מבזקיםמשפטי/פלילי

העליון: לא ניתן לכרוך מזונות ילדים לתביעת גירושין בביה"ד הרבני

בית המשפט העליון קיבל, בדעת רוב, את עמדת היועץ המשפטי לממשלה וקבע כי יש להותיר בעינה את "הלכת שרגאי" משנת 1969, שלפיה לא ניתן לכרוך תביעה למזונות ילדים בתביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני. זאת, להבדיל מתביעות בין ההורים להשבת הוצאות שהוציאו או שבכוונתם להוציא.

חוק שיפוט בתי דין רבניים קובע, כי "הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם ע"י האישה ואם ע"י האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג". המחלוקת שהובאה לפתחו של ביהמ"ש העליון נגעה לשאלה כיצד לפרש את חלקו השני של הסעיף, העוסק באפשרות לכריכת מזונות ילדי בני הזוג בתביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני.

מפאת חשיבות הסוגיה בראי האינטרס הציבורי החליט היועץ המשפטי לממשלה להתייצב להליך מכוח סמכותו הייחודית ולהגיש את עמדתו, לפיה יש להותיר על כנה את ההלכה שנקבעה בביהמ"ש העליון בשנת 1969 ("הלכת שרגאי"). על פי הלכה זו, יש להבחין בין תביעה שהוגשה ע"י אחד ההורים כנגד השני להשבת הוצאות מזונות – שהוצאו בעבר או שיוצאו בעתיד – אותה ניתן לכרוך בתביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני; לבין תביעת מזונות של הקטינים, שאינה ניתנת לכריכה. לפי עמדת היועמ"ש, הלכת שרגאי היא הלכה חשובה וראויה שאין מקום או צידוק לסטות ממנה או לשנותה, שכן התכליות שעמדו בבסיסה עודן רלוונטיות גם היום – שמירת זכויותיו של הקטין במסגרת הסכסוך בין ההורים והדיון במתן הגט, מניעת מרוץ סמכויות ומצב בו "כל הקודם זוכה" ועידוד יציבות ורגיעה בתא המשפחתי. במהלך כחמישים השנים מאז נקבעה ההלכה בעניין שרגאי, פעלו בתי המשפט ובתי הדין ככלל בהתאם להלכה זו, ולא התירו כריכה של תביעת מזונות בתביעת גירושין בבתי הדין הרבניים, אלא בהסכמת הצדדים כפי שמאפשר החוק.

• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן

בשל "חריגות המקרה וחשיבותו, כמו גם לאור השאלות העקרוניות העולות בו", איפשר היועץ המשפטי לממשלה ליועץ המשפטי לשיפוט רבני להגיש חוות דעת נפרדת. היועץ המשפטי לשיפוט רבני סבר, כי אמנם הלכת שרגאי לא בוטלה, אולם היא השתנתה במובן זה שבתי המשפט עברו מהמבחן הפרוצדוראלי למהותי, באופן שטשטש את ההבחנה שנקבעה במסגרת הלכת שרגאי בין תביעת מזונות לתביעה להשבת הוצאות, עד אשר אין עוד מקום לומר כי לא ניתן לכרוך תביעת מזונות בבית הדין הרבני. לגישתו, קביעה שלפיה לא ניתן לכרוך מזונות ילדים לתביעת גירושין כלל, נוגדת את עצם ההצדקה לאפשר כריכה של סוגיות בדיון בבית הדין – הסדרת כלל ענייני הזוג בפני ערכאה אחת. יתרון זה הגלום בכריכת המזנות לתביעת הגירושין, עולה על החשש להחרפת מרוץ הסמכויות.

השופט מני מזוז, אליו הצטרף בהסכמה השופט ג'ורג' קרא, סבר כמו ביהמ"ש המחוזי והיועמ"ש, כי הלכת שרגאי שרירה וקיימת כיום, כפי שהייתה בעת שנקבעה, ואין לסטות ממנה, וכי בפסיקתו של ביהמ"ש העליון בשנים האחרונות אין שינוי ואין סטייה מהלכה זו, אלא מדובר לכל היותר במספר אמירות שהן בבחינת אמרות אגב, המשקפות בעיקר אי הקפדה טרמינולוגית, שבוודאי לא ניתן לראות בהן משום שינוי ההלכה או סטייה ממנה.

השופט מזוז ציין, כי ההורה הנושא בהוצאות הילדים אותם חב ההורה האחר, רשאי לכרוך במסגרת תביעת גירושין תביעה להשבת הוצאותיו אלה, וזאת בהתייחס להוצאות עד להכרעה המהותית בעניין תביעת המזונות של הילדים לגופה. הכוונה היא להוצאות שההורה התובע כבר הוציא עבור מזונות הילדים, או הוצאות ידועות שהוא עומד להוציא בזמן הקרוב, כגון הוצאות קונקרטיות שהוא כבר התחייב או חויב להוציאם נכון לאותה עת. מכל מקום, תביעת השבה אינה יכולה להוות מסלול עוקף לתביעת כלל מזונות הקטין ע"י כריכת תביעת השבה המתייחסת להוצאות עתידיות שאינן תחומות כאמור. מטבע הדברים, מדובר בהליך שאינו מצריך דיון והכרעה בסוגיה המהותית של החיוב במזונות.

אילוסטרציה. קרדיט: freepik

חיוב המזונות המהותי נקבע במסגרת תביעת הקטין למזונותיו מהורהו או מהוריו החייבים בכך, והסמכות לדון בתביעה זו מסורה לבית משפט לענייני משפחה (או לבית דין רבני, ככל שקיימת הסכמה בין הצדדים לתת לו סמכות). במסגרת הליך זה, הממוקד בטובת הילד וצרכיו, נבחנים צורכי הקטינים, אופן סיפוקם, ההורה שיישא בהוצאות וכיו"ב, והכל מתוך בחינת טובת הילד.

השופט ניל הנדל, שנותר בדעת מיעוט, סבר כי הלכת שרגאי היא מוטעית, שכן עיון בסעיף 3 לחוק, כמו גם בהיסטוריה החקיקתית שלו, מעלה כי לשונו סובלת "רק פרשנות אחת", ולפיה ניתן לכרוך מזונות ילדים במסגרת תביעת גירושין, וכי גם בחינה תכליתית תומכת במסקנה זו. עוד סבר כי ישנו חוסר בהירות בפסיקת ביהמ"ש העליון בשני העשורים האחרונים ובוודאי שאין הכרעה אחידה ועקבית בנושא. לשיטתו, יש להכיר בסמכות ביה"ד הרבני לדון במזונות ילדים הן משום שזו מצוות המחוקק, והן בשל טעמים שבטובת הילד, שהרי טובתו היא שההכרעה בעניין מזונותיו הסופיים תהיה מהירה ותתקבל בד בבד עם ההליך המשפטי המתנהל ממילא בין הוריו. עוד ציין, כי זכות התביעה העצמאית של הילד, מספקת מזור לכל מי שחושש כי טובתו של הילד קופחה.

צילום: משרד המשפטים
Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab
Back to top button
רוצה לקבל התראות על עדכונים חדשים? הירשמו לעדכונים באתר ותהיו תמיד מעודכנים בכל מה שקורה. לא כרגע כן אשמח