בית מבזקים עו"ד נועם קוריס: איך מתגוננים מפני תביעה ייצוגית ?

עו"ד נועם קוריס: איך מתגוננים מפני תביעה ייצוגית ?

מעבר לתגובות

אנחנו קוראים הרבה כתבות ומאמרים באינטרנט על איך מגישים תביעה ייצוגית וכמה לדעת חלק מעורכי הדין כאדי לכם להגיש תביעות ייצוגיות. בעולם המשפט תמיד יש את הצד השני. מה עושים אם פתאום תבעו אותנו בתביעה ייצוגית במיליונים ?

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

הקלות בה כמעט כל אחד יכול להגיש היום תביעה ייצוגית במיליונים והנגישות הרבה לבית המשפט בנושא מעמידים לפעמים עסקים בפני תביעה שכלל לא ציפו לה ואשר לפתע מאיימת על עצם קיומם. אם פתאום נתבענו בתביעה ייצוגית, חשוב לדעת גם את הצד השני.

נכון יהיה להתחיל בתזכורת, כי בבואו לבחון בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית "נדרש בית המשפט להיכנס לעובי הקורה ולבחון התובענה לגופה, האם היא מגלה עילה טובה והאם יש סיכוי להכרעה לטובת התובעים" (ע"א 6343/95 אבנר נפט וגז בע"מ נ' טוביה אבן, פ"ד נג(1) 115, 118. צוטט בהסכמה: רע"א 2616/03 ישראכרט בע"מ נ' הוארד רייס, פ"ד נט(5) 701, 710).

החוק והפסיקה מונים שורה ארוכה של תנאים מוקדמים לאישור תובענה כייצוגית, ובהם

          קיומה של עילת תביעה אישית. (ס' 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות

          כי התובע מייצג בדרך הולמת את חברי הקבוצה כולה. (ס' 8(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות

          -כי ישנן שאלות משותפות מהותיות לקבוצה גדולה, וכי יש אפשרות סבירה ששאלות משותפות אלה יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. (ס' 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

ועוד תנאים מתנאים שונים, כאשר נטל הראיה להוכחות התקיימות התנאים הדרושים לשם אישור תובענה כייצוגית- מוטל על המבקש להיות תובע ייצוגי (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 329. ונטל זה אינו קל ערך:

        נאמר, כי בפני מבקש האישור ניצב "רף גבוה", והוא "להראות כי טובים סיכוייה של התביעה להצליח" (כבוד השופטת חיות בת"א (מחוזי, ת"א) 21699/00 שוטוגיאן נ' עיריית ת"א, תק – מח 2003(1) 309.)

        הודגש, שעל המבקש להראות- "כי קיים סיכוי סביר שבמהלך המשפט יוכח במידה הנדרשת במשפט אזרחי, שעילתו טובה" (רע"א 8268 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 292).

        והוטעם, כי "על המבקש להכיר בתביעתו כתובענה ייצוגית הנטל להוכיח כי יש לו לכאורה סיכוי סביר להצליח בתובענה… נטל זה המוטל עליו הינו נטל הוכחה מחמיר יותר מהרגיל" (בש"א (מחוזי, חיפה) 15033/04 בריותי נ' פרופורציה פי. אם. סי בע"מ, תק- מח 2005(2) 6162)

ראו גם: Miles v. Merrill Lynch & Co., 471 F.3d 23(2nd Cir., 2006

הלכות אלו המקובלות כאמור בעולם, אשר מקורן בארה"ב ואשר הדינים בהן שימשו השראה למחוקק הישראלי (הצעת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, הצ"ח 234, תשס"ו, 256) מלמדות על הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנקוט, טרם יעביר דרך הפרוזדור תביעות סרק ייצוגיות, שלא ראויות לעבור בסינון הדק שנקבע בדין, לכלי רב עוצמה זה. למשל, היה זה השופט פוזנר (Posner), שקבע ב– Culver v. City of Milwaukee, 277 (F.3d 908 7th Cir., 2002), כי: “The class action is an awkward device, requiring careful judicial supervision” ודברים דומים נאמרו גם בהלכת Smilow v. Southwestern Bell mobile Systems, 323 F.3d 32 (1st Cir. 2003) “A district court must conduct a rigorous analysis of the prerequisites established by Ruke 23 before certifying a class”

