הנשיא ריבלין: "לפני עשרים וארבע שנים לא האמנתי שזה יקרה לנו"

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נשא היום (ראשון) דברים בטקס האזכרה הממלכתי "נר יצחק" הפותח את אירועי הזיכרון לראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל, לציון 24 שנים להירצחו. הטקס התקיים בבית הנשיא בהשתתפות בני משפחת רבין, המשנה לנשיאות בית המשפט העליון השופט חנן מלצר ונציג הכנסת ח"כ יעקב מרגי, ותלמידי בתי ספר ואורחים נוספים.

"עשרים וארבע שנים אחרי הרצח ודומה ששאלת גורלנו האחד, עומדת עדיין לנגד עיננו," פתח הנשיא את דבריו: "יצחק רבין, ראש ממשלה, מנהיג ומצביא, איש שלום ואיש ירושלים, מפקד ולוחם, בן יחיד ומיוחד של עם ישראל ושל מדינת ישראל נרצח בידי רוצח יהודי, אחד מתוכנו. חלום הבלהות שאיש מאתנו לא האמין שיתגשם הפך למציאות. בתודעתנו צרוב עדיין מאז הפחד מהחורבן שאנו, במו ידינו, נמיט על עצמנו."

הנשיא הדגיש כי למעלה מ-30% מהישראלים לא נולדו עוד בזמן שהרצח ארע ואמר: "הימים שקדמו להירצחו של ראש הממשלה, יצחק רבין, היו ימים של מחלוקת ציבורית עזה ולגיטימית. המחלוקת הידרדרה בחלק מהמקרים להסתה פושעת ולדברי בלע שהניעו את הרוצח להוביל ניסיון התנקשות בדמוקרטיה הישראלית. פשעו של הרוצח, יגאל עמיר, היה לא רק המעשה האיום של נטילת חייו של אדם, ראש ממשלה בישראל. הרוצח שמט את הקרקע מתחת לזכות המחאה הלגיטימית השמורה לאזרחיה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, וערער את האמון השברירי שקיים בין חלקי העם היריבים. יריבים ולא אויבים חלילה, הנתונים במחלוקת בנוגע לסוגיות פוליטיות שונות."

"משך כמעט חמישים שנות קיומנו ידענו מחלוקות קשות, עמדנו במבחנים קשים אבל היינו כולנו מסורים למען מטרה אחת עליונה: קיום חברה משותפת, מבוססת על ערכיה הבסיסיים של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית," אמר הנשיא והוסיף: "האמנו שהכרעות פוליטיות ולאומיות יקרו תמיד רק במסגרת כללי המשחק הדמוקרטי מתוך הבנה ואמונה ש"גורל אחד לכולנו". הרצח, המעשה המעוות, המסוכן, הבלתי נתפס שבר את האמון הזה. הוא ניפץ את האמונה ב'יחד' היהודי, וחשף אותנו לפוטנציאל המשברי המצוי בדמוקרטיה הישראלית. הוא הוכיח לנו כי אל לנו להתייחס לדמוקרטיה הישראלית ולריבונות היהודית, כאל דבר מובן מאליו."

הנשיא הדגיש: "האתגר שעומד בפנינו, הוא לשאול כיצד אנחנו שומרים על היריבות הפוליטית מלהפוך לאיבה. כיצד אנחנו מצליחים ליישב את הזהות הקבוצתית של כל אחד מאתנו, שמגלמת תפישות עולם, וצורת חשיבה, עם הזהות הישראלית? זוהי משימה לא פשוטה, שצריכה להעסיק את כל אזרחי המדינה, אבל בראש ובראשונה, היא עומדת לפתחם של מנהיגנו. בשנה האחרונה אנו עדים להחרמות, הדרות והתרסות של קבוצות כלפי קבוצות אחרות בחברה הישראלית. תפיסת עולם ש'מי שלא אתך נגדך'. התרבות הפוליטית מימין ומשמאל רוויה ניכור. את הדיון והוויכוח העניינים מחליפים השיסוע והשיסוי. כאילו לא למדנו דבר."

"האם רצח של אדם על רקע דעותיו, או פעילותו האידיאולוגית יכול לקרות בישראל גם היום? אינני יודע. אני יודע שלפני עשרים וארבע שנים לא האמנתי שזה יקרה לנו. אבל זה קרה לנו. במשמרת שלנו. ואני יודע שהשבר לא נעלם. שהמחלוקות בינינו עדיין עמוקות, ושהחברה הישראלית מתקשה להסכים על קווי יסוד וכללי משחק. אם ניתן לשבר להתרחב נמצא עצמנו שוב מול שוקת שבורה. עלינו לשנן שוב ושוב השכם והערב ששיח פוליטי אסור שייעשה באלימות. אלימות לעולם איננה דרך ליישוב מחלוקות. אסור לנו לשכוח את המדרון החלקלק שבין ההסתה והשנאה, לשפיכות הדמים. עלינו לעשות הכול כדי שלא תונף שוב המאכלת על אף אחד מאתנו בשל עמדתו הפוליטית ויהיה זה ראש ממשלה, נשיא, שר, ח"כ, עיתונאי או אזרח מן השורה. אני פונה אל כל המחנות מימין ומשמאל – הרגיעו את הרוחות, אל תלבו את השנאה. אל תעצמו עיניים. זו איננה דרכנו. זו לא דרכו של עם ישראל."

