"איראן צפויה להחריף תגובותיה למדיניות הישראלית בצפון"

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, סקר את האתגרים העומדים בפני מדינת ישראל הערב (שני) במושב הפתיחה של הכנס הבינלאומי השנתי, ה-12 במספר, של המכון למחקרי בטחון לאומי, INSS. הכנס התקיים במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.

"הייתי בוחר בשתי מילים כדי לתאר את המצב האסטרטגי של מדינת ישראל בתקופה הקרובה: הסלמה ומורכבות," פתח הנשיא את דבריו והוסיף: "עליית מדרגה והסלמה מחד. סיבוכיות ומורכבות גוברת מאידך. אלו צמד המאפיינים המרכזיים של הזירה הביטחונית והפוליטית בשנה החולפת ובעתיד הקרוב."

הנשיא התייחס בדבריו למעורבות האיראנית באזור ואמר: "יש הסבורים שהתוכניות האזוריות האיראניות נבלמו, או עברו התאמה בגלל פעילות ישראל. יש שרואים הסלמה ברמות החיכוך ובכל מקרה, איראן, כך אני מאמין, צפויה להחריף תגובותיה למדיניות הישראלית בצפון- בסוריה וגם בלבנון. האתגר האיראני אינו מתמצה בזירה הצפונית, אלא נוגע לזירה הדיפלומטית העולמית. המשך הניסויים האיראנים בטילים בליסטיים ומזימות ההתנקשות היוצאות מטהרן, הפכו זה מכבר לסלע מחלוקת ביחסי איראן עם מדינות האיחוד האירופי. בשיחותי עם נשיא צרפת, עמנואל מקרון, בשבוע שעבר, עלתה לצד סוגיית לבנון, הסוגיה הזו. אני חש שהאירופים הולכים ומתקרבים לתפיסתה של ישראל, בדבר הסכנה הנשקפת מן המשטר באיראן."

בהמשך דבריו, התייחס הנשיא לסוגייה הפלסטינית, ואמר: "רצועת עזה עדיין רוחשת ומבעבעת, המצב ההומניטרי החמור שם, מתודלק על ידי פוליטיקה של שנאה ושיסוי, גם פנים פלסטינית וגם כנגד ישראל. יש לנו את הסכסוך הפלסטיני הפנימי בין פתח לחמאס והחלטה של אבו מאזן להפעיל סנקציות כבדות על עזה. כל אלה דוחפות אותנו לקבל החלטות מהסוג של 'הרע במיעוטו'. מערכת הביטחון הישראלית סבורה כי פתרון צבאי לבדו, לא יוכל להביא לשיפור ארוך טווח במצב בעזה. דווקא השילוב בין עוצמה צבאית, מדיניות ההכלה-החלקית, והדיפלומטיה הישראלית-מצרית – הוא שנשא פירות. אולם הציבור בישראל, כך נראה, מתקשה לקבל את ההכלה הזו, במיוחד כאשר משמעותה הכבדה של החיים בעורף." עוד הוסיף הנשיא: "לתפיסתי לא רק שהמורכבות למול חמאס עזה לא תיעלם. יתרה מכך, רוחה של חמאס ואנשיה, זולגת באופן מדאיג גם ליהודה ושומרון. אם חמאס ודרכו נתפסו בעבר על ידי ההנהגה הפלסטינית כבעיה וכאיום, הרי שהיום חלקים מן הצבור וחלקים מן ההנהגה הפלסטינית הרשמית, רואים בדרכו של חמאס את הפתרון. מגמה חדשה זו כבר החלה לייצר מורכבות אמיתית עבור ישראל."

לסיום התייחס הנשיא לשיח במהלך תקופת הבחירות בישראל ואמר: "ממערכת בחירות למערכת בחירות, הולכים ומשתכללים האמצעים האלקטרונים להפצת מסרים והנעת הבוחרים. הרפורמות בשידורי התעמולה וחובת השקיפות, שהוצעו על ידי ועדת הבחירות המרכזית בראשות השופטת בייניש, מבטאות מודעות למורכבות הגוברת של זירת הבחירות במדינה דמוקרטית." עוד אמר: "הזירה הפוליטית הישראלית מורכבת יותר מתמיד ובעת הזו היא גם נתונה להקצנה, בגלל הצורך לייצר בידול בין מפלגתי ולעורר את ציבור הבוחרים לפעולה, תוך סימון 'אנחנו' ו'הם' ויצירת דה לגיטימציה לקבוצות ואישים פוליטיים, מימין ומשמאל. יריבויות פוליטיות ורעיוניות הופכות לאויבות של ממש. חמור מכל, מערכות השלטון ובראשן מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט, הפכו, שלא בטובתן וכנגד רצונן, לחלק מסוגית הבחירות. אינני צריך להסביר כאן, עד כמה מסוכנת מגמה זו לחברה הישראלית ואף לביטחונה של המדינה."

"ישראל חזקה ואיתנה לעת הזאת," הדגיש הנשיא בסיום והוסיף: "אלו הטוענים מימין ומשמאל, כי למול המורכבות ולמול ההסלמה ישראל עומדת חסרת אונים, פאסיבית – טועים ומטעים. איננו פאסיביים. אנו מגיבים ברגישות, בתבונה, בעוצמה, בקטלניות, לאיומים מחוץ ולאתגרים מבית. אבל ככל הנראה בתגובתיות של העת הזו אין די. עלינו לנקוט ביוזמה".

הנשיא המשיך ואמר: "עלינו לגבש אסטרטגיה ולצאת איתה לפעולה. ההתנהלות הרעילה של השלטונות האיראנים, ניזונה מוואקום שלטוני של אסאד בסוריה, חולשה מבנית של ממשלת לבנון, ומנסיגה של כוחות דמוקרטיים ממעורבות במזרח התיכון. עלינו לעשות כמיטב יכולתנו להשיב את בעלות הברית הקרובות לנו אל האזור, אולי במסגרת יוזמה מדינית אזורית. הסטטוס קוו בזירה הפלסטינית אינו משרת את ישראל – עלינו להתאמץ לשנותו, בעיקר בצעדים בוני אמון, לטובתנו ולטובת הפלסטינים גם יחד. הזירה הפוליטית בישראל יכולה וצריכה ליטול אחריות משמעותית יותר, על המותר והאסור בה. הסכמות חוצות מפלגות וגושים, על כללי המשחק, לא יובילו לטשטוש עמדות, ולאובדן בוחרים, אלא להתגברות האמון האזרחי בפוליטיקה, ולביצור עוצמתנו כחברה וכקהילה. מראשית הציונות ועד ימינו אנו, ישראל יוזמת היא ישראל מנצחת. זוהי העת ליזום, זוהי העת לנצח."