לא רק ברמה הפדרלית הלכה זו השתרשה כהלכה המחייבת, גם ברמה המדינתית בארה"ב השתרשה הלכה זהה, למשל בית המשפט העליון של טקסס קיבל ערעור על בית המשפט לערעורים של טקסס וביטל אישור שניתן להכרה בתובענה כייצוגית, משום הנימוק  “We hold that the trail court failed to perform the rigorous analysis that class certification requires and abused its discretion in certifying the class” (State Farm v. Lopez, 156 SW 3d 550(2004) ובית המשפט שם הוסיף והדגיש, כי: “The order refiects the ‘certify now and worry later’ approach that we firmly rejected in Bernal and ignores the ‘cautious approach to class certification’ that we have deemed ‘essential’ ”.

טעמה של הלכה משולשלת זו, המצווה לצלול אל עומק המקרה, לעשות זאת בזהירות יתרה, ותוך הטלת נטל מוגבר על המבקש- הוא גלוי וידוע. המכשיר המכונה "תובענה ייצוגית" כולל בחובו, לצד יתרונותיו, גם סכנות לא מעטות (רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774, 784, ע"א 2967/95 מגן וקשת נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312.

התובענה הייצוגית עלולה לפגוע בחברי הקבוצה המיוצגים 'בעל כורחם', עמדתם לא נשמעת, שיקול דעתם אינו בא לידי ביטוי, ואף על פי כן- תוצאות ההליך תהווה מעשה בית דין נגדם. בכך יש לא רק פגיעה בזכות הטיעון של קבוצה גדולה של אנשים, אלא גם בקנינם. אך אנו יודעים, כי : "זכין אדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו" (כתובות, יא, א).

          מכשיר התובענה הייצוגית עלול להיות מנוצל לרעה על ידי תובעים המבקשים להגישה, בלא שיש טעם ממשי בבקשתם (מבחינתם). כפועל יוצא, במקום השגת התכלית של יעול ההליך המשפטי, התובענה הייצוגית הופכת את ההליך למסורבל ללא תכלית. במקרה הגרוע עוד יותר- המדובר במכשיר ליצירת לחץ לא לגיטימי על הנתבע, לשם עשיית רווחים ' אישיים' (להבדיל מרווחים לקבוצה)

מכשיר התובענה הייצוגית, גם כאשר הוא מופעל בתום לב, ועל אחת כמה כאשר הוא מופעל בחוסר תום לב, עשוי לכלול בחובו פגיעה לא מוצדקת בנתבע, הנאלץ להתגונן כלפי תביעה שלא תמיד הוא יודע את היקפה, ובלא שיש מחויבות מצד התובעים 'המיוצגים' לשלם את הוצאותיו.

ועוד הדגש, כי "תביעות סרק ייצוגיות עלולות גם לפגוע במשק בכללותו על ידי השקעה מיותרת של משאבים גדולים ובזבוז, וכן בהגדלת פרמיות ביטוח המגולגלות על הציבור בכללותו לצורך התגוננות מפני סיכונים כאלו" (כבוד השופטת פרוקצ'ה בהמ' (י-ם) 3504/97 סוסינסקי נ' בזק, תקדין מחוזי 98(2) 2017.

הנה כי כן, דווקא בשל הסכנות הגלומות 'במכשיר' התביעה הייצוגית, ועל מנת להקטין את הסכנות האמורות, נקבעו התנאים המוקדמים לאישור התובענה כתובענה ייצוגית: התנאים השונים מגלמים את נקודת האיזון הראויה בין השיקולים 'בעד ונגד' ההכרה בתביעה נתונה כייצוגית. לכן, הרצון להגשים את נקודת האיזון הראויה מחייב בדיקה קפדנית של התנאים. אכן נטל כבד מוטל על כתפי המבקש לאשר תובענה שהגיש כתובענה ייצוגית דווקא. לא ניתן להסתפק ב"מילים כתובת" גרידא המ' (מחוזי, י-ם) 3504/97 סוסינסקי נ' בזק, תקדין מחוזי 98(2) 2017. – מסתבר שהמבקשים בעניינו לא עמדו בנטל זה.

