בהתאם לחוק, תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים חייב לשאת עמו תעודת זהות ולהציגה בפני שוטר במילוי תפקידו כשיידרש לעשות כן. סירובו של אדם להזדהות מהווה עבירה על החוק ועלול לגרור סנקציה פלילית.
בשנים האחרונות הוכן נוהל משטרתי שעניינו הזדהות בפני שוטר, זאת במסגרת המלצת ועדת פלמור שאושרה ע"י ועדת השרים. הנוהל החדש הועבר לאישור היועמ״ש לממשלה ותוכנו נוסח ע"י גורמי המקצוע במשטרה ביחד עם משרד המשפטים. מטרת הנוהל הינה להסדיר ולחדד את כלל ההיבטים המקצועיים השונים הנוגעים לנושא זה מכוח חוקי מדינת ישראל.
עיקרי הנוהל:
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
• ככלל, חובת הזדהות אזרח בפני שוטר, יכול שתיעשה ע"י הצגת תעודת זהות, רישיון נהיגה או דרכון והיא סמכות המוקנית לשוטרי משטרת ישראל וקבועה בחוק.
• הסמכות לדרוש הזדהות של אזרח בפני שוטר הינה כלי הכרחי לביצוע תפקידה של המשטרה ואכיפת החוק. בהתאם לנוהל, שוטר יפעיל את סמכות ההזדהות רק במצבים בהם הוא סבור שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, למשל כאשר התנהגות חריגה או חשודה או לשם בדיקת רשיונות, בקרה במחסומים, קיומו של אירוע פלילי בסמוך למקום או בכל מקרה אחר בו לצורך מילוי תפקידו ובהתאם לשיקול דעתו.
• הפעלת הסמכות, תיעשה באופן ענייני ושוויוני תוך שמירה מירבית על כבוד האדם שמתבקשת זהותו. כמו כן לבקשת האזרח, השוטר ימסור את פרטי זהותו בהתאם לכללים הקבועים בפקודת המשטרה.
• סמכות דרישה להזדהות כשלעצמה איננה מהווה עיכוב כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים). ככל שבעקבות ההזדהות יעלה הצורך בהפעלת סמכות של עיכוב או מעצר יפעל השוטר בהתאם לכללים המחייבים להפעלת הסמכות הנוגעת.
• במקרה של סירוב להזדהות קמה לשוטר סמכות עיכוב מכוח סעיף 67 לחוק המעצרים. במקרים אלו, ישקול השוטר את מכלול נסיבות העניין, ובהתאם, את ההכרח להפעלת סמכות העיכוב.
• השוטר לא יבצע את את הפעולות הכרוכות בסמכות לדרוש הזדהות מעבר לזמן סביר הדרוש לשם כך, ואם הנסיבות מחייבות וקיימת הצדקה להאריך את הבדיקה מעבר לכך, יפעיל השוטר את סמכות העיכוב.
כחלק משקיפות מערכת אכיפת החוק כלפי הציבור, הוחלט כי הנוהל הסופי והמלא יפורסם לציבור ויונגש לכל אזרח באתר משטרת ישראל.
ממשרד המשפטים נמסר כי "הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות כנגד יוצאי אתיופיה, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, מצא כי רבים מהתיקים נגד יוצאי אתיופיה מתחילים כ"עניין של מה בכך" – דרישת הזדהות של שוטר מאזרח, המסלימה כדי אירוע אלימות של ממש, שגורר עיכובים ומעצרים.
על-פי החוק, דרישת הזדהות אינה מחייבת חשד מוקדם או חשד כלשהו טרם הפעלת הסמכות. המשמעות היא כי שוטר רשאי לדרוש מאדם להזדהות בכל מקום ובכל זמן, ללא חשד קונקרטי. על מנת להבטיח שהסמכות תופעל כראוי, קבע הצוות כי יש מקום לקביעת נהלים ברורים להסדרת אופן הפעלת הסמכות.
נוכח המלצות הוועדה, גיבשה משטרת ישראל, בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי) וראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, ובאישור המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), נוהל משטרתי שנוגע לאופן הפעלת סמכות דרישת ההזדהות כלפי כל אדם. הנוהל מכוון לכך שהסמכות לא תופעל באופן שרירותי, אלא לאחר שהשוטר מצא עילה סבירה להפעלתה, קובע תנאים מקדמיים להפעלת הסמכות, ונועד להבטיח הפעלה שוויונית ומכבדת של סמכות זו."
עוד צוין, כי סמכות דרישת ההזדהות מוקנית על-פי דין לא רק לשוטרים, אלא גם לעובדי ציבור מסוימים ואף לגורמים פרטיים בעלי סמכויות שלטוניות (כמו מאבטחים וסדרנים במגרשי ספורט). גם במקרים אחרים בהם הופעלה סמכות זו ע"י עובדי ציבור או גורמים פרטיים, מועלות לא אחת טענות בדבר פרופיילינג (שימוש במוצא אתני כקריטריון לבידוק ביטחוני) ואפליה על רקע גזעי, מגדרי ואחר.
בכוונת משרד המשפטים לפעול לכך שנהלים במתכונת דומה יאומצו גם ע"י גופים ציבוריים אחרים וגורמים פרטיים, באופן שישנה את ההתייחסות לפרט ללא תלות בצבע העור, בדת או במגדר. קידום הנוהל הוא צעד נוסף, שבשילוב עם יישום המלצות נוספות של הצוות למניעת גזענות, עתיד להילחם בתופעות פרופיילינג ולהגביר את השוויון לכלל אזרחי המדינה.
