חבר הכנסת ד"ר שלמה קרעי, ממפלגת הליכוד, פרסם לפני זמן קצר (ראשון) ברשתות החברתיות: "נחם ה' את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים… כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה… ברוך מנחם ציון בבנין ירושלים". תשעה באב, 1952 שנה לאחר שהוצתה האש בבית קודשינו ותפארתנו. "כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה". הרמב"ם בפרק י"א מהלכות מלכים מזכיר לנו שזו לא רק אבלות על מה שהיה אלא גם, ואולי בעיקר, ציפייה לעתיד: "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה – הממשלה הראשונה, ובונה מקדש ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם: מקריבין קרבנות, ועושין שמיטין ויובלות, ככל מִצְוָתָן האמורה בתורה. וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו…"
חבר הכנסת קרעי אמר: "יש הרבה מילים בלשון הקודש שתוספת אותיות בסיום המילה באה כדי להקטין. כמו: עץ ועציץ, סוס וסוסון, מפה ומפית, חתול וחתלתול וכן על זו הדרך. מו"ר הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א אמר פעם בהקשר הזה כי הנסים שאירעו לעם ישראל בחודש האביב שבו יצאנו ממצרים, הם רק גירסה מוקטנת של מה שצפוי לעתיד לבוא בגאולה השלימה שאותה נחגוג בחודש אב (זכריה ח יט) – אב ואביב. עקבתא דמשיחא, היא תקופה שבה, על פי המדרש, המנהיגות בעם ישראל עשויה להגיע לשפל מוסרי ותורני: "המלכות תיהפך למינות ופני הדור (מנהיגי הדור) כפני הכלב" (סוטה פרק ט). ו"אמר רבי ינאי אם ראית דור מחרף ומגדף צפה לרגלי מלך המשיח" (מדרש רבה שיר השירים)."
חבר הכנסת קרעי הוסיף: "שעת בין הערביים של תשעה באב השנה, מתאחדת לה עם שקיעתה של המנהיגות הערכית, המסורתית והיהודית במדינת ישראל. אבל דווקא השפל המנהיגותי והערכי הזה, צריך לתת לנו תקווה – אלו עקבות משיח שקשה לפקפק בהן. בשעה זו של "נחמו נחמו עמי", נייחל להתגשמות חזון ישעיה שקראנו אתמול בהפטרה: "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה" – מנהיגות יהודית אמיצה ונאמנה. וכימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות, אמן כן יהי רצון."
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
