בית חדשות חוץ בנימין נתניהו, אביחי מנדלבליט והתנועה לאיכות השלטון

בנימין נתניהו, אביחי מנדלבליט והתנועה לאיכות השלטון

מעבר לתגובות

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ הכריע בימים אלו בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בעניינו של השימוע המתקרב של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

היועץ המשפטי לממשלה שוקל להעמיד לדין את ראש הממשלה, בחשד לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות, וזאת בכפוף לשימוע. כך הודיע היועץ המשפטי לממשלה ביום 28.2.2019. לאחר הבחירות לכנסת ה-21, שהתקיימו ביום 9.4.2019, העמיד היועץ המשפטי לממשלה את חומרי החקירה לרשות באי-כוחו של ראש הממשלה (עתירה נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה להשהות את מסירת חומרי החקירה עד לאחר הבחירות, נדחתה בבג"ץ 1943/19 עמותת "חוזה חדש" נ' היועץ המשפטי לממשלה (21.3.2019)). חומרי החקירה לא נאספו, ובמכתב מיום 15.4.2019 מסר בא-כוחו של ראש הממשלה, עו"ד נבות תל צור, כי טרם הוסדרה סוגיית שכר טרחת עורכי הדין, ולפיכך "אין בידנו ליטול על עצמנו את האחריות לניהול הליכי השימוע, על כל המשתמע מכך".

היועמ"ש, עו"ד אביחי מנדלבליט. (צילום: דוברות משרד המשפטים)

במכתב מיום 28.4.2019 השיב עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ד"ר גיל לימון, כי סוגיית שכר הטרחה "אינה עומדת לפתחנו"; אין בה כדי להצדיק עיכוב בהעברת חומרי החקירה, או להשפיע על מועד קיום השימוע. לפיכך נתבקש עו"ד תל צור לתאם – עד ליום 10.5.2019 – מועד לקיום השימוע, שייערך לא יאוחר מיום 10.7.2019. לצד זאת הובהר, כי ככל שיבחר ראש הממשלה שלא לקיים את הליך השימוע, יקבל היועץ המשפטי לממשלה החלטה סופית בעניינו על סמך הראיות שלפניו.

ביום 7.5.2019 הודיע עו"ד תל צור כי ראש הממשלה עומד על קיום השימוע. כמו כן ציין, כי פרק הזמן עד למועד שנקבע לקיום השימוע, אף במנותק משאלת שכר הטרחה – קצר, בשים להיקף העצום של חומרי החקירה; "נדרשים בהערכה זהירה ומחמירה כ- 9-6 חודשים נוספים של עבודה אינטנסיבית" (ההדגשה במקור). ביום 10.5.2019 השיב עו"ד לימון למכתבו של עו"ד תל צור, וציין כי "הנכם רשאים לבקש בקשות שונות בקשר להליך השימוע ולמועדו, והדברים יישקלו לגופם בשים לב למכלול הנסיבות, כפי שנעשה על ידי התביעה הכללית כדבר שבשגרה, בקשר לתיקים אחרים שמתקבלת בהם החלטה לזמן חשוד לשימוע". ברם, לא ניתן לאחוז את המקל משני קצותיו – מחד גיסא לבקש לדחות את מועד השימוע, ומאידך גיסא להימנע מאיסוף חומרי החקירה. למכתב צורפה מדיה מגנטית הכוללת את ליבת חומרי החקירה, וניתנה ארכה עד ליום 20.5.2019 לצורך תיאום מועד השימוע. ביום 12.5.2019 אישר עו"ד תל צור את קבלת המכתב ללא המדיה המגנטית, ומחה על הניסיון החד-צדדי להמציא למשרדו את חומרי החקירה, בטרם קיבל על עצמו אחריות להליך השימוע.

בסופו של דבר, ביום 14.5.2019, נאספה המדיה המגנטית הכוללת את ליבת חומרי החקירה על-ידי בא-כוחו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד. ביום 20.5.2019 פנה עו"ד חדד ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה כי השימוע יתואם החל מיום 14.5.2020: "בשים לב להיקף החומר, ולפרקי הזמן הנדרשים לצורך הדפסת החומר, לימוד החומר, איתור החוסרים וגיבוש טיעונים לשימוע – אנו סבורים כי פרק הזמן שיידרש לנו כדי להיערך כראוי לשימוע עומד על 12 חודשים, זמן קצר יותר יפגע בהגנתו של ראש הממשלה". במכתב מפורט מיום 23.5.2019 השיב עו"ד לימון על מכתבו של עו"ד חדד. במכתבו עמד על תכליתו של הליך השימוע, וסקר בקצרה פסיקה רלבנטית של בית המשפט העליון. בתוך כך צוין עניינו של ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט, שהועמד לדין בפרשת 'הולילנד'. באותו עניין ניתנו 7 חודשי הערכות לקראת השימוע, הגם שמדובר היה בנסיבות יחודיות ומורכבות, "בתיק חקירה שהיקפו כמעט כפול מתיקי החקירה בהם עסקינן, ובשעה שהיה עסוק במקביל בניהול שני הליכים משפטיים אחרים". על רקע מכלול השיקולים והאינטרסים, בשים לב לכך שכתב החשדות הועבר לידי באי-כוחו של ראש הממשלה ביום 28.2.2019, ולנוכח העובדה שחומרי החקירה הועמדו לרשותם כבר ביום 10.4.2019 – החליט היועץ המשפטי לממשלה להעתר לבקשת הדחייה באופן חלקי, לדחות את מועד השימוע ב-3 חודשים נוספים, ולקיימו בימים 2.10.2019 ו-3.10.2019.

