9.5 שנות מאסר נגזרו על המטפלת המתעללת כרמל מעודה

בית המשפט המחוזי מרכז גזר היום (חמישי) את דינה של הנאשמת כרמל מעודה אשר הורשעה לאחר ניהול הוכחות בריבוי עבירות של התעללות בקטינים חסרי ישע ותקיפת קטינים חסרי ישע, והטיל עליה עונש של תשע וחצי שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי בסך 400,000 ש"ח אשר יועבר להורי נפגעי העבירה. מדובר בעונש החמור ביותר שהוטל אי פעם בישראל על גננת שהורשעה בעבירת התעללות.

הנאשמת הורשעה בביצוע 18 מעשי התעללות בקטינים וב-35 מעשי תקיפת קטינים על ידי אחראי במהלך התקופה שבין 19.5.20 ועד 19.6.20 .בהזדמנויות רבות ושונות, תקפה תינוקות ופעוטות בגן הילדים, בין היתר, בכך שכיסתה את ראשם של הקטינים בשמיכה וישבה עליהם למניעת תזוזה; קשרה ידי קטין באמצעות חוט למשך שעות; הרימה קטינים, הניפה אותם באוויר והטיחה אותם ברצפה; טלטלה תינוקות; העמידה פעוטות עם הפנים אל הקיר, לעתים למשך מספר שעות; הצליפה בקטינים באמצעות חיתול; סטרה להם; צבטה ומשכה ראשם של פעוטות לאחור תוך חסימת אפם ופיהם, עד שהתקשו לנשום.

בית המשפט קבע שמעודה, אשר הייתה אמונה על הטיפול בתינוקות ובפעוטות רכים, "פגעה בגופם, הטילה עליהם מורא ופחד, השפילה אותם ובחלק ממעשיה העמידה אותם בסיכון משמעותי לפגיעה חמורה בשלמות גופם ובהתפתחותם הפיזית והרגשית התקינה. מדובר בתינוקות ובפעוטות שהם באופן מובהק חסרי ישע, תלויים תלות מוחלטת במטפלים בהם, והם טרם למדו לבטא את עצמם באופן שיוכלו לתאר את הפגיעה בהם ולהגן על עצמם. הנאשמת מעלה קשות באמון שניתן בה על ידי הורי נפגעי העבירה, אשר הפקידו בידה את היקר להם מכל, מתוך ציפייה טבעית שהנאשמת תטפל בהם במסירות ותשמור על שלומם וביטחונם".

בנוסף קבע בית המשפט כי קיימת חומרה רבה במעשיה "נוכח ריבוי המקרים וריבוי נפגעי העבירה, ובהתחשב בגילם הצעיר של הפעוטות הרכים בשנים, ובחוסר הישע שלהם אל מול הנאשמת שהייתה אמונה על שלומם ועל ביטחונם. מדובר בפעוטות שלא יכלו לדבר, לא יכלו להתגונן, ולא יכלו להבין את פשר מעשיה הקשים של הנאשמת כלפיהם. אין המדובר במעידה חד פעמית של הנאשמת, ברגע אחד של אובדן שליטה רגעי, אלא בהתנהגות שיטתית ונמשכת, ובמעשים שחזרו על עצמם שוב ושוב".

בית המשפט התייחס לכך שמדובר במעשים אשר כללו אכזריות, הטלת אימה, ביזוי, גרימת כאב וסבל, תוך העמדת התינוקות והפעוטות בסכנה, וניצול חוסר יכולתם להגן על עצמם או לשתף בפגיעות בהם, ותוך זלזול עמוק בתפקידה של הנאשמת כמי שאחראית על שלומם של הפעוטות. מעשי הנאשמת חזרו על עצמם באופן תדיר, והיא שוב ושוב תקפה והתעללה בפעוטות הגן, יום אחר יום, ולעתים מספר פעמים במהלך היום. החזרה על ההתנהגות האלימה והמתעללת במשך למעלה משלושה שבועות, וכלפי עשרה פעוטות, מחמירה את מעשיה של הנאשמת. המעשים פסקו רק הודות לתלונת הסייעת בגן, ולא מיוזמתה של הנאשמת.

נפגעי העבירה בכללותם חוו פגיעות פיזיות ורגשיות קשות. תסקירי נפגעי העבירה מלמדים על פגיעה משמעותית באמון הפעוטות כלפי סביבתם, קושי להסתגל למסגרות חינוך ולרכוש אמון לצוותי חינוך, התקפי זעם וקשיים חברתיים משמעותיים. הפעוטות נחשפו בגיל צעיר ביותר לשימוש באלימות ולאווירת האלימות אשר שררה בגן. חלק מהם סיגלו לעצמם התנהגות אלימה, מכים ילדים אחרים בני גילם, וכן מכים בובות באופן אשר מצביע על השפעת מעשי הנאשמת עליהם. אמנם, לא נגרמה שום חבלה פיזית למי מנפגעי העבירה, אך אין בכך כדי למעט מהפגיעה בפעוטות, אשר במקום לזכות ביחס חם ואוהב בגן, חוו אלימות פיזית ונפשית, מצד מי שהייתה אחראית עליהם ואמורה הייתה להגן על שלומם.

