"מקווה שבשלב הבא יגידו למי שלא התחסן - אל תבוא לעבודה"


"מקווה שבשלב הבא יגידו למי שלא התחסן – אל תבוא לעבודה"

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות ח"כ חיים כץ אישרה היום (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ממשלתית שתאפשר למשרד הבריאות להעביר מידע על מי שלא התחסן לרשויות מקומיות, למשרד החינוך ולגורמים במשרד הרווחה המפעילים מוסדות טיפוליים . על פי ההסדר, המוצע כהוראת שעה לשלושה חודשים, המידע יועבר במטרה לאפשר לגופים אלה לעודד אנשים להתחסן, בין היתר באמצעות פנייה אישית, בירור הסיבות לאי התחסנות וסיוע בהנגשת המידע והחיסון עצמו.

עו"ד ענת מימון, יועמ"ש הוועדה, הסבירה כי המידע שיועבר יכלול שם, מספר תעודת זהות, כתובת וטלפון. לגבי מי שקיבל רק מנת חיסון אחת ולא הגיע בזמן לקבל את המנה השנייה, יועבר גם מועד קבלת מנת החיסון הראשונה. כמו כן הבהירה כי הנוסח מדבר על מי שרשאי להתחסן, כלומר בוגרים בלבד והסבירה כי לאדם שפנו אליו לצורך עידוד התחסנות ניתנת אפשרות לבקש להסיר עצמו מהרשימות ולבקש שלא יפנו אליו שוב.

עו"ד טליה אגמון, משנה ליועמ"ש משרד הבריאות הסבירה: "הרציונאל מאחורי הצעת החוק הוא שגופים כמו רשויות מקומיות ומשרד החינוך יודעים יותר טוב להגיע לאנשים, להבין למה הם לא מתחסנים, מה מפריע להם, האם הם צריכים מידע נוסף או סיוע. התכנית היא שהמידע יגיע רק לגורם שיבקש אותו באופן אקטיבי ממשרד הבריאות ולומר מה הם מתכוונים לעשות- רעיונות, שיטות ועבודה ועל סמך זה מנכ"ל המשרד יחליט האם יש תועלת בהעברת המידע".

עו"ד עמית עמיר, משרד המשפטים הסביר: "לפי החקיקה הזאת המידע ישמש אך ורק לעידוד התחסנות ויש איסור לעשות בו כל שימוש אחר. יש חובה להגביל את בעלי הגישה, להחתים אותם על התחייבות לשמירה על סודיות ומחיקת המידע בתום השימוש כדי לאזן את הפגיעה בפרטיות". בנוסף קובעת ההצעה איסור פנייה ושימוש במידע כלפי לאדם מוכר ואיסור לכרוך בין עידוד להתחסנות לבין הפעלת סמכות או התניות של הגוף שקיבל את המידע כלפי אותו אדם.

ראובן אידלמן, יועמ"ש הרשות להגנת הפרטיות אמר: "יש כאן מהלך תקדימי של עירוב הרשויות המקומיות בהיבטי בריאות הציבור. הוועדה צריכה לבחון האם היתרון שיש לרשויות המקומיות בעידוד התחסנות הוא כזה שמצדיק מידע אישי על כל תושב ותושב, להבדיל ממידע סטטיסטי".

בתגובה לדברים אמר יו"ר הוועדה חיים כץ: "תסביר לי כמה אנשים צריכים למות כדי שזה ייחשב מוצדק? 5 מתים? 10? האם הפרטיות יותר חשובה מחופש החיים? אנחנו נמצאים במגיפה והקורונה לא חושבת בהיגיון. היא תקפה אנשים מבוגרים, עכשיו נשים בהיריון ומי שלא דופק חשבון ולא מתחסן מסכן אנשים אחרים. מי שהורג אדם בכביש בטעות ברגע אחד של הסח הדעת עלול ללכת לכלא, וכאן- כלום? החוק הזה בא כשלב ראשון. אני מקווה שבשלב הבא יגידו למי שלא התחסן- אל תבוא לעבודה. אם זה היה תלוי בי- כך זה היה. היינו יוצאים מזה ולא היינו יפי נפש".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) ציינה: "אני בעד התחסנות וקוראת לכולם ללכת להתחסן, אבל הצעת החוק מותירה הרבה סימני שאלה. הרי העברת המידע כשלעצמה איננה מעודדת התחסנות. אני רוצה לדעת בדיוק מה מתכוונים לעשות עם המידע? האם מתכוונים לעשות שיימינג לאנשים? למנוע מאנשים לעבוד? האם יעבירו את המידע בלי שיודעים מה יעשו איתו? צריך לחדד את הדברים".