העותרת, התנועה למען איכות השלטון בישראל, סבורה כי החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, כפי שפורטה במכתבו של עו"ד לימון מיום 22.5.2019 – בלתי-סבירה באופן קיצוני, ודינה – בטלות. לטענתה, התנהלותו של ראש הממשלה בעניין השימוע – בכלל זה אי-הסדרת סוגיית שכר טרחת עורכי-דינו; בקשותיו לדחיית מועד איסוף חומרי החקירה עד לאחר הבחירות לכנסת ה-21; והימנעותו מלאסוף את חומרי החקירה בהקדם האפשרי לאחר הבחירות – מעוררת ספק של ממש, האם עודנו עומד על זכותו לעריכת שימוע. לטענת העותרת, לו היה מדובר בחשוד 'מן השורה', סביר להניח שכבר היה ניצב בפני כתב אישום. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח העובדה, שברקע להתנהלותו של ראש הממשלה בעניין מועד השימוע, "מצויים ניסיונותיו וניסיונות מקורביו, לקדם חקיקה אשר תמנע את האפשרות להעמידו לדין" (סעיף 107 לעתירה). בהקשר זה צוינה הצעת החוק לתיקון חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חסינות בפני דין פלילי), התשע"ט-2019, שהונחה על שולחן הכנסת ביום 20.5.2019. לטענת העותרת, יש רגליים לחשש כי לא רק לימוד חומר החקירה עומד בבסיס בקשותיו של ראש הממשלה לדחיית השימוע, אלא גם ניסיונות לקדם הליכי חקיקה שתכליתם למנוע את אפשרות העמדתו לדין.

בנסיבות אלו סבורה העותרת, כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה לדחות את מועד השימוע ב-3 חודשים נוספים, תוך חריגה מסד הזמנים שנקבע לכך בחוק, פוגעת בעקרון השוויון בפני החוק, ופוגעת 'באופן אנוש' באמון הציבור ברשויות השלטון בכלל, ובמערכת אכיפת החוק בפרט. לפיכך ביקשה, כי נורה ליועץ המשפטי לממשלה לקיים את השימוע בעניינו של ראש הממשלה לאלתר, ולא יאוחר מיום 10.7.2019. בד בבד הגישה העותרת בקשה למתן צו ביניים, המורה לכנסת "להימנע מכל דיון, הצבעה או אשרור של הצעת חוק לתיקון חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חסינות בפני דין פלילי), התשע"ט-2019", עד לאחר קיום השימוע וקבלת החלטה סופית על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בעניינו של ראש הממשלה.

בתגובתו המקדמית טוען היועץ המשפטי לממשלה, כי דין העתירה להידחות על הסף, בהעדר עילה להתערבות שיפוטית בעניין קביעת מועד השימוע – "סוגיה פרוצדוראלית שהיא בלב שיקול הדעת של גורמי התביעה ביחס לאופן ניהול הליכים פליליים". לטענת היועץ המשפטי לממשלה, מכתבו המפורט של עו"ד לימון מיום 22.5.2019 מדבר בעד עצמו, ומלמד כי ההחלטה על דחיית מועד השימוע ב-3 חודשים סבירה ביותר, "ומאזנת כיאות בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין. בין שיקולים אלה נלקחו בחשבון היקף חומרי החקירה ומורכבות התיק, ומן הצד השני נשקלו האינטרסים הציבוריים של אכיפת החוק וייעול ההליכים" (סעיף 37 לתגובה המקדמית; ההדגשות במקור). אשר לחשש מפני קידום הליכי חקיקה שיפגעו במלאכת אכיפת החוק נטען, כי שיקול זה לא היה בשום אופן חלק ממערך השיקולים שנבחנו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ביחס למועד עריכת השימוע. ההחלטה להעתר, באופן חלקי, לבקשת הדחייה, נבעה אך ורק משיקולים של היקף חומרי החקירה, בשים לב לפרקי הזמן שניתנו במקרים אחרים בעבר. להשלמת התמונה ציין היועץ המשפטי לממשלה, כי ביום 4.6.2019, לאחר הגשת העתירה, פנה אליו בא-כוחו של ראש הממשלה, עו"ד חדד, על רקע החלטת הכנסת ה-21 על התפזרותה, בבקשה לדחות את מועד השימוע למועד סביר לאחר קיום הבחירות לכנסת ה-22. ביום 6.6.2019 דחה היועץ המשפטי לממשלה את בקשתו של עו"ד חדד, וציין כי אין הצדקה בנסיבות העניין לשנות מן המועדים שנקבעו לקיום השימוע (כאמור, 2-3.10.2019).

