בית חדשות הארץ פרופ' אהרן ברק: מודאג מהאפשרות שישראל קרבה אל "מדרון חלקלק"

פרופ' אהרן ברק: מודאג מהאפשרות שישראל קרבה אל "מדרון חלקלק"

הוסיפו תגובה

פרופ' אהרן ברק, נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס ומרצה וחוקר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים בבינתחומי הרצליה דיבר היום (שלישי) לרגל היום הבינלאומי לזכויות אדם.

פרופ' ברק התייחס בראיון שערך עמו ד"ר יניב רוזנאי מבית ספר הארי רדזינר למשפטים בבינתחומי, להשפעתה של חקיקת היסוד בישראל (ובעיקר לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק) באמרו כי מאז 1992 "הכנסת לוקחת בחשבון את שני חוקי היסוד. לח"כים אין עניין לחוקק חוקים לא חוקתיים וזה מנע כל מיני פגעים בזכויות האדם. לכל בני האדם ובמיוחד למיעוטים: כמו להט"בים, ערבים וחרדים".

לצד הגנה על זכויות האזרחים אמר ברק, חוקי היסוד השונים מגנים גם על מעמדה של הכנסת עצמה: "במדינת ישראל אין הפרדת רשויות. אין לנו שלוש רשויות, יש לנו למעשה שתי רשויות. הרשות האחת היא הממשלה, שהיא שולטת בכנסת והן למעשה מהוות רשות אחת. ומכיוון שראש הממשלה שולט בממשלה אז בעצם ראש הממשלה זה רשות אחת. והרשות השנייה זה בית המשפט, אלה הן שתי הרשויות. ואני חושב שהכנסת נזהרת לא לחוקק חוקי יסוד לא ראויים ונזהרת שלא לחוקק חוקים רגילים שיפגעו בחוקי היסוד. מבחינה הנורמטיבית לפחות אני חושב שהמצב הרבה יותר טוב".

פרופ' ברק התייחס גם לטענה כי הפרשנות המרחיבה שנתן ביהמ"ש העליון לכבוד האדם, וההכללה של זכויות נוספות כמו הזכות לשוויון או חופש הביטוי גרמה לכנסת להקפיא את מפעל כינון חוקי היסוד שנוגעים לזכויות אדם, ואמר: "אני מניח שאם לא הייתה ביקורת שיפוטית על חקיקה רגילה שפוגעת לא כדין בחוקי יסוד, מאוד יכול להיות שמפעל חוקי היסוד היה מתקדם יותר מהר. מודה באשמה מבחינה זאת. אני חושב שהפירוש המקיף לחוקי יסוד שניתן הוא מוצדק, אבל המחיר היה בעיכוב מסוים במפעל חוקי היסוד. עד כדי כך שהגיע הזמן לשאול האם הוא לא הסתיים. משום שלעצם זה שהכרזה על סיומו יש לה משמעויות חוקתית ממדרגה ראשונה".

פרופ' אהרון ברק. צילום: המרכז הבינתחומי הרצליה

ברק הוסיף כי יש להשלים ולחוקק את רשימת זכויות האדם בישראל ואמר: "בית המשפט לא יכול להוסיף זכויות שלא נמצאות שם, זה התפקיד של הרשות המכוננת, הכנסת. בית המשפט תפקידו לפרש את מה שיש, והוא ישתדל לפרש את מה שיש על פי הערכים של חוק יסוד כבוד האדם עצמו, לא לפי השקפתו של השופט, או ההשקפה שלי. אם זה היה לפי ההשקפה שלי הייתי מוסיף כהנה וכהנה אבל אני לא יכול… מרבית המפעל הושלם אבל נותרו בו חורים… המצב הרצוי הוא שאת הזכויות לשוויון, למשפחה, לחינוך, לתרבות, לבריאות, למגורים והזכות לחופש ביטוי ולשוויון – כל הזכויות האלו, הכנסת תאמר אותן. למה אתה רוצה להשאיר את זה לבית המשפט? אבל כל עוד הם לא עשו, אז לבית המשפט לא הייתה לו ברירה אלא לעשות את העבודה הזאת".

בתשובה לשאלה האם הוא מודאג מהמגמות העולמיות של שחיקה בסדר הליברלי-דמוקרטי ומה תפקידו של ביהמ"ש נוכח מגמה זו אמר כי הוא מודאג מהאפשרות כי ישראל קרבה אל "מדרון חלקלק": "ביהמ"ש יכול לעשות מעט מאוד. הוא לא יכול לפעול אלא אם מפעילים אותו וגם שמוליכים אותו צריך להביא בפניו את העניינים שהוא יכול להכריע בהם. ביהמ"ש לא יוכל לחייב שהחברה תהיה ליברלית אם היא לא רוצה להיות ליברלית ולא יציל חברה דמוקרטית מלהפוך לחברה לא דמוקרטית. זה לא חלק מכלי העבודה שלו. אבל במסגרת אותם מצבים שהם חלק מכלי העבודה שלו, אז כן, אני חושב שביהמ"ש צריך לעשות כל מה שהוא יכול לעשות כדין כדי למנוע התקדמות לעבר הדמוקרטיה הלא ליברלית שמובילה לדמוקרטיה עממית שמובילה אותנו לדיקטטורה".






אתם מוזמנים לשלוח לנו מידע חדשותי וליצור איתנו קשר בכל נושא ועניין.


* יש לציין כי אמינות הדיווח תיבדק ותפורסם באתר ע"פ שיקול דעתו של עורך אתר החדשות.
* נדגיש כי בצירוף תמונה אנו מסירים כל אחריות בגין הפרת זכויות יוצרים ואחריות זו תהיה מוטלת על השולח. שליחת תמונה ללא קרדיט צילום לא תפורסם באתר. אם אין ברצונכם לציין קרדיט אנא כתבו "ללא קרדיט".

לשליחת תמונות נוספות בוואטסאפ

תודה רבה וגלישה נעימה
צוות חדשות MivzakLive

להוספת נגן תחנות הרדיו לאתרך הדבק קוד זה


למעבר לערוץ החירום -לחצו כאן