בית פנאי טיולים "מגואה לגהה": תופעת השימוש בסמים ב"טיול הגדול" לא נעלמה

"מגואה לגהה": תופעת השימוש בסמים ב"טיול הגדול" לא נעלמה

מחקר חדש באוניברסיטת אריאל מצא כי נדרשת מדיניות סמים מסודרת, מקיפה וברורה בעקבות תופעת השימוש בסמים ב"טיול הגדול" לא נעלמה וייתכן שאף הפכה לתופעה חברתית עמוקה אצל חלק ניכר מהתרמילאים הצעירים.



טיול התרמילאים של צעירים ישראלים הפך לתופעה חברתית משמעותית בחברה הישראלית כבר למעלה משני עשורים. הטיול מהווה לרבים סוג של טקס מעבר, אמצעי לבריחה והתנתקות מהחברה התובענית ושלב בחיים שבו הפרט מאפשר לעצמו לדחות את החובות המקובלים של עולם המבוגרים העומדים בפתח. אחת ההתנהגויות הנפוצות בזמן "הטיול הגדול" היא השימוש בסמים. הביטוי "מגואה לגהה", שנטבע על ידי התקשורת לפני יותר משני עשורים, נפוץ בקרב התרמילאים והפך לביטוי המסמל את אחת הסכנות הבריאותיות האורבות להם. הוא מתייחס לפגיעות נפשיות מגוונות עקב שימוש בסמים כשהנפוצים בהם הם קנאביס ותוצריו, קקטוסים ופטריות הזייתיות, ל.ס.ד, אקסטזי/MDMA, קטמין וקוקאין.

יש האומדים את מספר הנפגעים מדי שנה, בעשרות עד מאות. הפגיעות בדרגות חומרה שונות החל מהתקפי חרדה, דיכאון, מחשבות שווא והזיות ועד לתרמילאים שחזרו במצב פסיכוטי וכאלה שנזקקו לחילוצים, כשהודו היא המדינה שמחולצים ממנה הכי הרבה צעירים ישראלים בגלל פגיעות של סמים. אלה צעירים שבסך הכל יצאו לטיול של "אחרי הצבא" ותחושת השחרור והפנאי בטיול גרמה לחלקם להשתמש בסמים בתכיפות רבה ולעתים יומיומית. חלקם משתמשים במינונים גבוהים ולחלק מהם גם לא היתה התנסות משמעותית קודמת בשימוש בסמים הזייתיים או שלא היתה להם התנסות בכלל.

ניתוח תוכן של כתבות שפורסמו בתקשורת החל משנות ה-90 והלאה, פרוטוקולים ודוחות שנכתבו על ידי קובעי מדיניות ואנשי מקצוע בתחום הסמים בישראל, מציג תמונת מצב לא מעודדת. במחקר חדש שערכה ד"ר חגית בוני נח, מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל שפורסם בזמן האחרון בכתב העת הבינלאומי של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, הוצג כיצד השימוש בסמים בקרב תרמילאים הפך לבעיה חברתית במדינת ישראל, בעיה מתמשכת המחייבת התערבות וגיבוש מדיניות סמים מקיפה על ידי רשויות המדינה.

למעשה, תחום המניעה וההסברה, ועימו גם מידת מעורבותן של רשויות המדינה בנושא, נזנח ברובו כבר ב-2006, עת נסגר "פרויקט התרמילאים" על ידי הרשות הלאומית למלחמה בסמים, פרויקט שאותו ייסדה בשנת 1996 ומתוקף תפקידה זכתה גם להירתמותם של סוכנויות ומשרדי ממשלה לפעול בנושא. בתקופה זו נערכו התערבויות הסברה מגוונות בקרב צעירים, כולל גם במרפאות המטיילים של משרד הבריאות שאליהם הגיעו התרמילאים הישראלים לקבל חיסונים; הוקמו פינות הסברה הנוגעות לסכנות השימוש בסמים בטיול, חולקו עלוני הסברה ומידע, והאחיות במרכזים הללו שימשו כסוכנות חיברות בהעברת מידע וייעוץ לתרמילאים הצעירים.

כדי להבין את הצורך בפרויקט ייחודי מסוג זה יש להבין את השינויים שחלו במדיניות כלפי השימוש בסמים של תרמילאים לאורך השנים. עד לשלהי שנת 1995, אז עדיין לא הוכרה בעיית הסמים בקרב התרמילאים, הנושא לא עלה על סדר היום הציבורי, זאת על אף שתרמילאים ישראלים רבים היו צורכים סמים. משלהי 1995, התקשורת הישראלית היתה בעלת תפקיד מרכזי בהעלאת הבעיה על סדר היום הציבורי. התקשורת החלה לדווח באופן אינטנסיבי על שימוש בסמים בקרב תרמילאים ישראלים, בעיקר במסיבות בחופי מדינת גואה בהודו. כתוצאה מכך, הנושא הפך לבעיה חברתית בוערת, כזו הדורשת פתרונות חברתיים ובריאותיים על ידי גורמי הממסד.

