“ישנם בתי ספר ש-10% מהמחזור מקבל פטור משירות בצה”ל מסיבות נפשיות”

ועדת המשנה לכוח האדם בצה”ל, בראשות ח”כ אורנה ברביבאי, קיימה היום (רביעי) דיון בנושא התמודדות צה”ל ורשויות המדינה עם הגידול במיועדים לשירות ביטחון (מלש”בים) אשר מקבלים פטור משירות צבאי על רקע נפשי.

יו”ר הוועדה פתחה את הדיון וציינה כי “העיסוק בנושא של הפטור הנפשי צריך להיעשות מתוך ראייה מערכתית כוללת, של הבטחת היכולת של צה”ל לגייס את כח האדם הדרוש לו כדי לעמוד במשימותיו, והפער שנוצר גם בשל פטור הנפשי, אבל גם בשל חוק הגיוס התלוי ועומד בבג”ץ וגם בשל קיצור השירות, בשניהם משרד הביטחון טרם השמיע עמדה ברורה”.

תת אלוף אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה”ל, התבקש על ידי היו”ר להציג את היקף הבעיה ואת עשיית צה”ל לצמצומה.

תא”ל ודמני אמר: “כפי שאמרה היו”ר, אנו עוסקים בנושא כחלק מהיכולת שלנו לממש את משימותינו, כפי שהוגדרו לנו ע”י הרמטכ”ל בתכנית הרב שנתית תנופה, אשר מדברת על גידול בהיקף הצרכים של כוח אדם צה”ל, גם בלחימה וגם בטכנולוגיה. זיהינו מגמה של עלייה בפטור רפואי, ולאחר פילוח ראינו שהעלייה בפטור רפואי-גופני היא שולית ויציבה יחסית (0.2% בשלוש השנים האחרונות), בעוד העלייה בפטור הרפואי-נפשי היא משמעותית הרבה יותר. על פי התחזית שלנו, אם ב-2018 היו אצל הגברים 7.9% פטור נפשי, הרי שבסוף השנה הזו נעמוד על 11.9%. אצל הנשים העלייה יותר מתונה – 1-1.5% אך זה עדיין משמעותי. אי אפשר לשייך את העלייה לאוכלוסייה ספציפית, הנתונים דומים בכל לשכות הגיוס ברחבי הארץ.”

עוד אמר תא”ל ודמני: “כן יש לנו גם חתך של תיכונים, ובהם רואים גם בתי ספר ש-10% מהמחזור כבר מקבל פטור מסיבות נפשיות. שתי הסיבות העיקריות לעלייה, לפי הניתוח שלנו, הן הגידול בלגיטימציה החברתית לנושא אי השירות בצה”ל, ושנית, העלייה בכמות האבחון של בעיות נפשיות. הסיבה הראשונה נובעת מערעור על בלעדיות השירות הצבאי כמנגנון התרומה או מימוש האחריות האזרחית המוביל וסלחנות לאי גיוס שלא הייתה בעבר. הסיבה השנייה נובעת גם ממגמה חיובית שהיום כבר אין סטיגמה על מי שהולך לאבחון, והדבר יותר נגיש. העלייה באבחונים אגב קיימת בכל העולם המערבי”.

תא”ל ודמני ציין: “”כבר לפני חצי שנה יצאנו עם תכנית פעולה אגרסיבית מול התופעה, שכללה כמה סוגי פעילות. הראשונה היא עדכון בספר הפרופילים, שאפשר פתיחת תפקידים שלא היו פתוחים בעבר לשירות בעלי פרופיל נפשי, מתוך הבנה שאפשרויות שיבוץ טובות יותר, יעלו את הרצון שלהם להתגייס. שנית, הגדרנו מאות תפקידים אשר הותאמו למי שבעבר לא יכל לשרת בצבא בשל אי יכולת לשאת נשק או לבצע תורנויות, כך שהפטור הזה כבר לא מהווה דרך לא לבצע שירות צבאי. פעולה נוספת היא הוסת תקנים של קציני בריאות נפש בלשכות הגיוס, בניגוד למגמה של צמצום תקני הקבע בצה”ל, ואני מתכוונים להרחיב זאת עודף שכן זה מאפשר לנו שליטה טובה יותר בבחינת בקשות הפטור הלגיטימיות לעומת אלה שהן ניסיון להתחמק משירות”.