את דבריו חתם הנשיא בפניה למשפחת רבין והודה לדליה ויובל על עשייתם: "בני המשפחה, דליה ויובל, הפועלים ללא לאות לריפוי השסע שנפער בתוכנו, מתוך מחויבות אמתית לעתידה של מדינת ישראל. יהי זכרו של יצחק רבין ברוך ונצור בלב האומה."

בטקס, נשאה נאום נוקב דליה רבין, ראש מרכז רבין ובתו של יצחק רבין על החברה הישראלית בה זכרון הרצח ומשמעותו הולכים ומתעמעמים.

בנאומה ציינה כי "אחד מכל שלושה ישראלים מאמין בתיאורית הקונספירציה! חמישה אחוזים מהישראלים אומרים בגלוי כי הרוצח צדק! נתונים קשים. משהו נרקב בדמוקרטיה הישראלית."

לדבריה, "הנתונים האלה מופיעים בעקביות, בתזוזות לא גדולות, בסקרי דעת קהל מעשר השנים האחרונות. צריך להסתכל עליהם בעיניים, כי לא נוכל אחר כך להגיד – לא ידענו. שנים אנחנו אוהבים לספר לעצמנו, שכל העם התאבל על רצח ראש ממשלת ישראל בידי מתנקש יהודי. לא נכון: במקומות רבים היו התפרצויות של שמחה. פעם, לפני 24 שנים, לפני 20 שנה, זה לא היה יפה להראות את זה, להגיד את זה. היום זה בסדר, מותר, מקובל. במרכז יצחק רבין אנחנו פוגשים כל כמה שבועות את התלמיד שאומר: טוב שרצחו את רבין. אני הייתי רוצח את רבין."

רבין הוסיפה כי "במובנים מסוימים לא רק שלא הפקנו לקחים מרצח ראש הממשלה, אלא שהיום מצבנו גרוע יותר. מחסומים נפרצו, גדרות הורדו. הרשתות החברתיות מאפשרות להתיר כל רסן. אם ממש מתאמצים, אפשר למצוא דבר טוב אחד במגמה הזו: אנחנו יודעים עם מה עלינו להתמודד. אי אפשר יותר להגיד שהכתובת לא זועקת מן הקיר: החברה הישראלית סובלת ממגמות אנטי דמוקרטיות, אלימות, חזקות. לא מדובר בעשבים שוטים. לפנינו שדות של שנאה, של כוחות הרס.
גם עשבים שוטים לא גדלים בפאתי השדה."

"פלמ"חניק ותיק, חקלאי מנוסה, זעק פעם בוויכוח על רצח מפקדו, יצחק רבין: עשבים שוטים גדלים ליד השטוצר. ליד השיבר. ליד מקור המים. יש מי שמטפח אותם, מי שמגדל אותם, מי שבקריצה, או בהתעלמות, או בלשון רפה, מלבה אותם.

נבחרי הציבור כולם צריכים לזכור ולהיזהר: בנמר השנאה, הקיצוניות, הפלגנות אי אפשר באמת לשלוט. יום אחד הוא עלול לקום גם עליכם. על השפעתו ההרסנית של נמר השנאה על החברה הישראלית, על הלכידות שלה, על הסולדיריות שלה, על עצם קיומה, אין צורך להכביר מילים. כשתתעוררו, עלול כבר להיות מאוחר." אמרה.

עוד הוסיפה כי "השנה לא נותרה ברירה. צריך להגיד מעל כל במה את המובן מאליו ואת הידוע: ראש ממשלת ישראל נרצח בידי מתנקש יהודי, שהודה ושיחזר והורשע ונשפט. שלא חזר בו מהודאתו ולא התחרט, ולא התנצל.

חובה על כולנו להבין, שהתבססותן של תיאוריות קונספירציה תורמת להשלטת אנרכיה; בית המשפט פסק? אז מה. ועדת חקירה ממלכתית חקרה? "בואו, אנחנו יודעים מה באמת קרה שם"…. תיאוריות הקונספירציה גורמות לאיבוד האמון במערכות הצדק ובשלטון החוק; מטשטשות את הקו הברור בין אמת לשקר. מזמינות כאוס, הרס, חורבן. את המגמה הזו צריך לעצור."

לסיכום אמרה דליה רבין כי "עם כל הקושי האישי שלי ביום הזה אני תמיד מנסה לסיים את נאומיי עם תקוה, עם אופטימיות זהירה. הפעם אני בוחרת לסיים עם מילותיו של אבא שלי שראוי שנזכור תמיד: "כולנו אחים, כולנו ישראלים, וגורל אחד לכולנו".