בג"צ דחה עתירה נגד פרסומי משרד הבריאות אודות החיסונים

בג"צ דחה בימים אלו עתירה שהוגשה נגד פרסומי משרד הבריאות בקשר עם חיסוני חברת פייזר שפותחו נגד נגיף הקורונה ואשר אושרו בהליך חירום מזורז על ידי מנהל התרופות.

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק פורטל עורכי דין נועם קוריס

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס כותב ברשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס מבזק לייב

העותרים 10-1 מציגים עצמם כחברי "ועדת החקירה האזרחית" אשר נועדה, לדבריהם, בין היתר, לפעול לטובת הכלל בכל הנוגע לטיפול במגפת הקורונה.

עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים כי בג"צ יורה לשר הבריאות, הוא המשיב 2, לפרסם ברבים כי החיסון של חברת Pfizer נגד נגיף הקורונה (להלן: החיסון ו-הנגיף בהתאמה), לא קיבל אישור מלא של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (להלן: ה-FDA), אלא אך אישור לשימוש בחירום, כתכשיר ניסיוני בלבד. כן מבקשים העותרים להורות ליועץ המשפטי לממשלה, הוא המשיב 1 (להלן: היועמ"ש), לפתוח בחקירה פלילית נגד שר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' גליה רהב ופרופ' רוני גמזו, בחשד לפרסום מידע מטעה לציבור ביחס לסוג האישור שניתן לחיסון מטעם ה-FDA; וכן להורות ליועמ"ש להשעות מידית את הגורמים הלוקחים חלק בפרסום מידע מטעה כאמור.

כידוע, כחלק מהניסיון להביא לסיום מגפת הקורונה, רכשה מדינת ישראל חיסונים שפותחו נגד הנגיף, לרבות החיסון מושא עתירה זו, והחלה בחיסון הציבור. העתירה דנן נסבה על פרסומי ההסברה המלווים את מבצע החיסונים האמור. לטענת העותרים, משרד הבריאות מפרסם פרסומים שיש בהם כדי להטעות את הציבור כי החיסון אושר באופן מלא על-ידי ה-FDA, בעוד שבפועל האישור שניתן לחיסון על-ידי ה-FDA הוא אך לשימוש בשעת חירום, כתכשיר ניסיוני בלבד. המשמעות של אישור שכזה, כך לטענתם, היא שתהליך המחקר הקליני של החיסון טרם הושלם, ומשכך, המידע בדבר בטיחות החיסון ויעילותו לטווח הרחוק עדיין אינו בהיר דיו, והוא עתיד להתבהר רק בעוד כשנתיים.

לביסוס טענותיהם, צירפו העותרים לעתירתם צילומים מאתר האינטרנט של משרד הבריאות (להלן: האתר או אתר משרד הבריאות) ומסרטונים שהופצו מטעמו, בהם נטען, בין היתר, כי "החיסון מאושר ע"י ה-FDA", כי "החיסון עבר את כל הבדיקות שהוגדרו ע"י ה-FDA ואושר בטרם הוכנס לשימוש" וכי החיסון בטוח לשימוש. בתוך כך, נטען כי בפרסומים באנגלית, משתמש משרד הבריאות במונח "Approved", אשר מתאר אישור מלא של חיסון.

לטענת העותרים, הפגם בפרסום מידע שגוי כאמור משמעותי במיוחד בשל העובדה שמדינת ישראל אינה מנהלת מרכז מידע שקוף ופתוח לציבור בדבר תופעות הלוואי המדווחות והאפשריות של החיסון, ובשל כך שאף כאשר מדווחות תופעות לוואי על-ידי מתחסנים, הן מתוארות לציבור כשוליות וכחולפות. העותרים סבורים כי הטעיה זו נעשית ביודעין, במטרה להפעיל לחץ על אזרחי ישראל לקחת חלק במבצע החיסונים ולהתחסן "בעל כורחם", תוך שנשלל מהם החופש להסכים להתחסן באופן מודע ומושכל ועל סמך מידע מבוסס ומהימן.