תא”ל ודמני הוסיף: “שמרתי את הדבר הכי חשוב לסוף, וזו ההכנה לצה”ל. אנו עושים שינויים משמעותיים, בתיאום עם משרדי הביטחון והחינוך, בתהליכי ההכנה, ומשרד החינוך אף הקים ועדה בראשות סמנכ”ל שעובדת מולנו. סימנו גם 30 רשויות מקומיות, שראינו בהן שיעורי גיוס או יציאה לקצונה נמוכים מהממוצע, או שיעורי נשר גבוהים מהממוצע, ואנו נפגשים עם כל רשות ובונים לה תכנית מותאמת. אציין גם שראשי הרשויות שפגשתי באו עם מוטיבציה לא פחותה משלי לנושא, והרמטכ”ל הנחה אותנו להרחיב את התכנית למאה רשויות בשנה הבאה. אנו סבורים שפעולות שמכוונות לשירות צריכות להתחיל לפני גילאי י”א-י”ב, ויודעים שככל שנגדיל את תחושת המודעות אצל המתגייסים, ככל שהצבא יהיה מונגש להם, זה יעלה את הנכונות”.

ראש מחלקת בריאות הנפש בצה”ל, אלוף משנה אריאל בן יהודה, אמר: “בעולם המערבי, ובישראל כחלק ממנו, יש עלייה באבחונים פסיכיאטריים שונים. הדוגמה המובהקת ביותר – אבחנות על הספקטרום האוטיסטי. זו לא אבחנה שניתנת באופן ראשוני בלשכת הגיוס, אלא מגיעים איתה מהאזרחות והיא בד”כ ניתנת בגילאי ילדות מוקדמים, ולא בגילאי 18 – ובסעיף הזה יש עלייה של מאות אחוזים בשנים האחרונות. בראייתי זה דבר חיובי, כי זה אומר שאנשים שסובלים מבעיות או מגבלה מסוימת, מקבלים את התנאים להסתדר ולחיות יותר טוב. עם זאת, יש גם עלייה באבחנות רכות יותר – אבחנות חרדה, אבחנות מצבי רוח, וזו מגמה רחבה בעולם המערבי”.

עוד אמר אל”מ בן יהודה: “למרות מה שאמר ודמני, יש הבדלים בין מגזרים שונים, שלא מבטאים את אופי המגזר או האיכויות שלו, אלא מבטאים נגישות או מודעות נושא האבחונים בקרב המגזרים, וככל שזה תוצאה של עלייה במודעות, זה מבורך. מערך בריאות הנפש הוא מאוד גדול וחלק הולך וגדל ממנו מושקע בשלב שער הכניסה לצבא. אנחנו עומדים בקשר עם המערכת האזרחית, ועשינו הכבדה מסוימת בנטל ההוכחה לגבי אישורים אשר מגיעים אלינו מהאזרחות. עשינו גם תיקון בפרק הפסיכיאטריה בספר הפרופילים, שלא עודכן מאז שנת 2008, והוספנו וחידדנו הרבה מאוד דברים. זה תיקון מבורך שהיה דרוש מקצועית, ועל הדרך הצבא נהנה מהטיוב אשר מכניס יותר אנשים ליותר תפקידים שלא היו פתוחים בפניהם בעבר. זה נעשה בצורה של ניהול סיכונים מושכל, ואנו עוקבים אחרי הדברים”

דורית בר חי, נציגת משרד החינוך, אמרה: “נושא ההכנה לצה”ל הוא בראש מעייניו של משרד החינוך, ושר החינוך והמנכ”ל הציבו את הנושא כאחד מחמשת היעדים המובילים של המשרד. אנו עוסקים בצד הערכי-מוטיבציוני, ובוחנים כל העת כיצד ניתן להוסיף ולחזק תכנים של הכנה לצה”ל. בהקשר זה חשוב לציין שכיום ההכנה לצה”ל מפוצלת בין בית הספר בבוקר, באחריות משרד החינוך, לבין פעילות אחה”צ שבאחריות המשרד להשכלה גבוהה ומשלימה. בהתאם להגדרת חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה”ל, כל המשאבים שלנו מופנים ל-290 בתי ספר גדולים ונורמטיביים, שהם זיהו וביקשו אותנו להתמקד בהם. אני כן הייתי רוצה להרחיב את הפעילות לכלל התלמידים, למשל להחזיר את שבוע הגדנ”ע לכולם”.

