מומחי האונ’ העברית: העלייה בתחלואה – לא בגלל בתי הספר

בוועדת הקורונה בכנסת, הוצגה היום (שני) התייחסות של מומחים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, השוללים זיקה בין העלייה בתחלואה לבין פתיחת מערכת החינוך. יו”ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון (כולנו בליכוד) הדגישה כי יש לבדוק את נתוני התחלואה בין ילדים לפני פתיחת מערכת החינוך, ולאחריה – כדי לוודא האם אכן לפתיחת המערכת יש השפעה על עליית נתוני התחלואה או שהילדים משקפים את התחלואה בקהילה.”

עוד אמרה ח”כ שאשא ביטון: “השבתת מערכת החינוך גורמת נזק לטווח הקצר והארוך, ועל הממשלה לפתוח באופן מלא אך זהיר את כיתות א’-ד’ ולדבש בהקדם את המתווה לפתיחת כיתות ה’-י”ב. היא קראה להעביר את האחריות והסמכות לפתיחת מערכת החינוך לשלטון המקומי. אין עוררין על כך שצריך לפתוח את מערכת החינוך באופן זהיר אבל אנחנו רואים שאיפה שנוח מאוד שומרים את התורה ואיפה שלא נוח מבטלים אותה. המחירים הנפשיים, הרגשיים והחברתיים שבני הנוער משלמים הם יקרים מדי ביחס לתועלת שמביאים לבלימת התפשטות המחלה.”

פרופ’ רונית קלדרון-מרגלית, מהאוניברסיטה העברית, טענה כי ילדים הם בעיקר קורבנות הנגיף, בעיקר מבחינה כלכלית וחינוכית, אובדן של כחודשיים של שנת לימודים הוא אובדן בעתיד של כ-1% מהתל”ג של המדינה, וככל שהשבתת המערכת תימשך – הנזק הכלכלי יגדל. לדבריה, רק כ5% ממקרי הפצת-העל של המגפה ייוחסו באופן ודאי לילדים עד גיל 17. לדבריה, ההתפרצות החלה כעשרה ימים לאחר פתיחת מערכת החינוך באופן מלא, אך אח”כ נרשמה דווקא ירידה – וזו ההוכחה שלאו דווקא מערכת החינוך היא המפיצה. ההפצה היא ע”י אנשי חינוך רבים ושונים לכיתה אחת, ולכן יש להקפיד על איש-חינוך אחד לכל כיתה.

היא הוסיפה כי לא פתיחת בתי הספר ב-1 בספטמבר הובילה לעליה בתחלואה באוכלוסייה, והעליה שנצפתה מיוחסת להדבקות שאירעו 10-14 יום לפני-כן. לדבריה, עיקר העלייה בתחלואה היה בקרב בנים מהמגזר החרדי בגילאי 15-23 שנה, ככל הנראה עקב חזרה לישיבות בראש חודש אלול.

היא הוסיפה כי ילדים צעירים לא מהווים סיכון עבור קבוצות הגיל האחרות. לדבריה, בדומה לכלל קבוצות הגיל, בגילאים צעירים מ-11 שנים נצפתה עליה כבר ב-1 בספטמבר, והשיעורים בהם היו הנמוכים ביותר, בכל המגזרים, גם בתיקון למספר הבדיקות, פתיחת מערכת החינוך לכתות הנמוכות ב-3 במאי במתווה של קפסולות לא הייתה מלווה בעליה בתחלואה, ילדים צעירים היוו פרופורציה קבועה מהתחלואה בשלוש תקופות שונות של מערכת החינוך (מאי-יוני, יולי-אוגוסט וספטמבר), עם וללא ניכוי חרדים (נתוני חדר המצב של מנהל חינוך בירושלים, מנח”י).

היא ציינה כי על פי נתוני מנח”י, ממוצע הנדבקים למקרה יחיד בכתות א-ג היה 0.5, בכתות ד-ו היה 0.76 ובכתות ז’-י”ב 1 נדבק למקרה. בנוסף, קרוב ל-60% מהמקרים המאומתים בכלל הגילאים לא היו מעורבים בהדבקות נוספות.