העותרים הוסיפו כי על היועמ"ש להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד הגורמים האמונים על פרסום מידע מטעה כאמור, בהם שר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' גליה רהב ופרופ' רוני גמזו, בחשד לביצוע עבירות של מטרד לציבור, שימוש לרעה בכוח המשרה, מרמה והפרת אמונים, אי-מילוי חובה רשמית והפרת חובה חקוקה, וכן להשעותם מתפקידיהם. העותרים טוענים עוד כי נפל פגם בהליך אישורו של החיסון במדינת ישראל, וכי הוא לא אושר כדין.

בעתירה, שהוגשה ביום 1.4.2021, נטען כי ביום 15.3.2021 פנו העותרים למשיבים במכתב שבו הם העלו את טענותיהם בנדון, אך לא קיבלו מענה. לצד זאת צוין כי במכתב תגובה של משרד הבריאות לפונה אחר (להלן: מכתב משרד הבריאות) בנוגע לטענה דומה לפרסומים מטעים, הודה משרד הבריאות כי בפרסומיו לא צוין שאישור ה-FDA שניתן לחיסון הוא אישור חירום, והבהיר כי נוסח זה יתוקן בתוך מספר ימים, כך שיצוין בפרסומים סוג האישור שניתן על-ידי ה-FDA לחיסון, וכן יצורף קישור להסבר באתר האינטרנט של ה-FDA לגבי סוג האישור הזה. ואולם, העותרים טוענים כי בדיקה שנעשתה באתר משרד הבריאות שבוע לאחר שנשלח המכתב האמור, מעלה כי תיקונים אלו לא בוצעו בפרסומים.

המשיבים מצידם טענו בתגובתם המקדמית לעתירה כי יש לדחות את העתירה על הסף עקב אי מיצוי הליכים נאות. המשיבים עומדים על כך שמכתב הפנייה של העותרים נשלח ביום 15.3.2021, וכבר ביום 1.4.2021, במהלך חג הפסח, הוגשה העתירה דנן. המשיבים טוענים כי לא מדובר בפרק זמן מספק לבחינת הטענות שהעלו העותרים במכתבם ולגיבוש מענה אליהן. עוד נטען כי אין במכתב שהעביר משרד הבריאות לפונה האחר כדי לפטור את העותרים מחובתם האישית למצות את ההליכים אל מול המשיבים בטרם הגשת העתירה.

המשיבים מוסיפים כי יש לדחות את העתירה על הסף אף בכל הנוגע לסעדים הנוגעים לפתיחת חקירה פלילית והשעיה מתפקיד, זאת בשל אי צירוף הגורמים שנגדם מכוונים סעדים אלו כמשיבים לעתירה.

עוד נטען כי יש לדחות את העתירה אף לגופה. המשיבים טוענים כי העובדה שקיימים מספר מסלולים לאישור שימוש בתכשיר על-ידי ה-FDA, אינה מלמדת שלא ניתן אישור FDA לחיסון, וכי החיסון מושא העתירה אכן קיבל אישור של ה-FDA לשימוש בחירום. עוד מבהירים המשיבים כי אישור כאמור ניתן על-ידי ה-FDA רק לתכשירים שעומדים בקריטריונים שונים, ובהם קיומם של מחקרים קליניים אשר תומכים ביעילות ובטיחות השימוש בתכשיר הנדון לאוכלוסייה הכללית, ולאחר בדיקה קפדנית של הנתונים. לטענת המשיבים, בנסיבות אלה ובשים לב לכך שדבר אישורו של החיסון לשימוש בחירום הובא לידיעת הציבור במגוון פרסומים בערוצי התקשורת השונים, אין בסיס לטענה בדבר הטעיית הציבור בפרסומי משרד הבריאות, ודאי שלא כזו שמצדיקה לפתוח בחקירה פלילית נגד מי מבין עובדי משרד הבריאות, או להשעותם מתפקידם.

