בריאותחדשות הארץמבזקים

מחקר: זוהה חלבון הגורם לשתי מחלות עור שכיחות ביותר

נמצא: פגם בפעילות של חלבון בשם CARD14 גורם לשתי מחלות עור, פסורארזיס ואטופיק דרמטיתיס. הגילוי עשוי לסלול דרך לטיפולים חדשניים עבור החולים הלוקים במחלות אלה.

מיליוני בני אדם בעולם חולים הן בפסורארזיס והן באטופיק דרמטיתיס. קבוצת חוקרים ממערך העור במרכז הרפואי איכילוב מצאה כעת כי פגם בפעילות חלבון בשם CARD14 עומד בבסיס שני מצבים שכיחים אלה. במחקר חדש התגלה לראשונה כי פעילות ירודה של CARD14 עלולה לגרום לאטופיק דרמטיתיס בעוד פעילות יתר של אותו החלבון גורמת למחלת פסוריאזיס. ידוע כי שתי המחלות חולקות הרבה גורמי סיכון, ועל כן פריצת הדרך המדעית החדשה מסבירה לראשונה למה חולים בעלי אותם גורמי סיכון מפתחים לעיתים אטופיק דרמטיתיס ואילו אחרים מפתחים פסוריאזיס. המחקר פורסם בימים אלה בכתב העת היוקרתי Journal of Allergy and Clinical Immunology

מדובר בהישג אדיר של קבוצת חוקרים בינלאומית בראשותו של פרופ' אלי שפרכר, מנהל מערך העור במרכז הרפואי איכילוב ת"א ופרופ' יהושוע מילנר, מנהל המעבדה לאלרגיה במכון הבריאות הלאומי האמריקאי שגילו כאמור כי ל-CARD14 תפקיד חשוב הן באטופיק דרמטיתיס והן בפסוריאזיס.

• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן

לדברי פרופ' שפרכר "לפני מספר שנים, הקבוצה שלנו וחוקרים נוספים, גילו שפעילות מוגברת של חלבון 14CARD מובילה להתפתחות פסוריאזיס ומחלות נוספות דומות. במחקר הנוכחי מצאנו, שפעילות ירודה דווקא של אותו חלבון גורמת לאטופיק דרמטיתיס. משמע, פעילות לא תקינה של אותה החלבון ממש יכולה להוביל להתפתחות כל אחת משתי מחלות, תלוי אם חלבון פעיל מדי או פחות מדי פעיל".

עופר שריג, חוקר מוביל במחקר המשותף במאמר מוסיף: "אחד ההבדלים המשמעותיים בין פסוריאזיס לאטופיק דרמטיתיס הוא שבעוד שקימות רמות גבוהות של חומרים טבעיים נוגדי חיידקים המיוצרים בעור של חולי פסוריאזיס, הפרשתם פגועה באטופיק דרמטיתיס. זה מסביר את העובדה שזיהומים חיידקים עוריים שכיחים מאוד באטופיק דרמטיתיס בעוד שלמעשה אינם קיימים בעור של חולי פסוריאזיס. נראה ש 14CARD הינו ווסת עיקרי של יצירת אותם חומרים טבעיים נוגדי חיידקים בעור האדם. הפרעה בתפקודם גם מביאה להתלקחות דלקת".

אלון פלד, חוקר מוביל במחקר מוסיף: "האתגר שנותר כעת הוא לנסות ולהבין איך CARD14 מבקר על הפרשה של אותם חומרים אנטימיקרוביאליים. תשובה לשאלה הזו עשויה לכוון לדרכים חדשות להתערבות טיפולית בחולי פסוריאזיס וחולי אטופיק דרמטיתיס".
פרופ' מילנר מסכם: "זוהי דוגמא מצוינת נוספת כיצד חקר הבסיס הגנטי של מחלות יכול לשפוך אור לא רק על מנגנוני התהוות מחלות אלא גם עשוי לסלול דרך לטיפולים חדשניים אשר לבסוף יביאו לשינוי דרמטי בחיי החולים במחלות אלו".

פרופ' שפרכר. צילום: ליאור צור, דוברות איכילוב

תגובה אחת

  1. שמחת זקנתי בראש חוצות
    כל זמן שלא מצאו לזה תרופה אני אמשיך לברוח מהמדינה החמה הזאת שיש בה חמשה חודשים מהשנה מעל 30 מעלות
    ואסע לי למערב אירופה שם האוויר הנקי מרפא את העור, בלי קשר לחלבון כזה או אחר

Back to top button