פניה לרה"מ על רקע האסון האקולוגי: עצור את ההסכם להזרמת נפט דרך מפרץ אילת


פניה לרה"מ על רקע האסון האקולוגי: עצור את ההסכם להזרמת נפט דרך מפרץ אילת

בצל הידיעות על חתימת מזכר הבנות בין חברת קצא"א לבין חברת MED-RED Land Bridge לשינוע נפט מאזור המפרץ הפרסי לישראל ואספקתו ללקוחות שונים באגן הים התיכון, רשות הטבע והגנים מפרסמת מסמך חוות דעת מדעי המפרט את הסכנות והאיומים למערכות האקולוגיות ממהלך זה. ההסכם עצמו לא נחשף לעיני הרשות ולכן עמדת הרשות כללית ואינה מתייחסת לפרטי ההסכם.

בחוות הדעת שלה, הרשות מביעה את התנגדותה הנחרצת למהלך מחשש לפגיעה ממשית ובלתי הפיכה במפרץ אילת על ערכי הטבע הייחודיים והרגישים שבו, ביניהם שמורת האלמוגים.

על פי ההערכות, הקו הימי של קצא"א ו- MED-RED Land Bridge צפוי להוביל מוצרי נפט מאיחוד האמירויות ושווקים אסיאתיים אחרים לשווקים מערביים וזאת באמצעות תשתית ההובלה והאחסון של חברת קצא״א. הנפט ותזקיקיו ייפרקו מעשרות מכליות מידי שנה בנמל הנפט של חברת קצא"א באילת, נמל הממוקם בלב מערכת אקולוגית מהרגישות והחשובות בארץ ובעולם ובצמוד לשמורות הטבע הימיות של ישראל במפרץ, ויוזרם דרך צינור יבשתי ארוך ומיושן אל נמל אשקלון. שם עשרות מיכליות יעמיסו אותו וישנעו לנמלי אירופה

ברשות הטבע והגנים מביעים חשש ממשי מבוסס ניסיון עבר, כי שינוע חומרים מסוכנים לסביבה, בכמויות גדולות, כרוך בסכנה סביבתית, כאשר הסיכוי לתאונות וכשלים, טכניים ואנושיים, סביר שיגדל ככל שנפח התעבורה הימית יגדל. ברשות הטבע והגנים מזכירים כי טעויות אנוש וכשלים טכניים בתשתיות של חברת קצא"א גרמו בעבר הרחוק והקרוב לנזקים חמורים לסביבה, בין היתר מאסונות דליפות הנפט בעברונה בשנות השבעים, בעברונה ב- 2014, בנחל צין ב- 2011 ובמפרץ אילת בשנות השבעים.

על פי חוות הדעת, זיהום ים בדלקים פוגע במערכות פיסיולוגיות רבות של בעלי חיים, לרבות דגים, חסרי חוליות שונים, ציפורים ואלמוגים המהווים את אבני הבניין של השוניות באילת. פגיעה באלמוגים מתבטאת בין היתר בנזק לרקמות האלמוגים, ביכולתם להיזון, להתרבות, להשקיע שלד גירני, ביכולתן של האצות השיתופיות הנמצאות בתוך רקמות האלמוגים לבצע פוטוסינתזה וביכולת האלמוגים להתמודד עם סדימנטציה.

בתוך כך מציינים ברשות כי אחת מהבעיות העיקריות של זיהומי ים בשמנים ודלקים במפרץ אילת היא שתוך זמן קצר מאוד, בגלל המבנה הצר והרוחות החזקות המאפיינות אזור זה ברוב ימות השנה, הזיהום מגיע לאזור החופי – אזור שוניות האלמוגים או לאזור הכרית. במקרים אלו הטיפול בזיהום הופך למורכב ומסובך עוד יותר וכרוך בפגיעה קשה בבית הגידול. ככל שתנועת כלי השיט בראש המפרץ תהיה צפופה יותר, גובר הסיכוי שזיהום מסוג זה יגרום לאסון אקולוגי אזורי.

בשנים האחרונות, זיהומי הים בדלק שתועדו באילת לא עלו על כמות של 20 טון דלק שדלפו מאניות, לרוב בעקבות כשל טכני במערכות המכניות. לעומת זאת, במקרה שאנייה תעלה על שרטון בגלל תמרון כושל, כפי שקרה לאניות בעבר במפרץ אילת, הנזק צפוי להיות אדיר, שהרי במכלי אניות אגורים אלפי טונות של דלק. ברשות מדגישים כי יש לקחת בחשבון שדי בתקלה, או בתאונה ימית אחת, על מנת שהנזק יהיה עצום ובלתי הפיך, ללא כל יכולת לשקם את המערכת האקולוגית.

