פרקליטות מחוז תל אביב הגישה לפני היום (חמישי) ערעור לבית משפט המחוזי בעיר על קולת עונשו של הכדורגלן לשעבר ליאור אסולין בגין הרשעתו בסחר בסמים ובהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. המשיב הורשע ב- 30 עבירות של סחר בסמים. בית משפט השלום בתל אביב גזר על המשיב את העונשים הבאים: 19 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, התחייבות כספית, פסילה על תנאי וחילוט.
בהודעת הערעור, שהוגשה על ידי עו"ד ארז ריכטנברג, נכתב כי המשיב הורשע בעבירות לאחר שהודה בכתב אישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים לאחר הליך גישור. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.
על פי כתב האישום המתוקן, גמלה החלטה בליבו של המשיב לסחור בסמים מסוכנים. לאור האמור בין החודשים פברואר לאפריל 2018, החל המשיב להציע סמים למכירה באמצעות ערוץ ה"טלגראס" (שביישומון "טלגרם"). בתקופה הרלבנטית המשיב קיבל עשרות פניות מעשרות לקוחות שביקשו לרכוש ממנו סמים, והוא הוציא לפועל את עסקאות מכירת הסמים כאשר היה מגיע אל הלקוחות, בין היתר, באמצעות קטנוע, ששימש אותו באותה עת במסגרת עבודתו כנהג בחברת שליחויות או באמצעות מי מטעמו.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בהודעת הערעור נכתב כי "המערערת תטען… כי העונש, שהושת על המשיב, נוטה לקולא באופן מופלג, המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור, שכן זה אינו מגלם את משנה החומרה, הנודעת לעבירות שעבר המשיב…המערערת תטען כי שגה בית משפט קמא כשקבע כי המשיב פגע בערכים המוגנים רק בעוצמה בינונית, כמו גם בקביעת מתחם העונש ההולם…" עוד נטען כי שגה בית משפט קמא כאשר השית על המשיב מאסר מותנה קצר, כאשר נמנע מלהשית על המשיב רכיבי פסילה בפועל וקנס כספי.
עוד נכתב, "המערערת תטען כי כאשר עסקינן בסוחר סמים, אשר במשך חודש ימים הצליח לבצע 30 עסקאות סחר בסמים!, … וכאשר הפסקת הפעילות העבריינית נעשית רק לאחר שנתפס על ידי המשטרה ולא חלילה לאחר שהבין והפנים בכוחות עצמו את הפסול במעשיו, הרי שמידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה משמעותית."
"המערערת סומכת ידה על קביעת בית משפט קמא, במסגרת גזר דינו, כי המשיב לא ביצע, הלכה למעשה הליך טיפולי שיקומי, ותחת זאת המשיך בסורו, כאשר מסר בדיקות שתן עם ממצאי סם ונפתח בעניינו תיק חקירה חדש, בגין עבירת סמים אשר ביצע לאחר שהודה והורשע בבית משפט קמא בעבירות מושא הערעור דנא.
בנסיבות אלו, צדק בית משפט קמא כאשר קבע כי לא מתקיים שיקול השיקום …, ומשכך לא היה מקום לשקול נסיבה זו כדי לסטות לקולא בתוך מתחם העונש ההולם או מתחתיו.
בקביעת מיקום המשיב במתחם העונש ההולם נדרש בית משפט קמא, בין השאר, לעברו הפלילי של המשיב, הכולל, בין השאר, הרשעות בעבירות אלימות, איומים והפרת הוראה חוקית, ובהקשר לאלו קבע בית משפט קמא כי "איני סבור כי לעבר פלילי זה, שאינו קשור לעבירות של סחר בסמים, משקל לחומרה".
המערערת תטען כי שגה בית משפט קמא בקביעתו זו, שכן קיומו של עבר פלילי שכזה, מעיד באופן מפורש וברור כי עסקינן במי שמעורה בעולם הפשע, במי שאינו פועל בחיי היומיום בצורה נורמטיבית במי שההליכים המשפטיים מוכרים לו, ובמי שאין זו המעידה הראשונה שלו מדרך הישר."
"המערערת תטען כי ריבוי מעשי העבירה שביצע המשיב (30 מקרי סחר), כמו גם עברו הפלילי והעובדה כי המשיך לצרוך סמים גם לאחר שהודה והורשע, מחייבת השתת מאסר מותנה משמעותי, שיהיה בו כדי להרתיע את המשיב מלחזור לסורו."