הכנסת הגישה את תגובתה לבקשה למתן צו ביניים, וטענה כי אחת דינה להידחות – הן לנוכח הריסון הרב שיש לנהוג ביחס להתערבות בהליכי חקיקה; הן בשל העובדה שהסעד הזמני המבוקש אינו אלא סעד עיקרי-חוקתי, העומד בפני עצמו, ואינו תלוי במועד עריכת השימוע; הן משיקולים מעשיים, לאור התפזרותה של הכנסת, והמגבלות הקיימות על קידום חקיקה פרטית בתקופת פגרת בחירות.

העתירה, בעיקרה, מבוססת על הטענה לפיה ישנו חשש כי הארכה שניתנה לראש הממשלה על מנת להערך לשימוע בעניינו, תנוצל לצורך קידום הליכי חקיקה שמטרתם למנוע את העמדתו לדין. בינתיים, לאחר הגשת העתירה, החליטה הכנסת ה-21 על התפזרותה, באופן המשליך מטבע הדברים על אפשרות קידומם של הליכי חקיקה כאלה ואחרים (כפי שציינו גם היועץ המשפטי לממשלה והכנסת בתגובותיהם). מכל מקום, לא על כך נשליך יהבנו; דין העתירה להידחות על הסף, ללא קשר להתפזרותה של הכנסת ה-21, וזאת – בהעדר עילה להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה.

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, מאפשר לחשוד להציג את טענותיו לפני רשות התביעה, במסגרת הליך שימוע, בטרם תתקבל החלטה אם להגיש נגדו כתב אישום (בג"ץ 6152/18 גרוסמן נ' משרד האוצר, פסקה 4 (12.11.2018)). עקרונות, כללים והנחיות לעניין תכליתו של הליך השימוע ויישומו בפועל, נקבעו במסגרת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.3001 (51.015) – "טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (שימוע)". בניגוד לנטען בעתירה, הוראת סעיף 60א, כמו גם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אינן מגדירות סד זמנים לקיום השימוע, ככל שמוחלט לקיימו בעל-פה.

במכתבו מיום 22.5.2019, פירט עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד לימון, את השיקולים הרלבנטיים שעמדו בבסיס החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה להעתר באופן חלקי לבקשת הדחייה – תכליתו של הליך השימוע (שאינו מהווה תחליף למשפט); היקף חומרי החקירה ומורכבות התיק; והאינטרס הציבורי שבאכיפת החוק וייעול ההליכים. לאחר ששקל ואיזן, בא היועץ המשפטי לממשלה לכלל מסקנה כי יש מקום להיעתר למבוקש באופן חלקי, ולדחות את מועד השימוע ב-3 חודשים. כפי שהדגיש היועץ המשפטי לממשלה בתגובתו המקדמית, החלטתו-זו מיוסדת על טענות בא-כוחו של ראש הממשלה באשר להיקף חומרי החקירה, ועליהן בלבד. שאלת קידומו של הליך חקיקה כזה או אחר, שאינה ממין העניין, לא היתה בשום אופן חלק ממארג השיקולים. הנה כי כן, משנשקלו כלל השיקולים הרלבנטיים, ובהעדר עילה מבוררת לעשות כן – אין הצדקה להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה או לשנותה וכך קבע בג"ץ.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 






אתם מוזמנים לשלוח לנו מידע חדשותי וליצור איתנו קשר בכל נושא ועניין.


* יש לציין כי אמינות הדיווח תיבדק ותפורסם באתר ע"פ שיקול דעתו של עורך אתר החדשות.
* נדגיש כי בצירוף תמונה אנו מסירים כל אחריות בגין הפרת זכויות יוצרים ואחריות זו תהיה מוטלת על השולח. שליחת תמונה ללא קרדיט צילום לא תפורסם באתר. אם אין ברצונכם לציין קרדיט אנא כתבו "ללא קרדיט".

לשליחת תמונות נוספות בוואטסאפ

תודה רבה וגלישה נעימה
צוות חדשות MivzakLive

להוספת נגן תחנות הרדיו לאתרך הדבק קוד זה


למעבר לערוץ החירום -לחצו כאן