מנהל רשות המיסים: "היקף ההון השחור בישראל – מיליארדים רבים"

במסגרת המשך הערכות ועדת הכספים הזמנית בראשות ח"כ אלכס קושניר לדיוני תקציב המדינה, קיבלה היום (שלישי) הוועדה סקירה של מנהל רשות המסים, ערן יעקב.

בפתח הדיון הציג יעקב את האתגרים השונים שעמדו בפני הרשות בשנת הקורונה, שהתבטאו בהפעלת מנגנוני המענקים, בהקמת מערכות ומענה לאלפי עסקים, תוך שימוש בכוח אדם חלקי נוכח ההגבלות: "מיקוד תשלומים במינימום בירוקרטיה" ציין יעקב, שהציג כי עד היום כ- 37.5 מיליארד ש"ח שולמו במסגרת מענקי הקורונה ע"י רשות המיסים, במסגרת סיוע לעסקים (מענק סוציאלי) וסיוע לעסק קטן – שולמו 24 מיליארד ש"ח ב-4.5 מיליון בקשות, במסגרת הוצאות קבועות לעסקים בעלי מחזור של עד 400 מיליון ש"ח שולמו 12.7 מיליארד ש"ח ב-511,531 בקשות, ובמסגרת מענק פגיעה ממושכת שולמו 0.8 מיליארד ש"ח ב-146 אלף בקשות.

לצד כך הציג יעקב כי הרשות הקימה לאחרונה מערכת להחזרת כסף מצד עסקים שקיבלו פיצויים שלבסוף התברר כי לא היו זכאים להם, כאשר ניתנת האפשרות להחזיר את הכספים בשלבים: "כרגע אין פעולות אקטיביות לגבייה, אנחנו סומכים על הציבור, כמו שיש כאלה שפנוי אלינו להחזיר, אנחנו מאמינים שיש לא מעט סכומים כאלה במצטבר. לצד כך, במסגרת המקדמות לעניין ההוצאות הקבועות שניתנו לפי בקשה, במידה וראינו שבעל העסק זכאי לפחות ממה שקיבל, אז יש בקשה להחזר".

לשאלת ח"כ גלעד קריב לעניין מורכבות המערכת הממוחשבת ברשות, מה שמקשה על התאמת מענים גמישים לעסקים, כפי שעלה בדיוני ועדת הכספים במסגרת הדיונים בגין הפיצויים עבור מבצע שומר חומות, הודה יעקב כי יש צורך בשינוי מהותי בנושא: "זו שאלה שאני שואל את עצמי כמעט כל בוקר, זו מערכת של 60 שנה שאני כפוף במסגרתה לשכר, לתקציב, ולהסכמים. זה 1 הדברים ששמתי מטרה לשפר, כי אני חושב שזה עקב אכילס שלנו".

יעקב הציג כי במסגרת מבצע שומר חומות הוגשו למעלה מ- 7,000 תביעות לעניין פיצוי בגין נזק ישיר: "מדובר על תקופה של 10 או 11 ימים, הוגשו יותר בקשות מכל התקופה של צוק איתן, שנמשך למעלה מ-40 יום".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר ביקש מיעקב להצביע על הנקודות המרכזיות לשיפור נוכח משבר הקורונה: "המשבר בעקבות המגיפה היה מאוד גדולה בהיקפו, מה הלקחים המרכזים? שלא נדע, אבל תבוא מגיפה או משבר חדש, מבחינת רשות המיסים, האם עמדתם ביעדים שלכם? ואם לא, מה צריך לעשות בפעם הבאה?"

יעקב אמר: "עמדנו בצורה טובה מאוד, היה לנו תו"ל והתאמנו אותו לקורונה, תפיסת העבודה שלנו הותאמה לתקופת קורונה ופה צלחנו. ההתאמות היו שבמקום מלחמה זו מגיפה. אז כלקחים זה לקחת את מה שעשינו, לבנות את מערכות המחשוב כך שיהיו ערוכות לתת מענה. עניין נוסף הוא לחשוב על המבנה שבו מס רכוש עובד, אנחנו מגייסים הרבה מאוד אנשים מרשות המיסים ומדביקים אותם אליהם כדי לתת שירות, אנחנו צריכים לחשוב על הליך ההכשרה, כך שאם זה קורה אני לא צריך להכשיר תוך כדי את האנשים שמצטרפים לסייע למס רכוש, אלא עושה זאת מראש".