כן מדגישים המשיבים כי במכתב משרד הבריאות לפונה האחר לא הייתה כל הודאה של משרד הבריאות בהטעיה בפרסומים מטעמו, וכי למעשה הודגש במכתב כי החיסון אכן אושר על-ידי ה-FDA לשימוש. ואולם, למעלה מן הצורך, ואף שלשיטת משרד הבריאות הפרסומים היו נכונים עובדתית, הוחלט להוסיף ולציין מפורשות באתר משרד הבריאות את סוג האישור הספציפי שניתן על-ידי ה-FDA לחיסון, וכן להוסיף קישור למידע לגבי סוג האישור הזה. המשיבים מציינים כי נכון למועד כתיבת תגובתם, השינויים האמורים אכן הוטמעו באתר. אשר לסרטונים, נטען כי אף הם אינם מטעים, וכי מכל מקום, שידורם בטלוויזיה הופסק לפני כחודשיים, ומשרד הבריאות אף מתכוון להסירם מהאתר. כן נטען כי בכוונת משרד הבריאות לשנות את המונח "Approved" בפרסומים הרלוונטיים, למונח שה-FDA עושה בו שימוש בהקשר של אישור חירום.

לבסוף, טוענים המשיבים כי החיסון אושר כדין במדינת ישראל.

העותרים ביקשו להשיב לתגובתם המקדמית של המשיבים, ובהחלטת בג"צ מיום 12.4.2021 נעתר בג"צ לבקשתם. בתשובתם, טענו העותרים, בין היתר, כי פרק הזמן שיש להמתין לקבלת מענה מטעם הגורם המוסמך לפנייה למיצוי הליכים משתנה בהתאם לנסיבות המקרה, ובמקרה דנן, לאור העובדה שמידי יום מתחסנים אלפי אזרחים בישראל, די היה בהמתנה של מספר ימים כדי למלא דרישה זו. העותרים טוענים כי יש לדחות אף את הטענה לאי צירוף משיבים רלוונטיים, ואולם, על מנת שלא להיקלע למצב של מחיקת העתירה והגשתה בשנית על רקע האמור, מבקשים העותרים לצרף כמשיבים לעתירה את מנכ"ל משרד הבריאות ד"ר חזי לוי, פרופ' גליה רהב ופרופ' רוני גמזו, אליהם מכוונים הסעדים הנוגעים לפתיחת חקירה פלילית והשעיה מתפקיד. עוד מציינים העותרים כי נכון למועד כתיבת תגובתם זו, הסרטונים ובהם המידע המטעה עדיין מצויים באתר של משרד הבריאות.

לאחר שבג"צ עיין בעתירה, בתגובה לה ובתשובת העותרים לתגובת המשיבים, הגיע לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, כפי שיבואר להלן.

לפי החלטת בג"צ, הסעד העיקרי המבוקש בעתירה נוגע לתיקון הפרסומים של משרד הבריאות, ובהתייחס לסעד זה, נראה כי העתירה מיצתה את עצמה. המשיבים הצהירו, כאמור, כי נוסח הפרסום באתר תוקן, וכעת מצוין בו כי האישור שניתן על-ידי ה-FDA לחיסון הוא אישור חירום, וכן מצורף קישור למידע לגבי סוג האישור שניתן. עוד צוין בתגובת המשיבים, כי משרד הבריאות מתכוון לשנות את המונח "Approved" בפרסומים הרלוונטיים, למונח שה-FDA עושה בו שימוש בהקשר זה, וכי בכוונתו להסיר מהאתר את הסרטונים הנדונים, אשר שידורם בטלוויזיה הופסק זה מכבר. חזקה על המשיבים שהם יפעלו בהתאם להצהרתם ויבצעו את האמור בהקדם, וככל שלא יעשו כן, פתוחה בפני העותרים הדרך להשיג על כך בדרך המתאימה. לנוכח האמור, בכל הנוגע לתיקון הפרסומים המטעים לטענת העותרים, העתירה השיגה את מבוקשה והתייתרה.

אשר לסעדים הנוגעים לפתיחת חקירה פלילית נגד הגורמים האמונים, לשיטת העותרים, על הפרסומים, ולהשעייתם מתפקידם, הרי שיש לדחותם על הסף מחמת אי מיצוי הליכים.

