ועדת הכספים מקיימת מאז שעות אחה"צ (רביעי) דיון לעניין בקשה מחדש במסגרת הכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם (תיקון), התשפ"א-2021. את הדיון מנהל ח"כ אופיר כץ. במסגרת הדיון הוגשה הסתייגות בשם שר האוצר, ישראל כ"ץ, הקובעת כי לעניין חישוב מענקי הסיוע לעצמאי ולשכיר בעל שליטה (מענקים סוציאליים), גם בשנת 2021 תעשה ההשוואה לעניין הירידה במחזור העסקים לשנים 2018 או 2019, לפי השנה עם ההפרש הגבוה יותר, בדומה למנגנון הפיצויים בשנת 2020. מול ההסתייגות טענו יועמ"ש משרד האוצר ונציגת משרד המשפטים כי מדובר בהסתייגות שאינה חלק מהצעת החוק הממשלתית ושהצעה זו לא עמדה בפני ועדת השרים לחקיקה ולא עברה את ההליך הסדור, לכן אי אפשר לראות בה כהצעה ממשלתית. כך נטען כי מדובר בהצעת חוק תקציבית, כאשר שעה שעלותה גובה מ-6 מיליון ₪, יש צורך באישור של 50 חברי כנסת על מנת לאשרה. בנוסף טען נציג רשות המיסים כי מראש ובצורה ברורה נקבע כי ההשוואה תעשה מול מחזור 2019 בלבד.
גיא גולדמן, ממונה חקיקה לרשות המיסים אמר: "לגבי היבט המדיניות, חשוב להגיד שהתיקון הזה לא עפ"י עמדת גורמי המקצוע, הם אמרו את עמדתם בפורום המתאים, והשר הוא שמקבל את ההחלטות בסופו של דבר".
שרית פלבר ממשרד המשפטים אמרה: "לעמדתנו אכן ההסתייגות אינה חלק מהצעת החוק הממשלתית ומדובר בשינוי מהותי מהצעת החוק שאתם דנים בה, והיא לא עמדה בפני ועדת השרים לחקיקה, אי אפשר לראות בה כהצעה ממשלתית".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
איתי טמקין, אגף תקציבים, משרד האוצר אמר: "אם ההצעה מתקבלת היא מייקרת את הוצאות הממשלה במעל 6 מיליון ₪, ההערכות הראשונות מדברות על מאות מיליונים. נשאלת שאלה האם הדבר הזה היה בהערכות הראשוניות שלנו, אז שזה נבנה לא התייחסנו לשינויים בתחולת החוק שבנינו את התחזית".
תמיר כהן, ראש מטה משרד האוצר אמר: "יש כסף שהוקצה לתוכנית הקורונה ולמענקים האלה, לשר האוצר יש מדיניות מאוד ברורה ואת הסמכות לומר מה עושים עם הכסף הזה בהתאם. יש פה הוצאה שצריך להוציא, והמקור לגמרי קיים. לא צריך שקל אחד נוסף כדי ליישם את הצעות החוק, המקור קיים בקופסאות הקורונה.
אסי מסינג, יועמ"ש משרד האוצר אמר: "מבחינה עובדתית אין שאלה שהחקיקה הקיימת כרגע קובעת הסדר אחר ממה שנקבע בהסתייגות, החקיקה נדונה, היא לא בטעות, אלא בצורה מאוד ברורה. מה שמבקשים כרגע זה לשנות – במקום שהדוחות יהיו על בסיס 2019 שזה יהיה 2018 או 2019, ויש לה עלות תקציבית. השאלה אם זה נכלל באומדנים המקוריים או לא, לא רלוונטית. בפועל יש הצעה שיש לה עלות תקציבית של מאות מיליוני שקלים. אמרה נציגת משרד המשפטים בצורה מאוד ברורה, שההצעה הזו במתכונת שלה לא עברה את התהליכים הרגילים, מדובר בנושא חדש שלא נדון בכלל בהצעה הקודמת והוא כרגע יוזמת חקיקה חדשה, שהיוזמה לא מספיק שהיא חדשה, היא גם מהותית. יש דרך לעשות הצעת חוק ממשלתית מהירה, לכן לא ניתן לראות בפלטפורמה הקיימת כהצעת חוק ממשלתית".
על רקע כך עלה שר האוצר, ישראל כ"ץ ודחה את הדברים: "מדיניות הממשלה היא בעד הדבר הזה, כך היא קבעה ולא שינתה. אנשים מחכים לסיוע הזה. הבחירה בין 2018 ו-2019 סייעה להמון אנשים. הסתייגות הזו מכוסה. אני לא אקל על המשפטנים. היועץ המשפטי לאוצר שינה כל פעם את הטעם להתנגדות. מבחינתי העיקרון נמשך, מי שניסח כתב 2019, מבחינתי זה ממש לא משקף את המדיניות. אני באתי להבהיר בצורה פשוטה – עמדת הממשלה היא חד משמעית ואני מייצג אותם, ואף אחד מעובדי המדינה לא מייצג אותה. עמדת הממשלה ושלי כשר אוצר, בעד ההסתייגות, לא צריך 50 או דבר מהסוג הזה. מי שרוצה להתנגד שלא יאחז בהסכמת הממשלה. הממשלה הייתה בעד, נשארה בעד ורוצה לתקן כדי להחזיר את זה למדיניות שלה. מעולם לא אישרתי רק השוואה ל-2019 ולא הייתי מאשר זאת. הכסף הזה קיים, ויש לתת עכשיו את הסיוע לעסקים".
עו"ד שגית אפיק, יועמ"ש הכנסת וועדת הכספים אמרה: "אנחנו נניח את החוק עם כוכבית של עלות תקציבית עד אשר השר יכריז שיש הסכמת ממשלה. אנחנו לא נעשה עבודת מחקר לגבי עמדת הממשלה. את ההליך צריכים נציגי הממשלה לסיים בממשלה, ואנחנו צריכים לקבל בסוף עמדה ברורה. ככל שהסתייגות לא מקובלת על הממשלה ויש לה עלות תקציבית, היא דורשת 50 ח"כים במליאה. במקביל, יש בתקנון פרוצדורה במסגרתה אומר השר או סגנו במליאה שזו היא עמדת הממשלה, ואז זה מבטא עבור הכנסת את הסכמת הממשלה ומסיר את החובה של תמיכת 50 ח"כים. לצד כך, על רקע כך שאומרים הנציגים, שהמהלך לא עבר את הליך אישור הממשלה, אם לאחר אישור המליאה, יטען היועץ המשפטי לממשלה שלא הייתה הסכמת ממשלה או שהנושא יבחן את הדבר בבית המשפט ויתברר שהממשלה לא הסכימה לעלות התקציבית, הנושא הזה לא יחול, גם אם הוא אושר במליאה".