"אחרי שהוחלט על אופי הפיצוי, נקבע אופן פיצוי בעולם ההוצאות הקבועות, לכן הצלחנו לעמוד בזה. גם זה לוקח זמן, ההתאמה ויצירת המנגנונים. אם לא היה אזור אישי לכל אדם ואדם באתר רשות המיסים, היה מאוד קשה, זה אפשר לנו פלטפורמה נוחה למתן הפיצויים".

ח"כ קושניר ציין: "לצד זה, המערכת יודעת לטפל במאסה הגדולה אבל תמיד נשארים אותם בעלי עסקים עם אפיון קצת שונה בשוליים, השאלה באיזה שלב הבנתם את זה, ובאיזה שלב טיפלתם בהם, והאם אתם יכול לומר שהם קיבלו מענה?".

יעקב אמר: "יצרנו נוסחה שנתנה מענה, אני מסכים שהיו מגזרים שקיבלו קצת פחות או יותר מהמענה הזה, ועבורם משרד האוצר יצר מודלים מקבילים אחרים שנתנו גם מענה נוסף, למשל לבתי המלון לפי חדרים, לתיירות, אפשרנו לגשר על הפער, בכל מקום בו הובן שיש פער, כך נעשה. במבט לאחור תמיד רואים 6-6, מי שמסתכל בראייה אובייקטיבית לזמן אמת, ניתן מענה לא רע. תמיד צריך להשתפר ולהסתכל קדימה".

ח"כ קושניר אמר: "צריך להכין את עצמנו, בעקבות המגיפה כל המערכת למדה. אחת הטענות המשמעותיות היא שלא היה ממשק מספיק חזק עם השטח, התקבלו החלטות שלא תואמו, או לא שהייתה מספיק התייעצות עם השטח ועם הארגונים, לפחות בהתחלה, נושא שיכל לתת אינפוט מבפנים".

יעקב השיב: "לא כולם רואים את כולם אותו דבר. יש לי שיח קבוע עם הלשכות, לא תמיד מסכימים, דווקא השיח הזה, גם פה, סייע לנו, נאמר לנו מצד העסקים, תתנו מענה בדומה לצוק איתן, וכך נבנה המענה". בהמשך הציג יעקב כי במסגרת שנת 2021 נרשמו אחוזי גביה גדולים ממיסים: "15.4% יותר גבייה בחודשים ינואר – מאי ביחס לתקופה המקבילה ב-2019, הכנסות של 150.1 מיליארד ₪ ממיסים לעומת 132.1 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה ב-2019". יעקב הצביע על עליות גם במסגרת הכנסות המדינה ממיסי רכישה ומיסי שבח, מה שמצביע על התעוררות שוק הדיור, גם בהשוואה לשנת 2019, קודם לתקופת הקורונה, וכן על עלייה בגביה מרכישת כלי רכב לעומת 2020.

צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

בהמשך הציג יעקב בפני הוועדה את אתגרי המס בשנים הקרובות, ובמרכזם המאבק בהון השחור: "האסטרטגיה שלנו לצמצום ההון השחור, מובנית מכמה נדבכים – ההתמודדות באמצעות אכיפה היא מוגבלת מאוד, הדרך להתמודד בצורה טובה היא באמצעות מניעה. אם נקדיש את כל כולנו לעולם המניעה, נוכל להתמודד היטב עם ההון השחור, להיות בקרות העסקה ולמנוע אותה, וזה אומר טכנולוגיה, טכנולוגיה, טכנולוגיה. יש לנו אסטרטגיה איך לטפל בזה, אנחנו מקווים שבאמצעות שינוי חקיקה מינורית, ויכולת שקיימת שאנחנו מנסים להביא לעצמנו. הטכנולוגיה קיימת. זה אומר שבלי להפריע ללקוח, נבדוק בעסקה כמה נתונים ונדע אם הפעולה פיקטיבית בהסתברות מאוד גבוה, ונעצור אותה. אני מקווה שיתאפשר לנו במסגרת התקציב להביא חקיקות להתמודד עם זה. משפחות פשע מתממנות בחשבונות פיקטיביים, הקטנים זה במיליונים, והגדולים זה במאות מיליונים ומיליארדים".

צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

לשאלת חברי הכנסת ציין יעקב כי במבט בינלאומי ישראל יכולה לעשות יותר במישור ההון השחור: "כדי לעשות יותר צריך גם משאבים. כנראה יש יותר הון שחור פה בטח מארה"ב ומדינות אחרות, להן יש חקיקה והרתעה טובות יותר . לנו אין כלים חקיקתיים מספיקים. צריך לשפר אותם, צריך קנסות משמעותיים יותר, צריך נגישות למידע וחקיקה של ענישה משמעותית. מדובר במיליארדים רבים של הון שחור. לפי מחקרים שעשו ב-oecd, מדברים על 19-20 אחוז מהתוצר במדינת ישראל, האם המספרים מדויקים לא? אבל זה הרבה מאוד כסף של כלכלת צל".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "לא השלמנו את כל תמונת הפעילות של הרשות, אני רוצה לומר שאם אנחנו מתייחסים למשבר הקורונה שרשות המיסים קיבלה משימה שלא הייתה ערוכה אליה וסה"כ עמדה בגבורה, עדיין יש אנשים ועסקים שנשארו בשוליים ובהם אנחנו צריכים לטפל, לקיים דיון ולטפל בכל הבעיות והבקשות המאוחרות, וענף התיירות צריך לראות מה יקרה איתו בהמשך, כאשר מה שקורה בחו"ל לא כ"כ תלוי בנו.

"כל הנושא של פעילות הממשלה באופן כללי, ופעילות רשות המיסים, צריך להיות תו"ל שכולם יודעים מה לעשות וברגע שצריך לשלוף את זה מהמגירה, ובכך למנוע אי ודאות מהאנשים. אתה מתחיל לעבוד ואז הדברים הרבה יותר ברורים לכולם, ועכשיו זה הזמן לעשות את זה, בשגרה כשלא יורים. לאחר שנסיים את הדבר העיקרי – שזה תקציב המדינה שצריך לאשר, ניגש לזה.

החשב הכללי הציג לנו את הגרעון האדיר שאנו עומדים בו, כל שנה אנחנו משלמים 40 מיליארד ש"ח רק ריבית, וכאן לגבי היעדים – אפשר להגדיר יעדים טיפה יותר מאתגרים, חייבים להגדיל את הגביה, ולא לחפש מתחת לפנס אצל אותם עסקים שעובדים ושכירים שעובדים ומשלמים את המיסים, אלא צריך באותם החורים השחורים של הכלכלה השחורה. צריך לראות איך אנחנו נכנסים למקומות בהם לא גבינו.

גם לעניין מיסוי של משאבי טבע, איחורים בגבייה ובתשלום בסוף פוגעים בנו, רשות המיסים צריכה לגבות בצורה צודקת ויעילה , וזה תפקיד מאוד חשוב . אני מקווה ומצפה לשיתוף פעולה כאן בוועדה, כך שנוציא את הכלכלה הישראלית מהבוץ אחרי קורונה ושנתיים וחצי ללא תקציב".

מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה





לחצו כאן להוספת תגובה לכתבה

מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה








0 0 votes
דרגו את הכתבה
Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments


0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x

אתם מוזמנים לשלוח לנו מידע חדשותי וליצור איתנו קשר בכל נושא ועניין.

המייל האדום - שליחת הודעה מידית


* יש לציין כי אמינות הדיווח תיבדק ותפורסם באתר ע"פ שיקול דעתו של עורך אתר החדשות.
* נדגיש כי בצירוף תמונה אנו מסירים כל אחריות בגין הפרת זכויות יוצרים ואחריות זו תהיה מוטלת על השולח. שליחת תמונה ללא קרדיט צילום לא תפורסם באתר. אם אין ברצונכם לציין קרדיט אנא כתבו "ללא קרדיט".

לשליחת תמונות נוספות בוואטסאפהמייל האדום

תודה רבה וגלישה נעימה
צוות חדשות MivzakLive

להוספת נגן תחנות הרדיו לאתרך הדבק קוד זה


למעבר לערוץ החירום -לחצו כאן

פתיחת הנגן בחלון נפרד