מבזקיםמשפטי/פלילי

שאלות ותשובות מתחום המשפט

שאלות משפטיות ניתן לשלוח שאלות למדור במייל [email protected] או לפקס 077-7060059

שאלה: אנחנו גרים בבניין משותף ולבניין יש 2 כניסות כניסה א' וכניסה ב' ויש לנו מקלט משותף,

אנחנו רוצים לפנות את המקלט מכל הדברים המיותרים שיש שם ולשפץ טיפה [כמו לתקן חלונות שבורות ותיקון הדלת] ,

• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
[יש לציין שיש בשתי הכניסות דירות מחולקת להשכרה]

ויש שכנים שלא רוצים/מעוניינים להשתתף בהוצאות של ניקיון וטיפול במקלט,

1)האם אנחנו יכולים לחייב אותם ?  -במידה וכן, איך ?

2)ולדירות המושכרות על מי חל התשלום על המשכירים? או על השוכרים?

תשובה: החלטות בדבר הניהול של הרכוש המשותף צריכות להתקבל על ידי רוב בעלי הדירות, שבעעלותם למעלה מ 50% משטח הדירות בבניין. חוק המקרקעין גם קובע כי בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחוייבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, לפי יחס שטח רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר. לענין זה, "החזקה תקינה" – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות. לעניין האגפים הנפרדים קובע החוק כי כאשר בית משותף מורכב ממבנים אחדים או מאגפים אחדים אשר לכל אחד מהם כניסה נפרדת או מיתקנים נפרדים (להלן – בית מורכב) ובעלי הדירות קבעו בתקנון כי הרכוש המשותף, כולו או חלק ממנו, שבתחומי כל מבנה או אגף יהיה צמוד לדירות שבאותו מבנה או אגף, או שהחזקתו וניהולו יהיו נפרדים, תחול חובת ההשתתפות בהוצאות ההחזקה והניהול של הרכוש המשותף כאמור, על בעלי הדירות שבאותו מבנה או אגף בלבד; בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון שיקיימו אסיפה כללית ונציגות נפרדת לגבי אותו מבנה או אגף.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

שאלה: רציתי לשאול קבלתי דו"ח על דיבור בנייד בנסיעה, ביציאה מכפר פלסטיני שטח a. (השוטרת כתבה את דברי אלו בדו"ח), האם יש סמכות לתת דו"ח לא בשטח ישראלי, והאם מומלץ להישפט אפי' שהודיתי בעבירה? תודה!?

תשובה: ההתייחסות של הדין לישראלים המבצעים עבירות תנועה ביהודה ושומרון הינה כאילו עברו את העבירה בשטח ישראל בהתאם לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשס"ז-2007 שקובע כי בית המשפט בישראל מוסמך לדון, לפי הדין החל בישראל, אדם הנמצא בישראל על מעשהו או מחדלו שאירעו באזור וכן ישראלי על מעשהו או מחדלו שאירעו בשטחי המועצה הפלסטינית, והכל אם המעשה או המחדל היו עבירות אילו אירעו בתחום השיפוט של בתי המשפט בישראל.

הוראות הדין החל בישראל בנוגע לעבירות של ברירת משפט ולעבירות מינהליות יחולו, גם על עבירות כאמור שעבר ישראלי באזור או בשטחי המועצה הפלסטינית ושאילו היו נעברות בישראל היו עבירות כאמור.

תקנה זו אינה חלה על מי שבשעת המעשה או המחדל היה תושב אזור או תושב שטחי המועצה הפלסטינית, שאינם ישראלים.

שאלה: בנוגע לתשובה שפורסמה בשבוע שעבר לגבי מעלית, האם הסכמת שני שליש מבעלי הבתים

היא ביחס לשטח הדירה , או ביחס לכמות בעלי הדירות ?

לדוגמא: אם הבנין מעורב וכל דירה בשטח שלה הוא שונה, האם דירות שגדלם 100 מטר, נספרות כדירות שגודלם 140 מטר??

תשובה: ההחלטות מתקבלות באופן יחסי לפי הבעלות היחסית בשטח הדירות.

Back to top button
רוצה לקבל התראות על עדכונים חדשים? הירשמו לעדכונים באתר ותהיו תמיד מעודכנים בכל מה שקורה. לא כרגע כן אשמח