הודעות דוברות

הנשיא: שלום לכולם, כאן נחמה. לפני ארבע שנים, ממ…

שלום לכולם,
כאן נחמה.

לפני ארבע שנים, ממש בתחילת דרכנו בבית הנשיא, אירחנו בדירת הנשיאים את הרמטכ״ל היוצא, בני גנץ ורעייתו, רויטל, ואת הרמטכ״ל הנכנס, גדי איזנקוט ורעייתו, חנה, לארוחה מסורתית של חילופי רמטכ״לים.
אני עוד זוכרת את ההתלבטויות הקטנות שהיו לי אז, מה צריך ללבוש לכזו ארוחה?
כמה זה רשמי או דווקא קליל יותר…?
מחשבות קטנות ולא מהותיות.
בסופו של דבר התלבשתי חגיגי והשולחן היה ערוך למופת, אבל זה היה כאין וכאפס לעומת יופיים ומופתיותם של המשתתפים.
אני לא טיפוס פוליטי וודאי שלא צבאי, אף פעם לפני כן, לא העמקתי בקורות חייהם של רמטכ״לים, בפועלם ובאישיותם, למרות שילדיי שירתו בצבא ובני הצעיר שירת בתקופות לא פשוטות.
נפרדנו מבני וקיבלנו את גדי עם חיוכו שובה הלב ואת חנה בעדינותה האצילית.
במהלך ארבע השנים שעברו נפגשנו בעיקר לקראת החגים.
חנה ואני קיימנו מסורת של מפגשים עם חיילות וחיילים בודדים בהם ברכנו אותם לקראת החג ודרשנו בשלומם, כל אחת במילותיה ובדרכה.
וכמובן הפגישה המרגשת בערב יום הזכרון לחללי צה״ל בכותל וביום העצמאות בבית הנשיא.
רובי (בדרכו המשעשעת) עשה לגדי (הביישן) מחווה, ובישר לו שלכבודו הוחלט לחרוג ממנהג השירה בציבור על מנת שלא יאלץ לזמר מול כל עם ישראל. ״שינינו את הטקס לכבודך״, הוא הודיע לו. חנה ואני הסתכלנו על גדי בחיוך (שהסתיר צחוק מתגלגל) כשראינו כמה מוזר לו להתהדר בבגדי הצבא הייצוגים.
אני שמחה בשביל גדי שביום העצמאות הקרוב הוא יוכל ללבוש בגדים נוחים ?.
מחוץ למפגשים בינינו, הקפדתי לעקוב אחר פועלו של הרמטכ״ל באירועים שהוביל – והיו כאלה רבים. שמחתי כשהצליח וכאבתי מאוד כשביקרו את דרכו או כשניסו לעשות לו דה-לגיטימציה.
בתקופה הזו נולדה לגדי וחנה נכדה קטנה ומקסימה. חנה סיפרה לי שהנופש החביב על גדי הוא לבלות בבית עם רונה הקטנה, לשחק איתה ולטפל בה.
אתמול נפרדנו מגדי בלשכת הנשיא ובשבוע הבא נארח שוב את הרמטכ״לים, היוצא והנכנס, לארוחת חילופי משמרות.
אני מאחלת לגדי ולחנה הצלחה בהמשך דרכם, אושר, בריאות ופחות דאגות ומתחים.
וכמובן גם לעם ישראל.

שלכם,
נחמה.

• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן

(function(d, s, id) {
var js, fjs = d.getElementsByTagName(s)[0];
if (d.getElementById(id))
return;
js = d.createElement(s);
js.id = id;
js.src = "//connect.facebook.net/en_US/all.js#xfbml=1";
fjs.parentNode.insertBefore(js, fjs);
}(document, 'script', 'facebook-jssdk'));

פורסם על ידי Reuven Ruvi Rivlin – ראובן רובי ריבלין

6 תגובות

  1. פתאום מלאכי החבלה מהתקשורת וכוחות הרשע בארצנו שלא מפסיקים לרדוף את ראש הממשלה ומשפחתו ועושים להם רצח אופי 24 שעות ביממה ומעודדים את פורעי ובריוני השמאל הקיצוני, לרדוף ולאיים על מנדבליט שהוא חייב להגיש כתב אשום נגד ראש הממשלה, פתאום בוכים בדמעות תנין שהימין מעז לבקר את מנדבליט.
    בתום תרדמת ארוכה של לפחות שנתיים, התעוררו בכירי המשפטנים ונזכרו כי התקפות על היועץ המשפטי לממשלה הן דבר חמור ומסוכן. שנתיים נמנמו שומרי הסף, בזמן שמנדלבליט חווה מסע רדיפה, השמצות ואיומים בהפגנות תחת ביתו, ומאוחר יותר בכיכר הבימה. כעת, בעיתוי שקוף, הם מסתערים בגלים. הצהרות זעזוע מעושות נשמעות בכנסים, גורמים בכירים ועלומים מתדרכים עיתונאים, והודעות רשמיות מצהירות כמה חשוב כעת, יותר מתמיד, להפוך את מנדלבליט מערבה חבוטה לאתרוג שמור, מפני הזוממים לתקוף אותו, ובכך "להחריב את הדמוקרטיה".
    שום אזעקה מעין זו לא צלצלה, כששלטים דוגמת "כול כאלב ביג'י יומו" וקריקטורות מבזות הונפו מתחת לחלון היועמ"ש; אמות הסיפים לא רעדו לנוכח נאומים משולהבים שבהם כונה "הקונסליירי" והואשם בבגידה, או למראה סרטונים שהבהירו שעוד "יגיעו אליו"; וקו אדום לא נמתח כשעקבו אחריו בעת קניות או כשביקש לומר קדיש בבית הכנסת. גם השחתת קבר אביו הוסתרה בצורה תמוהה שבועות ארוכים.
    ולפתע פתאום, ערב ההחלטה בתיקי נתניהו, לבשו נציגי החוק את מדי בני האור, ויצאו למלחמה. מדובר במהלך שקוף, מלא סתירות פנימיות ותפור בגסות, שכל מטרתו סימון דרך ולחץ על היועמ"ש למהר לקבל את ההחלטה היחידה הנכונה

Back to top button
רוצה לקבל התראות על עדכונים חדשים? הירשמו לעדכונים באתר ותהיו תמיד מעודכנים בכל מה שקורה. לא כרגע כן אשמח