קיים קושי לאמוד את הנזקים העתידיים אשר עלולים להיגרם לקטינים כתוצאה ממעשיה של הנאשמת, ולעמוד על השלכות מעשיה לטווח הארוך. אולם ניכר כי פוטנציאל הנזק לפגיעה רגשית ונפשית הוא רב, וכי מעשיה של הנאשמת יטביעו את חותמם על הפעוטות, ימשיכו ללוות את הקטינים ואת הוריהם בעתיד ויחלוף עוד זמן רב עד אשר תקהה השפעתם.

הסיבות שהביאו את הנאשמת לביצוע העבירות קשורות בתחושות לחץ ותסכול מתמשך נוכח קשייה לנהל את הגן בו כמות הילדים היתה גדולה, ומעבר ליכולתה, לצד היעדר צוות סיוע קבוע, ולצד התמודדות עם קשיים אישיים ורגשיים ומורכבות יחסיה עם בני משפחתה שלא אפשרה בקשת עזרה.

בית המשפט התייחס בגזר הדין לענישה הנוהגת במקרים דומים, וציין כי הגיעה העת להחמיר את רמת הענישה בעבירות של התעללות בקטינים ובחסרי ישע, בפרט כאשר עסקינן בריבוי מקרים של התעללות על-ידי גננת בפעוטות רכים בשנים. ואולם, בהתאם לפסיקה, גם כאשר מחמירים את רמת הענישה, יש לעשות כן באופן הדרגתי. זאת כדי להבטיח את עקרון שוויון הנאשמים בפני החוק.

בקביעת עונשה של הנאשמת נתן בית המשפט דעתו לכך שהנאשמת חוותה מאז חשיפת הפרשה השמצות, נאצות, גידופים ואיומים לפגיעה בה ובבני משפחתה, וזאת מצד הורי נפגעי העבירה ומחלקים שונים בציבור בעיקר ברשתות החברתיות, וכן באולם בית המשפט כאשר משמר בית המשפט נאלץ לאבטח אותה ולהגן עליה מפני הקהל שהגיע לבית המשפט. בשל כך היא שילמה מחיר אישי רב. בין היתר, היא נאלצה להעתיק את מקום מגוריה במהלך ניהול ההליך, לאחר שמקום מגוריה פורסם לצד קריאות לפגוע בה, והיא מצויה מזה תקופה ארוכה בתנאים מגבילים קשים, בין היתר בשל הסיכון הנשקף לה.

בית משפחתה של הנאשמת הוצת על ידי אדם שאינו נמנה על הורי נפגעי העבירה, והדבר מהווה ביטוי קיצוני לאווירה הציבורית הפוגענית שהייתה בשיאה באותה עת ומהווה חלק מהנזקים שנגרמו לנאשמת ולמשפחתה, כתוצאה מביצוע העבירה ומההליך הפלילי בעניינה.

מטעם פרקליטות מחוז מרכז נמסר: "גזר הדין שהוטל היום על כרמל מעודה הוא צעד נוסף במאבק הפרקליטות בהחמרת הענישה במקרים של התעללות ותקיפת חסרי ישע על ידי אחראי. מדובר בתיק חריג בחומרתו וכך התייחס אליו גם בית המשפט הנכבד. אנו תקווה כי העונש שהשית היום בית המשפט על הנאשמת יהווה תמרור אזהרה לכל המתעתד לפגוע בשלמות הגוף והנפש של פעוטות וחסרי ישע".

את התיק ניהלה עו"ד איריס פיקר סגל מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי).

יו"ר ארגון הגננות מבית הסתדרות לאומית, דורית חזן, מסרה בתגובה לגזר הדין של כרמל מעודה: "מעשיה מזעזעים ומחרידים כל לב. כרמל לא הייתה גננת אלא מטפלת! ובטח שלא הייתה מוסמכת לחינוך הגיל הרך. המקרה הזה חריג ויוצא דופן. גננות ישראל הן ככללן ראויות וטובות. משרד החינוך חייב כבר היום להודיע על לקיחת האחריות על החינוך מגיל לידה לידיו. רק קידום מעמד הגננת תוך הקפדה על הכשרה ראויה נושאים עליהם אנו זועקים, יימנעו מקרים חמורים כאלה".

שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, הגיבה לגזר הדין: "אני מברכת את בית המשפט על העונש שגזר על המטפלת המתעללת שהוא מהחמורים שניתנו עד כה. על הרשויות לנהוג באפס סובלנות כלפי המתעללים בחסרי ישע. המאבק באלימות כלפי ילדים, חייב להיות מאבק חסר פשרות, נחוש ומשולב של כל מערכות המדינה – מערכת החינוך, המשפט וגורמי הטיפול והאכיפה. הילדים ראויים שכמדינה נספק להם את מלוא ההגנה וזה מה שהניע אותי כיו״ר הוועדה לזכויות הילד, לקדם את חוק הפיקוח על מעונות היום שעוסק בין הייתר בהכשרת הצוותים, ומטרתו לייצר סביבה בטוחה ומוגנת לילדים, וכן את חוק המצלמות  שמהווה כלי לעקירת העשבים השוטים מהמערכת והופך לפה של הילדים שאינם יכולים לספר את שעוברים."

אני כשרת החינוך אמשיך לקדם את המאבק הזה, להגן על הילדים ובתוך כך אני מקדמת בימים אלה את העברת מעונות היום לאחריות משרד החינוך .