר שוב שצה"ל אינו יכול למנוע את שיגור המטחים כמו גם מספר מצומצם של פגיעות קטלניות. מצב עניינים זה, שיבוא לביטוי חמור הרבה יותר בעימות בצפון, אינו ניתן לשינוי מהותי בטווח הזמן הקרוב. לשיגורי הרקטות יש אפוא משמעות אסטרטגית ויכולת לעצב את תודעת המערכה.

המבצע המחיש את יתרונותיה ומגבלותיה של "האש מנגד" ואת הפער שבין הישגים מבצעיים להישגים מדיניים ותודעתיים. השאיפה להשגת הכרעה ברורה וחד משמעית מאפיינת עדיין את החשיבה של הציבור הישראלי אודות התוצאה הרצויה של עימותים צבאיים. היא גם זו שמהווה את הפרספקטיבה שדרכה מתבונן הציבור על התוצאות בפועל. זאת אחת הסיבות לתחושת התסכול שחווה הציבור הישראלי המועצמת על ידי השיח המתנהל באולפני הגל הפתוח בערוצים השונים.

המלצות למדיניות: צה"ל והסביבה האופרטיבית:

על ישראל לגבש אסטרטגיית ביטחון לאומית עדכנית, כבסיס לתפיסת הפעלה של צה"ל, לעדכון תוכניותיו האופרטיביות ולאישור תכנית רב שנתית לבניין הכוח, כולל מתווה תקציבי רב שנתי.

יש להיערך לאפשרות של מלחמה רב זירתית כאיום ייחוס עיקרי ולסגור פערים במודעות ובתפיסת הציבור לגבי מאפייניה ותוצאותיה האפשריות.

יש לוודא קיומה של יכולת תמרון יבשתי זמינה היכולה להתמודד עם אתגרי התקופה.

המשבר הפנימי בישראל, של הפערים הגדלים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, השלכות מגפת הקורונה, העימותים האלימים בערים המעורבות בין ערבים ליהודים וריבוי מובלעות בלתי נשלטות בישראל, מחייבים ריכוז מאמץ של הממשלה בטיפול בענייני הפנים.

המשבר הפוליטי הוא רכיב אחד במשבר רב-ממדי המאפיין את החברה הישראלית בשנים האחרונות. משבר זה מתאפיין בנסיגה נמשכת באמון הציבור בממשלה, בפגיעה בסולידריות של החברה הישראלית, המקוטבת מלכתחילה וכן בליקויים קשים במשילות, בתהליכי קבלת החלטות ובאכיפה.

השאלה העיקרית הניצבת עתה על הפרק הינה באיזו מידה מפנה תקופת המשבר המורכב מקום לפתיחת עידן של ניצול הזדמנויות, שיתאפיין בהתאוששות וצמיחה בתחומים חיוניים לחברה ולמשק. הנתונים בעניין זה הם מעורבים:

  • היציאה המהירה ממגפת הקורונה והתנהגות הציבור במהלך מבצע "שומר החומות" העידו על חיוניות המערכות ועל חוסן לאומי. תוצאה זו מצביעה על קיומו של פוטנציאל ניכר להתאוששות מערכתית מהמשבר המשולב במידה והנושא ינוהל על ידי הממשלה.

  • ההתאוששות הכלכלית, ככלל, הינה מהירה ועשויה לשמש מנוף לצמיחה נדרשת. עם זאת – ההתאוששות אינה מאפיינת את כלל האוכלוסייה ולכן עלולה להותיר מאחור קבוצות מוחלשות וכך להרחיב את הפערים בחברה הישראלית – אתגר שיש להתמודד עימו באמצעות תעסוקה הוגנת וזמינה.

  • ההתנגשויות בין יהודים לערבים, בעיקר בערים המעורבות, חשפו, בקבוצות מסוימות, רבדי עומק של שנאה ופחד, לאומנות קיצונית, וקשיים בהשכנת חוק וסדר ובמימוש המשילות.

  • המשבר הפוליטי טרם הסתיים וחיונית יציבות של הממשלה כדי לטפל בבעיות היסוד ולא בשרידותה בלבד.

המלצות למדיניות ליציאה מהמשבר הרב-מימדי:

  • במסגרת אישור תקציב המדינה, יש להתוות מדיניות לסוגיות מרכזיות (דיור, תחבורה, בריאות וחינוך) ולחתור להורדת יחס החוב-תוצר.

  • לגבש מתווה ל"חיים לצד הקורונה", לאור הווריאנטים והחלשת ההגנה החיסונית.

  • לפעול לשיפור יחסי יהודים וערבים – לגבש תכנית למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית ולקדם תכניות חינוך, תעסוקה ובנייה.

  • יש לשקם את האמון בתהליכים ובמוסדות הדמוקרטיים, בדגש על חיזוק מערכות המשפט ואכיפת החוק (משילות ב"מובלעות"), ולקדם מנגנוני הידברות בחברה הישראלית.

  • נדרש לגבש תפיסת ביטחון לאומי מוסכמת בתהליך פוליטי-מקצועי סדור. זו צריכה להוביל לעיצוב תפיסת הפעלה מעודכנת לצה"ל, לעדכון תכניותיו האופרטיביות ולאישור תכנית לבניין הכוח ומתווה תקציבי רב-שנתיים.

צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi

מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה




מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה








0 0 votes
דרגו את הכתבה
Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments


0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x
אפשר התראות    מסכים לא תודה

אתם מוזמנים לשלוח לנו מידע חדשותי וליצור איתנו קשר בכל נושא ועניין.

המייל האדום - שליחת הודעה מידית


* יש לציין כי אמינות הדיווח תיבדק ותפורסם באתר ע"פ שיקול דעתו של עורך אתר החדשות.
* נדגיש כי בצירוף תמונה אנו מסירים כל אחריות בגין הפרת זכויות יוצרים ואחריות זו תהיה מוטלת על השולח. שליחת תמונה ללא קרדיט צילום לא תפורסם באתר. אם אין ברצונכם לציין קרדיט אנא כתבו "ללא קרדיט".

לשליחת תמונות נוספות בוואטסאפהמייל האדום

תודה רבה וגלישה נעימה
צוות חדשות MivzakLive

להוספת נגן תחנות הרדיו לאתרך הדבק קוד זה


למעבר לערוץ החירום -לחצו כאן

פתיחת הנגן בחלון נפרד