ח"כ אוסאמה סעדי: ברור שקדושת החיים חשובה מהכל אבל ההתנגדות לחוק הזה אין משמעותה התנגדות להתחסנות. אם אין חובה להחסן, למה לפגוע בזכויות הפרט? האם נבדקו חלופות? למה משרד החינוך לא יכול לשלוח לדוגמא שאלון לכל המורים ולברר האם התחסנו?". בתגובה אמר יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ: "כי הם לא יענו ואחר כך כשכיתות שלמות ידבקו יגידו- למה לא עשיתם? הגיע הזמן לעשות".

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, הוסיף: "אני כמובן בעד התחסנות ולרשויות המקומיות יש תפקיד חשוב בעידוד התחסנות ברמת העיר, השכונה, על פי נתונים סטטיסטיים. אבל ברמת הפרט זה התפקיד של הרשויות הרפואיות. אם אדם לא רוצה להתחסן מתוך חששות רפואיים זה צריך להיות בינו לבין הרופא שלו, קופת החולים שלו ואני אכן מצפה שכל אדם שלא התחסן יקבל טלפון מקופת החולים שלו. אבל אנשים לא צריכים להסביר למה לא התחסנו לאדם זר שמתקשר אליהם ושואל שאלות. הם ירגישו שהמידע האישי שלהם חשוף ותהיה פגיעה באמון, שהוא המפתח להביא אנשים להתחסן".

ד"ר שלי קמין פרידמן, מכון זולת, אמרה: "אנחנו סבורים שלא מוצו אמצעים פחות פוגעניים בזכויות הפרט. אם יש תועלת במידע שיש לרשויות המקומיות ראוי שהן יעבירו אותו לרשויות הבריאות ולא להיפך".

עו"ד רחל אבידור הרשקוביץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הוסיפה: "ההגדרה של מורשי הגישה למידע נראית לנו רחבה מידי, יש להגביל לבעלי תפקידים מסוימים או מספר אנשים שיורשו לגשת למידע. בנוסף, לפני שנותנים לרשות מקומית מידע צריך לקבל אישור של הרשות להגנת הפרטיות ומערך הסייבר הלאומי כדי להבטיח את אבטחת המידע".

עו"ד מירה סלומון, ראש מינהל משפט וכנסת במרכז השלטון המקומי השיבה: "הרשויות המקומיות מוכנות להירתם למאמץ מתוך הידיעה שזה יכול להציל חיים. אנשים לא מגיעים להתחסן מסיבות שונות שאינן בהכרח רפואיות, כמו למשל חשש להידבק במוקדי החיסון או בתחבורה הציבורית בדרך ואלה דברים שבהם הרשות המקומית יכולה לסייע. אנחנו סבורים שצריך לקבל מידע גם על מחוסנים ומחלימים בין היתר עבור יוזמות עתידיות כמו מתחמים בטוחים, למשל מוסדות חינוך שיפתחו לילדים על סמך התחסנות של בני משפחתם".

צילום: דוברות הכנסת- דני שם טוב

מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה





מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה








0 0 votes
דרגו את הכתבה
Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments


כרטיס ביקור דיגיטלי
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x
צילום: pixabay

כשהחברים שלכם יספרו לכם על ההטבה שהם קיבלו מאיתנו, אל תהיו מופתעים

הצטרפו עכשיו לרשימת המנויים שלנו

בחינם

אל תפספסו את ההזדמנות

* בלחיצה על "הצטרפות" אני מאשר/ת קבלת הודעות מחדשות מבזק לייב

דילוג לתוכן