כידוע, טרם פנייה לבית משפט זה, יש לפעול למיצוי הליכים אל מול הרשות המינהלית המוסמכת (ראו: בג"ץ 8681/09 פיינטוך נ' ראש עיריית תל אביב (1.11.2009); בג"ץ 6755/17 אבו עראם נ' משרד הביטחון, פסקה 8 (18.9.2017); בג"ץ 9424/17 פלוני נ' משרד הביטחון, פסקה 3 (6.12.2017)). בתוך כך, נקבע כי לא די בעצם הפנייה לרשות כדי להצדיק הגשת עתירה לבית משפט זה, אלא שיש להותיר בידי הרשות פרק זמן מתאים, בנסיבות העניין, כדי לבחון את הטענות שהועלו כלפיה ולגבש להן מענה (ראו: בג"ץ 2176/20 דורון נ' ממשלת ישראל (22.3.2020), וההפניות שם). כמו כן, נקבע כי אין די בפניות שנעשו על-ידי גורמים אחרים לרשות המנהלית, ובתשובות שניתנו להם, ועל העותר למצות הליכים באופן אישי למול הרשות (ראו: בג"ץ 9074/09 בנאי נ' המפקח על הביטוח משרד האוצר (7.2.2010)).

בענייננו, העותרים פנו למשיבים ביום 15.3.2021, ואילו העתירה דנן הוגשה כבר ביום 1.4.2021, במהלך חג הפסח, קודם שהועברה תשובה מטעם המשיבים לפניית העותרים. העותרים סבורים כי בנסיבות העניין, די היה בפרק הזמן הזה על מנת לאפשר למשיבים לגבש עמדה ביחס לפנייתם, וזאת, בעיקרו של דבר, בשל הדחיפות המיוחדת בתיקון המבוקש לפרסומים, שעה שמידי יום מתחסנים אלפי אזרחים. ואולם, קשה לקבל טענה זו בדבר הדחיפות בהגשת העתירה טרם הותרת שהות מספקת למתן התייחסות מטעם המשיבים, זאת בשעה שהעתירה הוגשה בשיהוי ניכר לאחר שכבר מיליוני אזרחי ישראל חוסנו.

בשים לב לכל האמור לעיל, בג"צ קבע כי דין העתירה להידחות על הסף, הן בשל מיצויה (באשר לסעד הראשון) והן בשל אי מיצוי הליכים (באשר לסעדים השני והשלישי).

בשולי הדברים בג"צ הוסיף, מבלי להביע עמדה לגופם של דברים, כי לא ראה מקום להידרש לטענת העותרים כי החיסון לא אושר כדין במדינת ישראל, ולו מהטעם שכלל לא הובהר מה הרלוונטיות של טענה זו לסעדים המבוקשים בעתירה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה





לחצו כאן להוספת תגובה לכתבה

מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה








0 0 votes
דרגו את הכתבה
Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments


0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x

להוספת חלון המבזקים לאתרך הדבק קוד זה

למעבר לערוץ החירום -לחצו כאן

פתיחת חלון המבזקים בחלון נפרד

אתם מוזמנים לשלוח לנו מידע חדשותי וליצור איתנו קשר בכל נושא ועניין.

המייל האדום - שליחת הודעה מידית


* יש לציין כי אמינות הדיווח תיבדק ותפורסם באתר ע"פ שיקול דעתו של עורך אתר החדשות.
* נדגיש כי בצירוף תמונה אנו מסירים כל אחריות בגין הפרת זכויות יוצרים ואחריות זו תהיה מוטלת על השולח. שליחת תמונה ללא קרדיט צילום לא תפורסם באתר. אם אין ברצונכם לציין קרדיט אנא כתבו "ללא קרדיט".

לשליחת תמונות נוספות בוואטסאפהמייל האדום

תודה רבה וגלישה נעימה
צוות חדשות MivzakLive

להוספת נגן תחנות הרדיו לאתרך הדבק קוד זה


למעבר לערוץ החירום -לחצו כאן

פתיחת הנגן בחלון נפרד