במסמך חוות הדעת מציינת רשות הטבע והגנים כי מפרץ אילת מהווה משאב טבע ייחודי בעל חשיבות רבה בקנה מידה לאומי ובינלאומי. ברמה הלאומית, זהו המקום היחיד בישראל שבו מתקיימות שוניות אלמוגים בעלות עושר ומגוון מינים שאין שני לו במדינת ישראל. ברמה הבינלאומית, שוניות מפרץ אילת הן מהצפוניות ביותר בעולם ומהעשירות והמגוונות ביותר מבחינה ביולוגית. בכך משאב טבע זה הופך גם למשאב תיירותי וכלכלי משמעותי עבור מדינת ישראל והעיר אילת בפרט.

ברשות הטבע והגנים מדגישים בנוסף את החשיבות האקולוגית הגלובלית של שונית האלמוגים במפרץ אילת נוכח תופעת הלבנת האלמוגים הנפוצה שפוגעת קשות בשוניות רבות בעולם. זאת לעומת האלמוגים באילת שמראים עמידות גבוהה יחסית נוכח מאפיינים גנטיים ייחודיים הקשורים בים האדום. עמידות זו מוסברת בתהליכי ברירה טבעית שהתרחשו בדרום הים האדום והם ספציפיים לאזור זה בזכות תנאים אקלימיים, אוקיינוגרפיים וגאוגרפיים ייחודיים לים האדום בכלל ולמפרץ אילת בפרט.

ברשות מסבירים כי תופעת הלבנת אלמוגים מסיבית היא תופעה הקשורה בהתחממות מי הים וידוע על פי מחקרים, שזיהומי ים בדלקים ושמנים מגבירים את רגישות האלמוגים לתופעת זו. על כן קיימת סכנה ממשית שהיתרון היחסי שיש לאלמוגי מפרץ אילת בהתמודדות עם השינויים הגלובאליים ייפגע ובכך תיאבד ההזדמנות הנדירה שעומדת בפני ישראל להגן על מערכת אקולוגית חשובה מאוד, שבמקומות אחרים דועכת. לאור כך ברשות הטבע והגנים מציינים כי יש להתייחס למפרץ אילת כמפלט עולמי לשוניות אלמוגים, ולפיכך חובתה של ישראל היא להגן מכל משמר על השוניות שבשטחה.

בתוך כך רשות הטבע והגנים מביעה חשש גם לערכי הטבע בים התיכון בשל הגדלת תנועת המכליות ותדירות הפריקה וההעמסה שלהן בנמל הנפט באשקלון. על פי חוות הדעת זיהום בדלק ממקור זה עלול לפגוע באוצרות הארכאולוגיים הימיים המצויים מצפון לנמל בתחומי הגן הלאומי אשקלון, בתחומי שמורת הטבע הימית אבטח ובחופים החוליים המשמשים אתרי הטלה של צבות ים. בנוסף, זיהום ים בדלק עלול לפגוע בתשתיות החופיות המרובות באזור זה, ובמיוחד במתקני ההתפלה באשקלון, אשדוד ושורק המספקים כמות נכבדה מהמים השפירים בישראל.

לדברי שאול גולדשטיין, מנכ"ל הרשות, הזרמה מוגברת של דלקים דרך מפרץ אילת ולאורך כל הנגב אל הים התיכון טומנת בחובה סכנות רבות שלרובן אין לאף אחד שליטה מלאה. לפי הסטטיסטיקה העולמית התקלות יקרו ועלולות לגרום לנזקים בלתי הפיכים. בכל מקרה הרשות תדרוש הקצאת אמצעים מיוחדים לטיפול באסונות שכאלה. ההיסטוריה שלנו מול ארועי קיצון כאלו אינה מעודדת.

לדברי יהושע שקדי מרשות הטבע והגנים, "רשות הטבע והגנים מודעת למאמצים של המשרד להגנת הסביבה להתוות הנחיות רגולטוריות בתהליך שינוע הנפט, וברור שהנחיות מהודקות יכולות לצמצם את הסכנות החבורות לכך. אולם, הניסיון מראה שרגולציה יכולה להקטין סיכונים אך לא למנוע אותם, וכשמדובר במערכות אקולוגיות ייחודיות ורגישות, אין להסתכן כלל. לפיכך, רשות הטבע והגנים מתנגדת לשינוע נפט דרך מפרץ אילת בכלל ולהגדלה של כמויות הנפט בפרט. יש צורך לבחון מחדש את הסיכונים הקשורים במיזם זה באמצעות הגופים האמונים על שמירת הטבע במדינת ישראל".

ארכיון. צילום: רוני בלחסן

מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה





מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה








0 0 votes
דרגו את הכתבה
Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments


כרטיס ביקור דיגיטלי
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x
צילום: pixabay

כשהחברים שלכם יספרו לכם על ההטבה שהם קיבלו מאיתנו, אל תהיו מופתעים

הצטרפו עכשיו לרשימת המנויים שלנו

בחינם

אל תפספסו את ההזדמנות

* בלחיצה על "הצטרפות" אני מאשר/ת קבלת הודעות מחדשות מבזק לייב

דילוג לתוכן