בנוסף, פתיחת מערכת החינוך במדינות דוגמת דנמרק שפתחה ב-15 באפריל והשארת מערכת החינוך פתוחה בשבדיה – לא היו כרוכות בעליה בתחלואה. יתרה מכך, דו”ח בינלאומי מפורט על תחלואה ובתי ספר לא מדגים קשר ברור בין חזרה ללימודים במדינות שונות ומגמות בתחלואה, ורוב מדינות המערב פתחו את מערכות החינוך.

ד”ר שרון אלרועי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, הדגישה כי לקבינט הוצגו נתוני תחלואת הילדים, הסקר הסרולוגי והשפעת פתיחת מערכת הלימודים. “איש לא מייחס את כל העלייה בתחלואה לפתיחת שנת הלימודים, ואיש לא אמר שבתי הספר הם ‘מדגרות קורונה’. אבל ברור שיש עליה הדרגתית בתחלואת הילדים, וברור שלפתיחת בתי הספר יש חלק בעליה בתחלואה. בוודאות, אצל ילדים יש שיעור גבוהה של נוגדנים, הילדים חולים יותר ממה שאנו יודעים, רובם ללא-תסמינים אך עדיין מפיצי המחלה”.

לדבריה, למרות פניות משרד הבריאות למשרד החינוך להקפיד על גננת קבועה בגני הילדים, ולהדגיר את שאר הגננות בימי חופש, הפניה בעניין לא הצליחה.

היא הדגישה כי כיוון שאירועים מסוגים שונים גרמו לעליה בתחלואה, הרי שאתה המשרד מתעקש על השהיה של כשבועיים לפחות בין מעבר לשלב פתיחה אחד של המשק לשלב השני – כדי שיהיה אפשר לזהות מיד איזה ענף גורם לתחלואה, ולשוב ולסגור אותו.

פרופ’ חגי לוין, יו”ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית טען ל”קונצנזוס מדעי-רפואי בהכרח לפתוח בהקדם את מערכת החינוך, תוך הבחנה בין כיתות א-ד לכיתות הגבוהות יותר, ובצורה זהירה ככל האפשר תוך הקפדה על קפסולות קטנות ועידוד למידה בחוץ”.

לדבריו, “הממשלה צריכה להיגמל מריכוזיות-יתר ואשליית-שליטה, ולאפשר לדרגי השטח, הרשויות המקומיות ובתי הספר, לגלות גמישות ולמצוא הפתרונות המיטביים. גישה של הכל או כלום איננה מועילה. חיוני לפתוח עכשיו מה שניתן ולהיערך להרחבת השעות תוך כדי השקעה, בהבנה שמגיפת הקורונה תישאר איתנו עוד זמן רב. חייבים עכשיו, בשיתוף השטח ובהתאם לאותם עקרונות לגבש תכנית לפתיחה בטוחה בהקדם של כיתות ה’-י”ב, ולעודד ולא לצמצם חינוך א-פורמלי בחוץ בצורה זהירה בתנועות הנוער וחוגי הספורט”.

אילוסטרציה. קרדיט: freepik

מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה



לחצו כאן להוספת תגובה

מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה










0 0 vote
דרגו את הכתבה
Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x

להוספת נגן תחנות הרדיו לאתרך הדבק קוד זה


למעבר לערוץ החירום -לחצו כאן

פתיחת הנגן בחלון נפרד

אתם מוזמנים לשלוח לנו מידע חדשותי וליצור איתנו קשר בכל נושא ועניין.


* יש לציין כי אמינות הדיווח תיבדק ותפורסם באתר ע"פ שיקול דעתו של עורך אתר החדשות.
* נדגיש כי בצירוף תמונה אנו מסירים כל אחריות בגין הפרת זכויות יוצרים ואחריות זו תהיה מוטלת על השולח. שליחת תמונה ללא קרדיט צילום לא תפורסם באתר. אם אין ברצונכם לציין קרדיט אנא כתבו "ללא קרדיט".

לשליחת תמונות נוספות בוואטסאפ

תודה רבה וגלישה נעימה
צוות חדשות MivzakLive