הפסיקה הישראלית שצוטטה לעיל היא מלפני חוק התובענות הייצוגיות, ולכן נדגיש, כי ברמה העקרונית שבה נבחנים הדברים בעת הזו- חוק זה לא שינה את שידענו לפניו. בית המשפט העליון אף ציין זאת במפורש בפסק הדין מיום 06.05.2009, בע"א 458/06 עו"ד יובל שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ, תק – על 2009(2) 1267:

"התובענה הייצוגית היא כלי רב עוצמה שהפעלתה במקרה שאינו מתאים עלולה להביא לתוצאה שאינה רצויה… ראו פרשת ברזני, בע"מ 611, רע"א 4556/94 טצת ואח' נ' זילברשץ ואח', פ"ד מט(5) 774, 785 (1996), רע"א 6567/97 בזק נ' עיזבון המנוח אליהו גת ז"ל, פ"ד נב(2) 713, 719(1998). דברים אלו נאמרו בטרם חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, אך נכונים הם גם במצב המשפטי כיום. החוק החדש, לא יצר מהפכה בהסדרת אישורי תובענה ייצוגית ואין הוראה המתייחסת במפורש לכוונה לשנות את המצב המשפטי בדבר הקשר הסיבתי במקרים מסוג זה."

פסיקת בתי המשפט המחוזיים בישראל, הבהירה עניין זה גם בהקשרים נוספים:"בש"א (מחוזי, ת"א) 5588/04 דויטש נ' ישראכרט, תק-מח 2006(3) 3501: "לנוכח מהותה של התובענה הייצוגית, ביקש המחוקק, ובעקבותיו אף בית המשפט, להציב משוכות בדרכם של תובעים המבקשים להגיש תובענותם על דרך של תובענה ייצוגית. משוכות אלה נועדו כדי להבטיח כי התובענה הייצוגית, שהיא מכשיר רב עוצמה, לא תנוצל לרעה ולא תפגע בפרטים המהווים את קבוצת התובעים, בנתבעים או במשק הכלכלי כולו. לשם כך הוגדרו חסמים ותנאי סף בחוקים… וכן בפסיקת בית המשט העליון…" דברים ברוח זו נאמרו גם בבש"א (מחוזי, ת"א) 23305/06 רוטשילד נ' פרטנר תקשורת בע"מ, תק-מח 2009(1) 11889, ברע"א 8562/06 לימור פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ, תק-על 2007(2) 519, בע"א 1509/04 דנוש נ' Chrysler Corp' , תק-על 2007(4) 2298, בש"א (מחוזי, ב"ש) 11172/03 צולמן נ' הפניקס הישראלי, תק-מח 2008(1) 14449, ועוד.

מסתבר שבדרך כלל זה לא סוף העולם וגם אם חטפנו תביעה ייצוגית במיליונים, רוב הסיכויים לפי הסטטיסטיקה שנצליח לשכנע את בית המשפט שלא לאשר את התביעה הייצוגית ונביא לדחייתה.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

 






אתם מוזמנים לשלוח לנו מידע חדשותי וליצור איתנו קשר בכל נושא ועניין.


* יש לציין כי אמינות הדיווח תיבדק ותפורסם באתר ע"פ שיקול דעתו של עורך אתר החדשות.
* נדגיש כי בצירוף תמונה אנו מסירים כל אחריות בגין הפרת זכויות יוצרים ואחריות זו תהיה מוטלת על השולח. שליחת תמונה ללא קרדיט צילום לא תפורסם באתר. אם אין ברצונכם לציין קרדיט אנא כתבו "ללא קרדיט".

לשליחת תמונות נוספות בוואטסאפ

תודה רבה וגלישה נעימה
צוות חדשות MivzakLive

להוספת נגן תחנות הרדיו לאתרך הדבק קוד זה


למעבר לערוץ החירום -לחצו כאן