בשלב זה התחילו קובעי המדיניות לגבש מדיניות המדגישה את נושא המניעה וההסברה לכלל התרמילאים כולל לאלה היוצאים לדרום אמריקה. משנת 2001 ועד עתה, חל שינוי בגישה הממסדית, כשהדגש עתה מושם על מדיניות טיפול ומזעור נזקים בקרב התרמילאים. שינוי זה בגישה התבטא במענים חדשים שהתפתחו: הקמת "כפר איזון" בשדות ים, כפר שנועד לטפל בתרמילאים נפגעי סמים כאלטרנטיבה לבתי החולים הסגורים, ופתיחת "הבית הישראלי החם" בהודו, שהופעל בהתאם למדיניות מזעור הנזקים ונועד לסייע ולצמצם את הנזק לתרמילאים שנפגעו מהשימוש בסמים.

נכון לימים אלה, "פרויקט התרמילאים" נותר מאחור ולמעט הפעילות הטיפולית של כפר איזון והבית החם בהודו שנפתח רק בעונת הקיץ בצפון הודו, אין מענים ממלכתיים נוספים לתרמילאים, לא מתקיימת פעילות הסברה, מניעה וייעוץ לפני ובמהלך הטיול למגוון של ארצות יעד וכן עם שובם של התרמילאים ארצה.

תופעת השימוש בסמים ב"טיול הגדול" לא נעלמה, ייתכן שאף הפכה לתופעה חברתית עמוקה אצל חלק ניכר מהתרמילאים הצעירים ועל כן במדינת ישראל חייבת להיות מדיניות סמים מסודרת, מקיפה וברורה בנושא. ראוי ונדרש שמשרדי הממשלה ובראשם משרד הבריאות, משרד החינוך ומשרד החוץ, יגבשו פעילויות מניעה, הסברה ומזעור נזקים בקרב תרמילאים, לפני, במהלך ובחזרה מהטיול.

אילוסטרציה. צילום: pixabay

ההמלצה היא להקים מערך הסברה וייעוץ במרפאות המטיילים שאליהן מגיעים התרמילאים במטרה לקבל חיסונים. רוב התרמילאים הצעירים ואלה היוצאים במיוחד להודו מגיעים לקבל חיסונים. במרפאות אלו, יכולים התרמילאים לקבל גם הסברה ומידע בנוגע לסכנות הבריאותיות והחוקיות של השימוש בסמים בארצות היעד. יש לציין שמדיניות הסמים שהתגבשה בעבר בישראל בהקשר לתרמילאים המשתמשים בסמים היא יחידה מסוגה בעולם, והמודל הישראלי יכול לשמש דוגמה גם לתרמילאים ולקובעי מדיניות מארצות נוספות ביניהן אנגליה, איטליה ואוסטרליה, שם טיולי התרמילאים חביבים גם הם על הצעירים.

בעיית התרמילאים אינה יכולה להיפתר בטיפול של משרד אחד. נדרש לגבש מדיניות מקיפה ושיתופי פעולה בין כלל המשרדים הממשלתיים וארגונים שונים בחברה. כפי שהתקשורת הציפה את הבעיה לפני כשני עשורים והודות לכך גם גובשה מדיניות בנושא התרמילאים, התקשורת יכולה ליצור זאת שוב, להיות מעורבת שוב ולהוות גורם המציף את הבעיה הכאובה והלא פתורה הזו.

המאמר המלא פורסם בכתב העת הבינלאומי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות.

דעתכם חשובה לנו – כתבו תגובות









error: !תוכן זה מוגן בזכויות יוצרים

להוספת נגן תחנות הרדיו לאתרך הדבק קוד זה


למעבר לערוץ החירום -לחצו כאן

אתם מוזמנים לשלוח לנו מידע חדשותי וליצור איתנו קשר בכל נושא ועניין.


* יש לציין כי אמינות הדיווח תיבדק ותפורסם באתר ע"פ שיקול דעתו של עורך אתר החדשות.
* נדגיש כי בצירוף תמונה אנו מסירים כל אחריות בגין הפרת זכויות יוצרים ואחריות זו תהיה מוטלת על השולח. שליחת תמונה ללא קרדיט צילום לא תפורסם באתר. אם אין ברצונכם לציין קרדיט אנא כתבו "ללא קרדיט".

לשליחת תמונות נוספות בוואטסאפ

תודה רבה וגלישה נעימה
צוות חדשות MivzakLive