בטרם סיכמה, פנתה יו”ר הוועדה לתא”ל ודמני ואמרה: “דיברת על סלחנות לאי גיוס, ואמרת שיש לך את הנתונים של הפטור ברמת בית ספר, אבל אתה נזהר מלפרט, שלא לפגוע בעיר או סקטור. למה לא לשקף את הדברים כהווייתם ולומר היכן קיימים אותם מקומות ש-10% מהמחזור מוציא פטור נפשי?”

תא”ל ודמני השיב כי הנתונים שקופים ומפורסמים אחת לשנה על ידי צה”ל, אך הם אינם בפניו בעת הזו ולא היה רוצה לטעות, ובכל מקרה התופעה רחבה מכדי להתייחס לעיר זו או אחרת.

יו”ר ועדת המשנה, ח”כ ברביבאי, סיכמה: “המדינה והחברה צריכות לקחת אחריות על תופעה שמוצגת בנתונים כה חריגים של כמות פטור נפשי. הצבא עושה כל מאמץ אבל זה לא מספיק והדיאלוג צריך להתנהל גם מחוץ לצבא. ישנה חשיבות להציג נכוחה לציבור בישראל את הנתונים של צעירים וצעירות שבוחרים לא להתגייס. על צה”ל לשקף את המצב בצורה ברורה וישירה לחברה, כדי להבין את המשמעויות המלאות של שחיקת מודל צבא העם. אם הצבא לא יציג לחברה הישראלית את המשמעויות של אי הגיוס בצורה מדויקת, אני מבקשת לקבל, ומתכננת לפרסם, את כל הנתונים והפילוחים של הפטור הנפשי מצה”ל ושל סקרי המוטיבציה לשירות, כדי להציג את המשמעות הציבורית של הדברים למודל צבא העם ולקיים את אותו שיח חשוב בנושא”.

עוד אמרה ח”כ ברביבאי: “האמירה של צה”ל על האפשרות שיותר חיילים יוכלו להגיע למערכים שלא היו פתוחים בפניהם בעבר חשובה, אך יחד עם זאת, אני סבורה שמדובר בסיכון גדול מדי (גם אם מחושב) אשר נלקח כתוצאה ממצב כאוטי פוליטי, שלא מאפשר לצבא לפתור את דרישות כוח האדם הדרושות למילוי משימותיו, במיוחד לנוכח העיכוב בתשובת משרד הביטחון בנושא אורך השרות ובנושא חוק הגיוס״.

צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה



לחצו כאן להוספת תגובה

מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה










0 0 vote
דרגו את הכתבה
Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x

להוספת נגן תחנות הרדיו לאתרך הדבק קוד זה


למעבר לערוץ החירום -לחצו כאן

פתיחת הנגן בחלון נפרד

אתם מוזמנים לשלוח לנו מידע חדשותי וליצור איתנו קשר בכל נושא ועניין.


* יש לציין כי אמינות הדיווח תיבדק ותפורסם באתר ע"פ שיקול דעתו של עורך אתר החדשות.
* נדגיש כי בצירוף תמונה אנו מסירים כל אחריות בגין הפרת זכויות יוצרים ואחריות זו תהיה מוטלת על השולח. שליחת תמונה ללא קרדיט צילום לא תפורסם באתר. אם אין ברצונכם לציין קרדיט אנא כתבו "ללא קרדיט".

לשליחת תמונות נוספות בוואטסאפ

תודה רבה וגלישה נעימה
צוות חדשות MivzakLive